שוטה

שוטה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5907 מקורות עבור שוטה. להלן תוצאות 31 - 40

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


31

תוספתא מסכת בבא קמא (ליברמן) פרק ט

 את חבירו ערום הרי זה חייב ואינו דומה מביישו ערום למביישו לובש ביישו במרחץ הרי זה חייב ואינו דומה מביישו במרחץ למביישו בשוק ואינו דומה המתבייש מן היקיר למתבייש מן הפגום ואינו דומה גדול המתבייש לקטן המתבייש בן גדולים המתבייש לבן קטנים המתבייש הלכה יגהחובל בחרש שוטה וקטן חייב בארבעה דברים ופטור מן הבושת מפני שאין להן בושת ר' אומ' אומ' אני חרש יש לו בושת קטן אין לו בושת החובל שוטה פעמים יש לו בושת פעמים אין לו בושת סומא ר' יהודה או' אין לו בושת וחכמים אומ' יש לו בושת הלכה ידהחובל באשתו בין שחבל בה

32

תוספתא מסכת גיטין (ליברמן) פרק ב

 אמ' לה הרי זה גיטיך והשאר כתובתיך נתקבלה גיטה ונתקבלה כתובתה הרי זה גיטיך על מנת שתחזירי לי את הנייר הרי זו מגורשת על מנת שהנייר שלי או שנתנו לה הנייר עצמו או שכתבו על ידה אינה מגורשת הלכה ההכל כשרין לקבל את גיטה חוץ מחרש שוטה וקטן הלכה והכל נאמנין להביא לה גיטה אפי' בנה אפי' בתה ואף חמש נשים שאין נאמנת לומר מת בעלה נאמנות להביא גיטה חמותה ובת חמותה וצרתה ויבמתה ובת בעלה ר' שמעון בן לעזר או' משום ר' עקיבא אשה עצמה מביאה את גיטה מקל וחומר ומה צרתה שאין נאמנת לומר מת בעלה

33

תוספתא מסכת חולין (צוקרמאנדל) פרק ג

 הלכה יחניקב הזפק ר' אומר אפילו ניטל ולא הודו לו חכמים נשתברו גפיה נשתברו רגליה נמרטו כנפיה ר' יהודה אומר אם נטלה הנוצא פסולה: הלכה יטאחוזת הדם המעושנת והמצוננת הלעיטה חלתית תיאה הרדפני סם המות צואת תרנגולים כשרה נשוכת נחש נשוכת כלב שוטה משום טרפה מותרת ואסורה משום סכנת נפשות סימן לטרפה כל שאינה יולדת רבן שמעון בן גמליאל אומר אם לא היתה מכחשת והולכת בידוע שאינה טרפה אם היתה מכחשת והולכת בידוע שהיא טרפה ר' אומר אם נתקיימת שלשים יום בידוע שאינה טרפה לא נתקיימה שלשים יום בידוע שהיא טרפה אמרו לו פעמים שמתקיימת שתים שלש שנים:

34

תוספתא מסכת חולין (צוקרמאנדל) פרק ה

 את הטרפה וכן השוחט ונמצאת טרפה ר' מאיר אוסר משם אותו ואת בנו ר' שמעון מתיר משם אותו ואת בנו השוחט לרפואה לאכילת גוים ולאכילת כלבים אסור משום אותו ואת בנו: הלכה גהשוחט ונתנבלה בידו הנותר /הנוחר/ והמעקר ושחיטת נכרי מותר משום אותו ואת בנו חרש שוטה וקטן ששחטו בזמן שאחרים רואין אותן אסור משום אותו ואת בנו אין אחרים רואין אותן מותר משום אותו ואת בנו דברי ר' מאיר וחכמ' אומרים בין כך ובין כך לא ישחוט ואם שחט פטור: הלכה דהלוקח מבעל הבית הוא קודם לבעל הבית שמתחלה לא לקחו אלא על מנת כן: הלכה ה

35

תוספתא מסכת טהרות (צוקרמאנדל) פרק ג

 גבבה בחצר ונמצא שרץ בתוך גבבה טהורה על גבי גבבה טמאה היתה כוברת חיטין בכברה ונמצא שרץ בתוך כברה טהורה על גבי כברה טמאה: הלכה זתינוק שהיה תפוס בידו של אביו או שהיה רכוב על גבי כתפו של אביו ספיקו טמא מפני שאביו נשאל עליו חרש שוטה וקטן ספקן טהור מפני שאין בהן דעת לשאול אמר ר' שמעון בזו מדת הדין לוקה: הלכה חארבע ספיקות אמרו חכמים בתינוק הניחתו אמו ובאת ונמצאת כמו שהוא טהור אמר ר' יהודה במה דברים אמורים בזמן שהניחתו מלוכלך אבל הניחתו נקי טמא מפני שהנשים נדות מגפפות אותו ומנשקות אותו אמר לו כדבריך

