שו"ת יביע אומר חלק ד' חיו"ד סימן כז

שו"ת יביע אומר חלק ד' חיו"ד סימן כז מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 515 מקורות עבור שו"ת יביע אומר חלק ד' חיו"ד סימן כז.
להלן תוצאות 71 - 80

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


71

ילקוט יוסף שבת א הוספות - הערות סימן רעב - על איזה יין מקדשים

 שמרן לא ראה אותם שכתבו אחרת, אין לנו הכרח לומר שמרן היה חוזר בו ופוסק כוותייהו, דמאי חזית. ורק לגבי עמודי הוראה, כמו הרמב"ם הרי"ף והרא"ש, בזה אמרינן דאילו מרן היה רואה דבריהם לא היה פוסק מה שפסק [באופן דליכא רוב מתלתא הנ"ל]. ובזה אזדא להו קושיות הרב ברית יעקב (סימן מא). ודו"ק היטב. והרי מרן בהקדמתו לב"י הראה לנו את דרכו כיצד פסק את ההלכה, ומינה דכל שיש רוב מעמודי הוראה שמרן לא ראה אותם, מסתבר שמרן היה פוסק כדבריהם.והנה יסוד האי כללא הוא על פי המבואר בגמרא שבת (סא א) אמר ליה אביי דילמא רבי יוחנן הא

72

ילקוט יוסף שבת א הוספות - הערות סימן רעג - דין קידוש במקום סעודה

 ילקוט יוסף שבת א הוספות - הערות סימן רעג - דין קידוש במקום סעודהא) לא שתה כמלוא לוגמיו - תשובה להערה על ילקו"יבגמ' פסחים (קז א) איתא, משום ר' אלעזר בר רבי שמעון אמרו, מקדשין מטעימת יין כל שהוא. ר' יוסי בר יהודה אומר מלא לוגמיו. אמר רב הונא וכו' המקדש וטעם מלוא לוגמיו יצא. ואם לאו לא יצא. ופירש רשב"ם שם, אותה טעימה שאמרו המברך צריך שיטעם, די בכל שהוא. אמר רב הונא וכו', והכי הלכתא [שאם טעם מלוא לוגמיו יצא], והוא שלא טעם אחד מכל המסובין, אבל טעם אחד מהם יצאו כולם ידי חובתם, ואף על פי שלא טעמו.

73

ילקוט יוסף שבת ב הערות סימן שא סעיף ז - דיני הוצאה בשבת

 העברה מכיפור. ואכמ"ל.ומטעם זה שנה לן התנא דיני הוצאה בפתח מסכת שבת, וכמו שנתבאר כן בתוספות הנ"ל. ע"ש. גם בטור ובשלחן ערוך נתבארו דיני הוצאה בסימן ש"א, בתחלת המלאכות שנידונו בטור ובשלחן ערוך. כי הטור סידר את הסימנים לפי סדר האירועים, ובתחלה כתב דיני ההכנות למצות עונג שבת [סימן רמב] ואחר כך דיני מרחץ ושדה, ושותפות בין הישראל לעכו"ם, שהם דברים הצריכים להיקבע קודם השבת. [סימנים רמ"ג - רמז], ואחר כך נתבארו דיני המפליג בספינה [רמח] שהוא גם כן קודם השבת, ואחר כך דיני ערב שבת, איסור מלאכה וסעודה בערב שבת [רנ - רנא], ואחר כך מלאכות המתחילות מערב שבת ומסתיימות

74

ילקוט יוסף שבת ב הערות סימן שב - דיני ניקוי וקיפול הבגדים בשבת

 אלא במבשל ולא באופה]. ומה שכיבוס בגדים הוי תולדה דמלבן ולא אב מלאכה, צ"ל שהוא משום דבמשכן מצינו כיבוס בגיזי צמר, שבא להלבינם, אבל כיבוס בגדים להסיר מהם הלכלוך, ולא כדי להלבינם, לא הוי אלא תולדה.וגם בבגד צבוע בכל מיני צבעים, שייך איסור ליבון, ואף על פי שבפרישה (סימן שב ס"ק יא) כתב בשם הרש"ל, דבצבועים לא שייך ליבון. ע"ש. כבר העירו שמדברי הרמב"ם לא משמע כן, שהרי כתב (בפרק ט' מהלכות שבת הלכה י'): המלבן את הצמר, או את הפשתן, או את השני, חייב. ע"כ. ושני הוא דבר אדום, כדכתי' (ישעיה א') אם יהיו חטאיכם כשני, ותרגומו, צבעונין.

75

ילקוט יוסף שבת ב הערות סימן שח סעיף ו - דיני מוקצה מחמת גופו

 שאינו כלי וכו', הוא על פי המבואר בשבת (קכד א) והא דתנן אין סומכין את הקדרה בבקעת וכו', היכא דליכא תורת [כלי] עליו לא וכו'. ועיין בתוספות (סוכה כג: ד"ה טלטול. ושבת קלט: ד"ה תלא), ובחידושי הרשב"א (שם סוף ד"ה תלאי), ובמרדכי (פרק קמא דביצה). וכן הוא בבית יוסף (ריש סימן שח), דכל דבר שאינו כלי ולא מאכל אדם ולא מאכל בהמה, כגון אבנים ומעות וכו' וכל כיוצא בדברים אלו דלא חזו, וזהו מוקצה מחמת גופו. ומרן בשלחן ערוך (סעיף ז') כתב, אבל דבר שאין בו שייכות כלי כגון צרורות או אבנים, אף - על - פי שראויים לכסות בהם כלי אסור

