שואל

שואל מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 17148 מקורות עבור שואל. להלן תוצאות 151 - 160

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


151

מדרש אגדה (בובר) שמות פרשת שמות פרק ב

 על נבואה נאמר כולו. ותתצב, כמו שנאמר ויבא ה' ויתיצב וגו' (שמות ג' י'): אחותו. כמו שנאמר אמור לחכמה אחותי את (משלי ז' ד'). מרחוק, כמו שנאמר מרחוק ה' נראה לי (ירמי' ל"א ב'). לדעה, כמו שנאמר כי אל דעות ה' (שם ב' ג'). מה [כמו שנא'] מה ה' אלהיך שואל מעמך (דברים י' י"ב). יעשה, [כמו שנאמר יעשה] ה' לאדוני בית נאמן (ש"א כ"ה כ"ח). לו, [כמו שנאמר] ויקרא לו ה' שלום (שופטים ו' כ"ד): ד"א ותתצב. כמשמעו שאין הפסוק יוצא מידי פשוטו. ובזכות שהמתינה למשה שעה אחת לדעת מה יהיה סוף הענין, זכתה והמתינו לה שש מאות אלף

152

מדרש אגדה (בובר) ויקרא פרשת שמיני - תזריע פרק יב

 וישראל מחבבים את המצות שהם מוציאים הוצאות ושמחים, אמר להם הקב"ה אתם שמחים במצותי, אף אני אוסיף לכם שמחה, שנאמר ויספו ענוים בה' שמחה (ישעי' כט יט): שאל טורנוסרופוס את ר' עקיבא אמר לו איזו יותר מעולה מעשה הבורא או מעשה האדם, ר' עקיבא הבין מיד אמר בלבו זה הארור שואל תחבולות בעבור המילה, אם אשיב לו מעשה האדם יותר נכבד הוא יהרגני, ואם אשיב לו מעשה הבורא יותר נכבד גם הוא יהרגני, ויאמר למה אתם מוסיפין על מה שרצה הבורא, אמר ר' עקיבא אדוני המלך המתן לי שתי שעות עד שאלך לבית ואבוא, אמר לו לך, הלך ר' עקיבא

153

מדרש אגדה (בובר) ויקרא פרשת בהר פרק כה

 ואין אתה נותן לו אלא את העומר, אמר ר' לוי הרי שעמלת, וחרשת, וזרעת, וניכשת, וכיסחת, ועימרתה, ודשתה, ועשתה אותה ערימה, אם אין הקב"ה מוציא מעט רוח שתזרה מהיכן אתה חי, הרי אין אתה נותן לו אפילו שכר הרוח, ראה כשנותן הקב"ה לישראל נותן דבר בלי קצבה, וכששואל מהם אינו שואל כי אם מעט מן המעט, הלא תראה כאשר נתן להם במצרים דבר שאין לו קצבה, נתן להם ממון ובגדים ותכשיטים וזהב לרוב, וצאן ובקר, וכששאל מהם לא שאל כי אם מחצית השקל, ומן הצאן לא שאל כי אם הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים (שמות

154

מדרש אגדה (בובר) במדבר פרשת בלק פרק כב

 בלעם כך, אמר עכשיו אני יכול לילך ולהבין, שפעמים הוא יודע ופעמים אינו יודע, ולכך אוכל לעשות כל מה שאתאוה, והוא היה אחד משלשה שבדק הקב"ה אותם ומצאם עביט של מימי רגלים, כי היה לו לומר רבון העולמים אתה ידעת, ואתה הוא היודע לכל, ולא יבצר ממך מזמה, ולי אתה שואל מי האנשים האלה, והוא לא עשה כן, אלא אמר בלק בן צפור מלך מואב שלח אלי: תניא מדין ומואב לא היה שלום ביניהם, ולפי שנתייראו עשו שלום ביניהם כדי שיעזרו זה את זה, פעם אחת בא זאב לאחד מהם, הלך הכלב אל הכלב ואמר לו בוא ועזרני מן הזאב

155

מדרש אגדה (בובר) במדבר פרשת בלק פרק כד

 כמו שאמרה המשנה כדי שישתום ויסתום ויגוף:סימן ד[ד] נאם שומע אמרי אל. שהיתה שכינה מדברת עמו: אשר מחזה שדי יחזה. שהיה מביט בשכינה: נופל וגלוי עינים: כשהיה רוצה לדבר עמו הקב"ה היה משתטח לארץ ומפיל עצמו לתרעא, ומיד הקב"ה ביה מראה לו כל מה שהיה שואל, ולמה לא היה יכול לראות השכינה אלא אם כן היה נופל, לפי שהיה ערל ולא היה יכול לעמוד על רגליו:סימן ה[ה] מה טבו אהליך יעקב. ראה שלא היו פתחיהן של ישראל מכוונים זה לזה, אלא כל פתח הי' פתוח אחרי אהל חבירו, כדי שלא יסתכל כל אחד ואחד מהם בביתו

