שוטה

שוטה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5907 מקורות עבור שוטה. להלן תוצאות 91 - 100

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


91

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק יט

 ותני כן מחמין הוא אדם אלונטית ונותנה על גבי בני מעיים בשבת. לא יטול אדם עריבה מלאה חמין ויתננה על גבי מעיים בשבת. רבי יהושע בן לוי אמר לית כאן אלא מותר: ספק ואנדרוגינס אין מחללין עליהן את השבת ר' יהודה מתיר באנדרוגינס. תמן תנינן הכל חייבין בראייה חוץ מחרש שוטה וקטן טומטום ואנדרוגינס. מה אמר בה רבי יודה נישמעינה מן הדא ר' יוחנן בן דהבאי אמר משום רבי יהודה אף הסומא. ולית בר נש אמר אף אלא מכלל דו מודי על קדמיתא. מחלפה שיטת רבי יהודה תמן הוא אמר פרט וכה הוא אומר לרבות. רבי יהודה ורבנן מקרא אחד

92

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת תענית פרק ג

 לוי בן סיסי באו הגייסות לעירו נטל ס"ת ועלה לראש הגג אמר רבון העולמים אין בטלית חדא מילה מן הדין ספר אורייתא ייעלין לון ואין לא ייזלון לון מיד איתבעון ולא אישתכחון. תלמידיה עבד כן ייבשת ידיה ואזלון לון. תלמיד תלמידיה עבד לא יבשת ידיה ולא אזלון לון לומר שאין שוטה נפגע ולא בשר המת מרגיש באיזמל:הלכה טמתני' על כל צרה שלא תבוא על הציבור מתריעין עליה חוץ מרוב גשמים מעשה שאמרו לחוני המעגל התפלל שירדו גשמים אמר להן צאו והכניסו תנורי פסחים בשביל שלא ימקו והתפלל ולא ירדו גשמים עג עוגה ועמד בתוכה ואמר רבש"ע בניך שמו

93

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת תרומות פרק א

 שמואל בר נחמן שמע לכולהון מן הכא [שמות כה ב ג] דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה פרט לגוי מאת כל איש פרט לקטן אשר ידבנו לבו פרט לחרש ולשוטה וזאת התרומה אשר תקחו מאתם פרט לתורם את שאינו שלו. ויוכיח מעשה שלהן על מחשבתן דתנינן תמן העלו חרש שוטה וקטן אע"פ שחישב שירד הטל עליהן אינן בכי יותן מפני שיש בהן מעשה ואין בהן מחשבה ואיזהו מעשה שלהן רבי חונא אמר בתפוש בהן בטל ותנינן תמן הורידה חרש שוטה וקטן אע"פ שחשב שיודחו רגליה אינן בכי יותן שיש להן מעשה ואין להן מחשבה ואיזו מעשה שלהן א"ר חונא

94

מכילתא דרבי ישמעאל משפטים - מסכתא דנזיקין פרשה ד

 השוגג], איש, להוציא את הקטן; איש, להביא את האחרים; רעהו, להביא את הקטן; רעהו, להוציא את אחרים. - איסי בן עקיבא אומר, קודם מתן תורה, היינו מוזהרים על שפיכות דמים, לאחר מתן תורה תחת שהוחמרו הוקלו; באמת אמרו, פטור מדיני בשר ודם, ודינו מסור לשמים. להרגו בערמה, להוציא חרש שוטה וקטן, שאינן מערימין. - להרגו בערמה, להוציא מרפא שהמית, והמכה ברשות בית דין, והרודה בבנו ובתלמודו /ובתלמידו/ ואף על פי שהיו מזידין אינן מערימין. מעם מזבחי תקחנו למות. מגיד שמבטלים העבודה מידו, ויוצא ליהרג. מעם מזבחי תקחנו למות, בא הכתוב ללמדך על רציחה שתדחה את העבודה; שהיה בדין, ומה אם שבת שעבודה

95

מכילתא דרבי ישמעאל משפטים - מסכתא דנזיקין פרשה יד

 ששמין נזקין בעדית וקל וחומר להקדש. - דבר אחר כי יבער איש שדה או כרם, לחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו. - שדה או כרם. מה כרם יש בו פירות אף שדה יש בו פירות. ושלח את בעירו. מכאן אמרו מסר צאנו לבנו לשלוחו ולעבדו פטור, לחרש שוטה וקטן חייב. - וביער בשדה אחר. ר' נתן אומר הרי המגדיש בתוך שדה חבירו שלא ברשות ויצאת בהמתו של בעל הבית והזיקה, קורא אני עליו ושלח את בעירה, לכך נאמר וביער בשדה אחר, אלא אחר הוא זה. מיטב שדהו ומיטב כרמו. מיטב שדהו של מזיק ומטיב כרמו של ניזק, דברי רבי ישמעאל,

