שו"ת

שו"ת מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 131691 מקורות עבור שו"ת. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

תשובות רב נטרונאי גאון - ברודי (אופק) אבן העזר - הערות סימן שט

 תשובות רב נטרונאי גאון - ברודי (אופק) אבן העזר - הערות סימן שט* שו"ת ריב"ש, סי' קו [על - פי הדפוס הראשון, קושטנטינה ש"ז]; אוה"ג כתובות, סי' שנב.

2

דברי דוד נספחים - הערות נספח ג

 מרמב"ם דאבל מצטער כל שלשים יום. - וממילא מתורץ קושיית הגור אריה (עיין פנים) דבגידול פרע דאבל יש צער, ושפיר שייך לומר הא אחר שלא פרע חייב.59 להלן כא, כג.60 תורת כהנים ריש אמור ד - ה. - וקשה מדוע הביאו בשם הפענח רזא.61 שו"ת הרשב"א ח"א סימן כו.62 רבי יהושע - יבמות מה, א.63 וע"כ שלמד בעימול על מנת לשמור ולקיים.64 תוס' תמורה ט, א, ד"ה לאביי.65 ושמא י"ל שגם הלוים טעו בדברי המרגלים, ועם כל זה לא הענישם מפני שלא טעו בעגל, אבל שאר השבטים שטעו בשניהם יחד בדברי המרגלים וגם בעגל נגזרה בהם הגזירה

3

רבי אליהו מזרחי במדבר פרשת בהעלותך פרק ח

 של "ששת מיבעי ליה" במקומה עומדת, כי הסתם יאמר על הקצת, מפני שלא חשש הכתוב להוציא אחד מן החשבון, כמו (בראשית מה, כב) "לכלם נתן לאיש חליפות" שהוא חוץ מבנימין, אף כאן אמר נרות ונרותיה, בעבור הששה, שלא חשש הכתוב להוציא אחד מן החשבון.והרב רבי יצחק בר' ששת נשאל (שו"ת הרב"ש תשובה ת') על פירוש זה המאמר, והשיב: שרז"ל הוקשה להם, אחר שאין פנים ואחוריים למנורה, רק פי הנרות הוא הפנים, מה צריך לומר אל נוכח פי הנרות יאירו. ולזה אמרו, שפני המנורה האמורים כאן, הוא פי הנר האמצעי. ושיעור הכתוב הוא: לנגד פי הנר האמצעי יביטו פיות הנרות

4

אמת ליעקב בראשית - הערות פרק ז

 ו' כ'] כתב שהבהמות והעופות נאספו על ידי מלאך.25. כוונת רבינו לבאר מדוע באמת מנינן כאן מקודם את היום ואחר כך את הלילה, הלא בכל מקום קי"ל שהלילה קודם ליום, ובמקומות אחרים במקרא באמת כתוב כן, לדוגמא עיין אסתר [ד' פט"ז]: שלשת ימים לילה ויום וגו'. ועיין שו"ת בנין ציון סי' קכ"ו.26. ועיין להלן בפרשת בשלח [שמות י"ד פ"ה] שביאר רבינו עוד ענין זה.27. וכ"כ בצפנת פענח על התורה [בראשית א' פכ"א] עיי"ש.28. פי', כי זה יסוד בכללי הטעמים (והזכירו רבינו הרבה פעמים בספר זה, עיין למשל לקמן ט' פ"ט) שבין דרגא ותביר צריך להיות שני

5

אמת ליעקב שמות - הערות פרק כא

 מדור המבול ודור ההפלגה, ועיי"ש שביאר הענין היטב.6. וע"ע בדברי רבינו סוף פרשת וישב מש"כ עוד על ענין זה.7. ועיין ברמב"ן עצמו שהביא פסוק זה דמשלי שם.8. דין זה דבבן נח לא תליא גדלותו בסימנין או בשנים כתבו כמה אחרונים, עיין שו"ת חת"ס [יו"ד סי' שי"ז] ושו"ת מהר"י אסאד [יו"ד ס"א].9. וע"ע מש"כ רבינו על ענין שיעור גדלות בבן נח להלן בספר ויקרא [כ' פ"י, כ"ד פט"ו].10. וכעין זה תירץ בגור אריה. וע"ע מש"כ הרמב"ן בפרשת נח [ט' פ"ה].11. כלומר, שבודאי הוא ימות תוך שלשים יום.12. פי', דלהלן בפסוק כ"ב נאמר שאם נוגף

