שוטה

שוטה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5907 מקורות עבור שוטה. להלן תוצאות 181 - 190

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


181

מדרש אגדה (בובר) ויקרא פרשת אחרי מות פרק טז

 מחנכין אותן קודם לשנה וקודם לשתים, בשביל שיהיו רגילים במצות: עוברה שהריחה (מטעמין) [מאכילין] לה עד שתשוב נפשה, חולה מאכילין אותו על פי בקיאין, ואם אין [שם] בקיאין מאכילין אותו על פי עצמו עד שיאמר די: מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו אפילו דברים טמאים עד שיאורו עיניו, מי שנשכו כלב שוטה אין מאכילין אותו מחצר כבד שלו, ור' מתיה בן חרש אומר שהוא מותר, ועוד אמר ר' מתיא בן חרש החושש בפיו מטילין לתוכו סם בשבת מפני שהוא ספק נפשות, וכל ספק נפשות דוחה את השבת: מי שנפלה עליו מפולת, ספק הוא שם, ספק אינו שם, ספק חי, ספק מת,

182

פרקי דרבי אליעזר פרק מד

 לו פרדס אחד, וקשר המלך בפתח הפרדס כלב, והמלך יושב בעליתו צופה ומביט כל מה שבפרדס, נכנס אוהבו של מלך לגנב מן הפרדס, ושסה בו הכלב וקרע בגדי אוהבו. אמר המלך אם אמר לאוהבי למה נכנסת לפרדס, הרי אני מגלה את פניו, אלא הרי אני אומר לו הראית אותו הכלב שוטה היאך קרע את בגדיך ולא היה מבין שאתה אהובי, ומיד הוא מבין מה שעשה. כך אמר משה, הרי אני אומר לישראל מעשה עמלק ומיד הם יודעים מה שכתוב למעלה. לפיכך אמר משה זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים [דברים כה, יז]: אמרו לו ישראל, משה רבנו,

183

פרקי דרבי אליעזר פרק מט

 איש ואיש. רבי שמעון אומר כל מנהגן של מלכי מדי, כשהיו אוכלין ושותין היו מביאין לנשיהם גלויות בשר ערוה משחקות ומרקדות לפניהם, כדי לראות ביפי תארן. וכשנכנס היין בלבו של אחשורוש, בקש לעשות כן לושתי, ובת מלכים היתה ולא קבלה עליה לעשות כן שתבא לפניו ערמה. ושלחה ואמרה לו איש שוטה שכור, אם אבוא ויראו אותי שאני כעורה יבוזו לך בשלחנך, ואם יראו אותי שאני יפת תאר, יהרג אותך [נ"א: יחמוד אותי] אחד מן השרים [נ"א: הקרואים] שלך בשעת היין. שמע המלך לדבריה וצוה להרגה. וכשיצא היין מלבו, בקש לושתי המלכה ולא מצאה, אמרו לו שריו הגזירה שגזר עליה, והתחיל

184

פרקי דרבי אליעזר פרק נ

 יכול לתן לו כל מה שגזרת בפיך, אמר לו המלך חי ראשי ומלכותי, לך נאה לעשות כן. מיד לקח המן הלבוש והסוס והלך אצל מרדכי, ושאל לו לשלום, אמר לו מרדכי אין שלום אמר ה' לרשעים [ישעיה מח, כב]. אמר לו המן קום לבוש בגדי מלכות של מלך, אמר לו שוטה שבעולם, אין אתה יודע שיש לי שלשה ימים לובש שק ואפר ויושב עליו ממה שעשית לי, אלא הוליכני לבית המרחץ. מה עשתה אסתר, צותה לכל איש שיעמד בי בני לא יחיה. ואם יאמר להדליק אל ישמעו לו. הלך המן והדליקו בנפשו בעל כרחו. ושלח לבנו הגדול לקרא אל מרדכי

185

פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק מג

 פרדס אחד וכלב קשור בפתח הפרדס והמלך יושב בעליותיו צופה ומביט כל מה שבפרדס נכנס אוהבו של מלך לגנוב מן הפרדס ושיסה בו את הכלב וקרע את בגדיו, אמ' המלך אם אני אומ' לאוהבי למה נכנסת לתוך הפרדס הרי אני מגלה את פניו, אלא הריני אומ' לו הראית אותו כלב שוטה איך קרע את בגדיך ולא היה מבין שאתה אוהבי, כך אמ' משה הרי אני אומ' להם לישראל מעשה עמלק ומיד הם מבינים מה שכתוב לעיל, לפי' אמ' להם משה זכור את אשר עשה לך עמלק, היאך יתקיימו וזה זכור, אמ' להם לא דומה כוס של קונדיטון לכוס של חומץ,