96

מכילתא דרבי ישמעאל משפטים - מסכתא דכספא פרשה כ

 יראה, להוציא את הסומין. זכורך, להוציא את הנשים. כל זכורך, להוציא טומטום ואנדרוגינוס. - +דברים לא יא+ תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל, [להוציא גרים ועבדים.] - באזניהם, להוציא חרשים. - +שם /דברים/ טז יא+ ושמחת, להוציא חולה וקטן. לפני יי' אלהיך, להוציא את הטמא; מכאן אמרו, הכל חייבין בראייה, חוץ מחרש שוטה וקטן וטומטום ואנדרוגינוס החגר והסומא והחולה והזקן. את חג המצות תשמור. מכאן היה רבי יהודה בן בתירא אומר, כאשר צויתיך, כדי שלא תהא מביא אלא בחדש האביב. - לא יראו פני ריקם, בזבחים; אתה אומר בזבחים, או אינו אלא בכספים, הרי אתה דן, נאמרה שמחה באדם ונאמרה שמחה בשמים, מה

97

מכילתא דרבי ישמעאל כי תשא - מסכתא דשבתא פרשה א

 השבת לעשות את השבת לדורותם, חלל עליו שבת אחת, כדי שישמור שבתות הרבה. כי אות היא ביני וביניכם. ולא ביני ובין אומות העולם. - לדורותיכם. שינהוג הדבר לדורות. לדעת כי אני יי' מקדשכם. למה נאמר, לפי שהוא אומר, ושמרו בני ישראל את השבת, שומע אני אפילו חרש שוטה וקטן במשמע, תלמוד לומר לדעת כי אני יי', לא אמרתי אלא במי שיש לו דעת. - כי אני יי' מקדשכם. לעולם הבא כגון קדושת שבת בעולם הזה, נמצינו למידין שהיא מעין קדושת העולם הבא, וכן הוא אומר מזמור שיר ליום השבת, לעולם שכלו שבת. ושמרתם את השבת. זה הוא שהיה ר' שמעון בן מנסיא

98

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק כא

 את שדרך שמירתו עליו לרבות שואל ושומר חנם נושא שכר והשוכר אם כן מה ת"ל ולא ישמרנו בעליו פרט לשואל תם ונמצא מועד מנין הועד בו בפני שואל שהוא מועד הרי זה מועד ת"ל ולא ישמרנו בעליו לא ישמרנו ולא ישמרנ[ו] את שיש בו דעת לשמר יצאו חרש שוטה וקטן שאין בהן דעת לשמר שור חרש שוטה וקטן שנגחו הרי אלו פטורין ר' עקיבה אומ' משלם חצי נזק שור שפסק את המוסרה ויצא והזיק אחד תם ואחד מועד חייב דברי ר' מאיר ור' יהודה אומ' תם חייב ומועד פטור ור' אליעזר בן יעקב אומ' זה וזה פטורין ור' אליעזר

99

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק כב

 כי יבער ישלם המבעיר את הבערה חייב לשלם נעל כראוי וקשר כראוי ועשה לה מחיצה גבוהה עשרה טפחים ומסרה לחולה ולזקן שיש בהן דעת ויצאה בהמה והזיקה פטור שנא' ושלח את בעירו יצא זה שלא ישלח נעל שלא כראוי וקשר שלא כראוי ועשה מחיצה שאינה גבוהה עשרה טפחים ומסרה לחרש שוטה וקטן שאין בהן דעת ויצתה בהמה והזיקה חייב שנא' כי יבער ישלם המבעיר חייב לשלם. שדה או כרם אין לי אלא שדה וכרם המיוחדין מנין לרבות כל דבר ת"ל כרם יכול שני מביא את [שק]רעה כסות ושאכלה את הכלים ת"ל כרם מה כרם מיוחד שהוא פירות כך כל

100

ספרא ויקרא - דבורא דחובה פרשה יא תחילת פרק כ

 נתמלא עשבים, יכול יהו מועלים [בהם] ובמה שבתוכן תלמוד לומר מקדשי ה' מיעט, רבי יוסי אומר המקדיש את השדה ואת האילן מועלים בהם ובגידוליהם מפני שהם גידולי הקדש.(ו) והביא אף אחר יום הכפורים, איל קשה בן שתי שנים, צאן לרבות כל משמע צאן אף חרשת אף שוטה אף הננסת, מן הצאן ולא מן הפלגס, בערכך כסף יכול דינרים, תלמוד לומר שקלים, יכול שקלי נחשת תלמוד לומר שקלים, יכול בבליות מדיות קפוטקיות תלמוד לומר בשקל הקודש, סלעים של קודש, סלעים של צורים, לאשם שהוא מפריש מעות לשום אשם.(ז) ואשר חטא מן הקדש ישלם לאותו שעל הקודש מנין לרבות פחות

1234567891011121314151617181920