36

תוספתא מסכת טהרות (צוקרמאנדל) פרק ו

 הרבים בשחר ומצא עליה שרץ או רוק ר' מאיר מטהר מפני שספק רשות הרבים טהור וחכמים מטמאין שכל הטומאות כשעת מציאתן ומודים חכמים לר' מאיר שאם ראוה נקייה אף על פי שהוא בא שחרית ומצא עליה שרץ או רוק שהוא טהור שזה ספק רשות הרבים: הלכה ישוטה אחד בעיר כל הרוקין שבעיר טמאין דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר אם היתה רגילה ליכנס במבוי אחד אותו מבוי בחזקת טמאה וכל המבואות בחזקת טהרה ור' שמעון אומר כל המבואות בחזקת טומאה חוץ מן חצר המשתמרת ור' אליעזר בר' שמעון אומר אף חצר המשתמרת בחזקת טומאה עד שיאמר ברי לי שלא

37

תוספתא מסכת יבמות (ליברמן) פרק ט

 יאכלו שמא יהא עובר זכר ואין לבת במקום הבן הלכה בבת כהן שנשאת לישראל והכניסה לו עבדי מלוג ועבדי צאן ברזל מת והניחה כמות שהוא עבדי מלוג אינן אוכלין כדרך שאינה אוכלת עבדי צאן ברזל אין אוכלין מפני שהן בחזקת היורשי' עד שעה שינתנו לה חרש שוטה וקטן שקנו עבדים אין אוכלין בתרומה אבל אם קנו להן בית דין או שמנו בית דין להן אפטרופין או שנפלו להם בירושה ממקום אחר הרי אילו אוכלין בתרומה כהן שקנה עבד ולישראל אפי' אחד ממאה בו אינו אוכל בתרומה אשת כהן שקנת עבדים ועבדיה שקנו עבדים הרי אילו אוכלין בתרומה עבד כהן

38

תוספתא מסכת יבמות (ליברמן) פרק יא

 הלכה צרתה ונשאת לאחר ואחר כך אמרו לו חלוף היו הדברים לא שהיתה ראויה להנשא אלא להתיבם כל ולדות שילדה בחיי יבמה הרי אילו ממזרין דברי ר' מאיר שאמ' משם ר' עקיבא וחכמים אומ' אין ממזרין ביבמה הלכה טחרש שנחלץ וחרשת שחלצה והחולצת מן השוטה וכן שוטה שחלצה וחולצת מן הקטן (וכן שוטה שחלצה) תצא (היא) ושלשה עשר דבר בה דברי ר' מאיר שאמ' משם ר' עקיבא וחכמים אומ' אין ממזרין ביבמה הלכה יבן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו ומת חולצת ולא מתיבמת שביאת בן תשע שנים ויום אחד כמאמר בגדול ר' שמעון אומ' או חולצת

39

תוספתא מסכת כלים (בבא בתרא) (צוקרמאנדל) פרק ב

 אומר שתי כתיפין היו בבית אבא אחד טמא ואחד טהור אמרתי לפני אבא מפני מה זה טמא וזה טהור אמר לי זה שהוא חקוק טמא וזה שאין חקוק טהור ועליו ישב חגי הנביא וכולן אם לא נתכון לחקקן טהורין מצאן חקוקין וחשב עליהן מקבלין טומאה מכאן ולהבא חישב עליהן חרש שוטה וקטן או אדם שאינו שלו טהורין: הלכה דכף שכהנים גובלין בה וכן חפית של קדרה אם חקוקין ומקבלין כל שהן טמאין ואם לאו טהורין מעשה בטבחו של אונקלס הגר שהביא פתו לפני רבן גמליאל והיו שם שמנים וחמשה זקנים יושבין נטלה רבן גמליאל ונסתכל בה ונתנה לחברו וחברו

40

תוספתא מסכת כתובות (ליברמן) פרק א

 אמרו אי זו היא קטנה ואי זהו קטן קטן פחות מבן תשע שנים ויום אחד קטנה פחותה מבת שלש שנים ויום אחד הנושא ונותן בכהונה והנותן בה תקנה שהתקינו בבית דין בת ישראל לכהן ובת כהן לישראל נותן ארבע מאות זוז הלכה גפקח שנשא חרשת או שוטה כתובתן מאתים מפני שרוצה להחזיק להם את הנכסים חרש ושוטה שנשאו פקחת אע"פ שחזר חרש ונתפקח שוטה ונשתפה אין להן כתובה רצו לקיים נותנין כתובה מנה גוי ועבד הבא על בת ישראל אע"פ שחזר הגוי ונתגייר עבד ונשתחרר אין להן כתובה רצו לקיים נותנין כתובה מנה ישראל הבא על השפחה ועל הנכרית

1234567891011121314151617181920