186

פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק מח

 מה שנ' לעשות כרצון איש ואיש, ר' שמעון אומ' כל מנהגן של מלכי מדי כשהיו אוכלין ושותין היו מביאין נשיהם גלויות בשר ערוה משחקות ומרקדות לפנים ולראות ביופי תארן, וכשנכנס יין בלבו של אחשורוש בקש לעשות כן לושתי המלכה ובת מלכים היתה ובקש שתבא לפניו ערומה, ושלחה לו לאמור איש שוטה ושכור אם אבא לפניך ערומה ויראו אותי בערוה יבוזו לך בשולחנך, ואם יראו אותי שאני יפת תואר אחד מהשרים יהרוג אותך בשעת היין, כששמע המלך לדבריה צוה להרגה, וכשיצא היין מלבו של אחשורוש בקש לו את ושתי המלכה ולא מצאה, הגידו לו השרים הגזירה שגזר עליה והתחיל ובוכה על

187

תנא דבי אליהו אליהו רבה (איש שלום) פרשה ח

 כולכם והביאו לי כל אחד ואחד מלא כף ידו מעפר ירושלים, ונעקר שמה מן העולם, שנאמר ממך (יוצא) [יצא] חשב וגו' (נחום א' י"א), וכי על הקב"ה יועצין, אלא ללמדך שכל היועץ רעה על ישראל כיועץ כלפי מעלה, לכך נאמר ממך יצא וגו', והקב"ה בוחן לבות וכליות היה אומר לו, שוטה שבעולם, בניי אני מאבד מן העולם, עמי אני מאבד, צאני אני מאבד, נחלתי אני מאבד, שנאמר מה תחשבון אל ה' וגו' (שם שם /נחום א'/ ט') לכך נאמר אל קנוא ונוקם ה'.ברוך המקום ברוך הוא שניפרע משונאיהן של ישראל, שכשם שהיתה בדעתו של סנחריב הרשע לעקר את שם

188

תנא דבי אליהו אליהו רבה (איש שלום) פרשה יד

 ענה בנו דברים של תיפלות, ולא אמר לו דבר, אמרו, לא יצאת אותה שנה ולא שנת ולא שילשה, עד שמת אותו האיש, ומתה אשתו, ומת בנו, ומת בן בנו, ויצאו לו חמש עשרה נפשות מתוך ביתו, ולא נשתייר לו אלא [זוג אחד של] שני בנים בלבד, אחד חיגר וסומא, ואחד שוטה ורשע.שוב מעשה באדם אחד שהיה מתחרט בעצמו שלא קרא ושלא שנה, פעם אחת הייתי עומד אני והוא בבית הכנסת, כיון שהגיע העובר לפני התיבה אצל קדושת השם, הגביה את קולו, וענה אחריו בקול קדושת השם, אמרו לו, מה ראיתה שהגבהתה את קולך, אמר להם, לא דיי שלא קריתי

189

תנא דבי אליהו אליהו רבה (איש שלום) פרשה יח

 בפניו גורמת לעצמה שהוין [בניה] בעלי מומין, פעם בחוץ פעם ברחובות היא גורמת לעצמה שהוין בניה בעלי מומין, לא קוצה (לחלה) [לה חלה] בטהרה [ונודרת ואינה] מקיימת (שהיא) [היא] גורמת לעצמה שהוין בניה בעלי מומין, ואינה מוצאה קורת רוח לעולם, ובשביל מעשיה (מקולקלין) [המקולקלין] הוין בניה אחד חיגר וסומה ואחד שוטה ורשע.תדע לך מיחנן של תלמידי חכמים, כל זמן (של תלמידי) [שתלמידי] חכמים בירכתי בית המדרש (בתוך) [מתוך] כך הקב"ה מרחם עליהם, (נותן) [ונותן] בהם חכמה ובינה ודיעה והשכל ומעשים טובים ותלמוד תורה. מנין, תדע לך, צא למד מתינוק הזה, כשדנין אתו, אין דנין אתו, לא מתחלת מעשיו ולא

190

תנא דבי אליהו אליהו רבה (איש שלום) פרשה כב

 כן תזכה ותירש ותנחל ותבוא לעולם הבא, והוא לא עשה כן, אלא כיון שאמר לו רישומו של דבר שתק, מיד יצא עמלק להחריב את כל העולם כולו, שנאמר ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים (שמות י"ז ח'), ברפויי ידים, בשעה שנרפו מן המצוות, והקב"ה בוחן לבות וכליות הוא אמר לו, שוטה שבעולם, לא יצרתיך אני לאחר שבעים לשונות, עכשיו אתה היה ראש (פורענות) [לפורענות] לפני כל יורדי גיהינם, שנאמר וירא את עמלק וגו' (במדבר כ"ד כ'), והיה בהניח ה' אלהיך לך וגו' (דברים כ"ה י"ט), ואומר כי מחה אמחה וגו' (שמות י"ז י"ד), ויאמר כי יד על כס יה וגו'

1234567891011121314151617181920