76

ילקוט יוסף שבת ב הערות סימן שיד - דברים האסורים משום בנין וסתירה בשבת

 פרקים. ועיין במשנ"ב (סי' שיג ס"ק מה) שכתב, דכיסוי הכלים אפי' הם עשויים כך שרי, דהתם אינן עשויין לקיום רק לפותחן ולסוגרן תמיד. וכ"כ הט"ז. ע"כ. וא"כ ה"ה במשחק הלגו שעשוי לחיבור ופירוק. ומעתה, מאחר ואין איסור במשחק האבני - פלא והלגו, א"צ למנוע מהקטנים מלשחק בהם. וכ"פ בשו"ת ציץ אליעזר חלק יג (סי' ל - לא אות יב), ובשו"ת באר משה ח"ו (סי' כה). ובספר שמירת שבת כהלכתה ח"א, וכמבואר כ"ז בשו"ת יחוה דעת ח"ב (סי' נה). ע"ש.והנה בשו"ת מחזה אליהו (סי' סט) כתב, שאף שאין איסור בנין בקוביות הלגו, מ"מ יש לדון לאסור משום עשיית אהל כשיש הרבה קוביות

77

ילקוט יוסף שבת ב הערות סימן שטו - דברים האסורים משום אוהל

 א) בפרק כל הכלים (שבת קכה ב) תנן, רא"א פקק החלון בזמן שהוא קשור ותלוי פוקקין בו. ואם לאו אין פוקקין בו. וחכמים אומרים בין כך ובין כך פוקקין בו. ובגמ' שם, הכל מודים שאין עושים אהל עראי בתחלה ביו"ט, ואין צ"ל בשבת. לא נחלקו אלא להוסיף, שר"א אומר אין מוסיפין, וחכמים אומרים מוסיפין בשבת ואין צ"ל ביו"ט. ומבואר, שאסור לעשות אהל עראי בשבת. ועיין בגמ' (שבת קלח א) דמבואר שם, דאיסורו מדרבנן, שמא יעשה או יסתור אהל קבוע. דאמרי' התם, מינקט אביי חומרי מתנייתא ותני, הגוד והמשמרת כילה וכסא גלין לא יעשה, ואם עשה פטור אבל אסור. אהל קבע

78

ילקוט יוסף שבת ב הערות סימן שטז - צידה בשבת ודין חובל בשבת

 ובגמ' שבת (עה א) מבואר, שהצד חלזון חייב משום צד. אמנם בירושלמי משמע דצד חלזון לא מיחייב משום צידה. וכמו שכתבו התוס' בשבת (עה א) ד"ה הצד. ולפי הירושלמי צ"ל שהצידה היתה במשכן גם בתחשים, וכמבואר כן בערוך השלחן (סי' שטז ס"א). ע"ש. ובמשנה שבת (קו א) שנינו, רבי יהודה אומר, הצד צפור למגדל וצבי לבית חייב. וכו'. ובגמרא ת"ר, הצד חגבין וכו' חייב. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים כל שבמינו ניצוד חייב, וכל שאין במינו ניצוד פטור. ופירש רש"י, וכל שאין במינו ניצוד, כגון צירעין ויתושים שאינן לצורך. ע"כ. והרמב"ם (פ"י מהלכות שבת הכ"ד) פסק כחכמים, דכל שאין במינו

79

ילקוט יוסף שבת ב הוספות - הערות סימן שא - התעמלות והוצאה בשבת

 ילקוט יוסף שבת ב הוספות - הערות סימן שא - התעמלות והוצאה בשבתא) התעמלות בשבת - הבהרה לילקוט יוסף שבת כרך ב' עמוד ו'ילקו"י שבת כרך ד' (עמוד קסט). וראה שם באורך בהערה פו. ואמנם בילקו"י שבת כרך ב' (עמוד ו') כתבנו בסתם, שאסור להתעמל בשבת, ולא חילקנו בין אם מתכוין להזיע או לא, ונמשכנו בזה אחר דברי הרב שמירת שבת כהלכתה, כמו שציינו במקורות שם. אך בשבת כרך ד' חזרנו וכתבנו דין זה בהרחבה, ושם העלנו למסקנא, שלדעת מרן הש"ע אין איסור מעיקר הדין להתעמל בשבת אלא כשמתכוין להזיע. הלא"ה אין איסור. ע"ש.ויש צורך להבהיר, שאין הכוונה בזה שמעתה

80

ילקוט יוסף שבת ב הוספות - הערות סימן שו - דין אמירה לעכו"ם

 דליכא מיחזי כמבשל אלא במקום שפיתת קדרה לבישול. וכיון שעל פי רוב אין מבשלים בפלאטה של שבת, ממילא ליכא בזה מיחזי כמבשל, ועדיפא מקדרה ריקנית דסימן רנג סעיף ג'. ודו"ק.ומה שהעיר עוד שם במה שכתבנו בדעת המהרש"ל, הנה ז"ל המהרש"ל בים של שלמה (ביצה פ"ד סי' ט'): ואני אומר מאחר שדברי ר"י נכונים [לשבור פותחת החבית, כפי שהובא בטור סי' שיד], ולא התירו אלא כעין קשירת חבל, א"כ כל מה שאסור לעשותו אסור נמי לומר לכותי לעשותו. ואין להתיר ע"י כותי כי אם בהפסד מרובה, או שטרוד ונחפז הרבה לצורך מצוה. ע"כ. ובילקו"י פירשנו כוונתו שבכל דוכתא דאיכא פלוגתא,

1234567891011121314151617181920