156

פרקי דרבי אליעזר פרק יג

 המלך נוהג לך, אמרה לו כל מה שיש לו נתן לי והניח בידי, חוץ מחבית זו שהיא מלאה עקרבים, אמר לה והלא כל קמיא של מלך הרי היא בחבית זו, ולא אמר לך כך אלא שהוא מבקש לשא אשה אחרת ולתנם לה. כך, המלך זה אדם, האשה זו חוה, זקן שואל חמץ זה הנחש, ועליהם הוא אומר [תהלים לו, יג] שם נפלו פעלי און. דן נחש דין בינו לבין עצמו ואמר אם אני אומר לאדם, יודע אני שאינו שומע לי, שהאיש קשה לעולם להוציאו מדעתו. אלא הריני אומר לאשה שדעתה קלה עליה שאני יודע שהיא שומעת לי, שהנשים נשמעות לכל

157

פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק יב

 מעשים שעשה וכל דברים שדבר לא דבר אלא מדעתו של סמאל, עליו הכתוב אומר ברעתו ידחה רעה, משל למה הדבר דומה למלך שנשא אשה והשליטה על כל מה שיש לו, אמ' לה הרי כל מה שיש לי בידך, חוץ מן הבית הזה שהיא מלאה עקרבים, ובא זקן אחד אצלה כגון שואל חומץ, אמר לה נהוג עמך, אמרה לו יפה תלמיד נהוג עמי, שהשליטני על כל מה שיש לו, אמר לי הרי כל מה שיש לי בידך חוץ מן הבית הזה שהיא מלאה עקרבים, אמר לה והרי כל קוזמיא של המלך הרי הן בחבית הזה, אלא שהוא מבקש לישא אשה אחרת

158

תנא דבי אליהו אליהו רבה (איש שלום) פרשה יד

 ז'). יהא אדם נאה בביאתו, לבית המדרש, כדי [שיהא] אהוב למעלה ונחמד למטה ולעיני הביריות כדי שימלא את ימיו. יהא אדם חסיד בישיבה, בישיבתו בבית המדרש, כדי שיהא אהוב למעלה ונחמד למטה ולעיני הבריות כדי שימלא את ימיו, ירבה אדם דברי תורה, שאין לך שכר גדול יותר מהן, יהא אדם שואל ומשיב בישיבתו בבית המדרש כדי [שתרבה] חכמתו בידו, (כדי) [וכדי] שלא יבא לידי תנומה [שנאמר וקרעים תלביש נומה] (משלי כ"ג כ"א), לפי שאין לך מידה קשה בעולם אלא המתנמנם בבית הכנסת ובבית המדרש, [ולא זו] בלבד, [אלא] מתוך שהוא אוכל ושותה (ובא) [יבא] לידי תנומה, שנאמר פן תאכל ושבעת

159

תנא דבי אליהו אליהו רבה (איש שלום) פרשה טז

 אבוי.דבר אחר למי אוי, לשפחות חלקות (ולשון) [וללשון] מדברת גדולות, ולעזי פנים עם כל אדם, ולגסי הרוח עם כל אדם, ולבעלי בתים שאינן מרחיקין [עצמן] מן הגזל, ולדוה בנדתה.פעם אחת הייתי יושב בבית (מדרש) [המדרש] הגדול בירושלים, ובא תלמיד אחד ושאלני דבר, כבן שהוא שואל את אביו, אמר לי, רבי מפני מה נשתנו דורות הראשונים מכל הדורות כולן שרבו ימיהם והאריכו שנים, אמרתי לו, בני לבודקן האריכו שנים, לעשות גמילות חסדים זה עם זה, מניין, תדע לך שכן, צא למד מעשרה דורות ראשונים, אדם שת אנוש, קינן מהללאל ירד, חנוך מתושלח למך נח (דהי"א =דברי הימים א'= א')

160

תנא דבי אליהו אליהו זוטא (איש שלום) פרשה יז

 מקומו והשמח בחלקו והעושה סייג לדבריו ואינו מחזיק טובה לעצמו אוהב את המקום, אוהב את הבריות, אוהב את התוכחות, אוהב את המישרים ומתרחק מן הכבוד, ואינו רודף אחר הכבוד, ואינו מגיס לבו בלימודו, ואינו שמח בהוראה, הנושא בעול עם חבירו ומכריעו לכף זכות ומעמידו על האמת ועל השלום, ומתישב בלמודו, שואל ומשיב, הלומד על מנת ללמד, והלומד על מנת לעשות, והמחכים את רבו, והמכוון את שמועתו, והאומר דבר בשם אמרו, הא למדת שכל האומר דבר בשם אמרו מביא גאולה לעולם שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי (אסתר ב' כ"ב).התורה נותנת חיים לעושיה ולשומריה בעוה"ז ובעוה"ב ולימות משיחנו, שנאמר כי

1234567891011121314151617181920