6

אמת ליעקב ויקרא פרשת קדושים פרק יט

 עצמו, וזה יתכן גם בעכו"ם, ודו"ק.(יד) ולפני עור לא תתן מכשול.פירש"י וז"ל: לפני הסומא בדבר אל תתן עצה שאינה הוגנת לו וכו' עכ"ל. הנה מצינו בכמה דוכתי בגמרא שדין דלפני עור נאמר גם אצל עכו"ם4, אבל חידוש גדול בענין זה מצינו בפוסקים5 בשם שו"ת אמונת שמואל6, והיינו דכל דבר שמותר לישראל לעשות ואינו אסור אלא לבן נח אין בו משום לפני עור על הישראל, והא דאסור להושיט כוס יין לנזיר אע"פ שהוא אינו נזיר, הוא משום שהתורה אסרה עליו יין לכשיהיה הוא עצמו נזיר7, ועיי"ש. ולכאורה יש לתמוה עליו8, דאיך יתרץ מהא דכהן

7

אמת ליעקב ויקרא - הערות פרק כג

 מדעת עצמם: עיין מו"נ [ח"ג פמ"ג], בחינוך [מצוה ש"ו] ובאברבנאל כאן.19. ראש השנה [דף ו' ע"ב]: עצרת פעמים ה' פעמים ו' פעמים ז' הא כיצד שניהן מלאין ה' שניהן חסרין ז' א' מלא וא' חסר ו' וכו', ועיי"ש ברש"י.20. רבינו כיון בזה לדברי הנצי"ב [שו"ת משיב דבר או"ח סי"ח] ולדברי הגר"ש הכהן מוילנא [שו"ת בנין שלמה בהוספות ס"ב], ועיי"ש.21. עיין במחצית השקל שם.22. לפ"מ שהעלה רבינו לעיל בפרשת בראשית [ב' פ"ב] ע"פ דברי רש"י שם שטעם התוספת הוא משום שבשר ודם אינו יכול לכוון עתיו ורגעיו, ועיי"ש, א"כ מובנים היטב דבריו שבכאן, דזה שייך רק במה

8

אמת ליעקב במדבר - הערות פרק ל

 אמת ליעקב במדבר - הערות פרק ל1. בעיקר יסודו כיוון רבינו לדברי כמה אחרונים, עיין בהקדמת אברבנאל לספר ירמיה, ובמש"כ הגמהרי"ל דיסקין (בסוף חלק הכתבים של שו"ת מהרי"ל). ועיין במלבי"ם בהקדמתו לירמיה שחולק על זה וסובר שכל תיבה ותיבה שיצאה מפי הנביא נמסרה לו בדקדוק, ואכמ"ל בזה.2. בשיחה עם תלמידיו ביאר רבינו שמה"ט מצינו בנדרים דין מיוחד מה שלא מצינו בכהת"כ, דהרי בנדר יכול להתחרט מעיקרא ולומר שאם היה יודע איזה ידיעה לא היה עושה זה, אבל במקח וממכר וכדומה הרי לא אמרינן כן. וביאור הדבר הוא דבשבועות ונדרים נתנה התורה לנו כוח תורני לאסור על עצמו דברים המותרים,

9

אמת ליעקב דברים בסוף המקרא - הערות

 אמת ליעקב דברים בסוף המקרא - הערות1. עיין שו"ת חוות יאיר סי' רל"ה ומדבר קדמות להחיד"א מערכת יו"ד אות ו'.2. עוד נמצאת תיבה זו בפרשת מסעי [במדבר ל"ג פמ"ד]: והתנחלתם את הארץ בגורל למשפחתיכם וגו', אבל גם שם היא חסרה.3. תיבת למשפחותיהם המלאה שציין לה במסורה היא ביהושע י"ח פכ"א: והיו הערים למטה בני בנימן למשפחותיהם וגו', ועיי"ש במסורה שכתב ב' חד חסר עכ"ל. וע"ע מש"כ בענין זה בספר בית הלל שעל גליון שו"ע יו"ד [רע"ה ס"ב].4. וכעין מש"כ הב"י [הובא בש"ך יו"ד סי' ער"ה סק"ד] דהא דקי"ל שאם לא שייר חלק שיעור ט' אותיות היינו אותיות

10

אפריון בראשית פרשת בראשית

 מה שלפעמים נמצא איש ואשה דרים ביחד כמה שנים ואינם זוכים לבנים, ואח"כ אם האשה היתה לאיש אחר תתעבר ותוליד בנים ובנות, וכן האיש אם יקח אשה אחרת יוליד. הסיבה היא, מפני שווי המזגים, שאם האיש והאשה שוים במזג, ששניהם חמים או שניהם קרים, לא יעלה זיווגם יפה, ע' בס' שו"ת מעיל צדקה סי' ל"ג. וי"ל שזה שאמר אעשה לו עזר כנגדו, העזר הוא רק כשהוא כנגדו במזג, משא"כ אם אינו כנגדו אלא שוים במזג, אז לא לעזר היא לו כי לא יזכה לבנין:ובזה נ"ל בקינה אשר קנן דוד על יהונתן (שמואל ב', א' כ"ו) צר לי עליך אחי

1234567891011121314151617181920