שו"ת יביע אומר חלק ד' חיו"ד סימן כז

שו"ת יביע אומר חלק ד' חיו"ד סימן כז מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 515 מקורות עבור שו"ת יביע אומר חלק ד' חיו"ד סימן כז.
להלן תוצאות 61 - 70

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


61

ילקוט יוסף תפילה ב הערות סימן קיז - דיני שאלת טל ומטר

 ילקוט יוסף תפילה ב הערות סימן קיז - דיני שאלת טל ומטרא) אמירת ברך עלינו מז' חשון גם בזמן הזההמקור להלכה זו במשנה תענית (י א) וכדעת רבן גמליאל, שפסקו בגמרא הלכה כמותו. וכן פסק הרמב"ם (בפרק ב' מהלכות תפלה הלכה ט"ז), והטור והשלחן ערוך (סימן קיז סעיף א). ומבואר שם הטעם משום עולי רגלים. (ועיין תוספות בבא מציעא כח. ובספר פקודת הלוים להרא"ה תענית י א). וכתב הר"ן שם, שהטעם שגם בזמן הזה שואלים טל ומטר בשבעה בחשון, לפי שגם לאחר החורבן היו עולים לרגל. וסמך לדבר, ממה שאמרו במדרש שיר השירים רבה (פרק ד' סימן יב), נמשלו

62

ילקוט יוסף תפילה ב הערות סימן קכח - הלכות נשיאת כפים

 שאין כן דעת הפוסקים. ובעולת תמיד (סק"ו) כתב, שכן מוכח בירושלמי. והר"ן במגילה (פרק הקורא עומד) כתב, שאם היה חוץ לבית הכנסת, אף על פי שקראו אותו לעלות, אינו עובר. והו"ד בכף החיים. ומה שכתבנו שאחר כך יכולים לחזור מיד וכו', הוא על פי המבואר בשלחן ערוך (סי' קכח סעיף ד') בזה"ל: כשהכהנים אינם רוצים לעלות לדוכן אינם צריכים לשהות חוץ מבית הכנסת אלא בשעה שהחזן קורא כהנים, אבל כדי שלא יאמרו שהם פגומים נהגו שלא להכנס לבית הכנסת עד שיגמרו ברכת כהנים. ע"כ. והיינו, דאם לא היו בבית הכנסת בשעה שהשליח צבור קרא כהנים, אפילו שנכנסו אחר כך אין

63

ילקוט יוסף תפילה ב הערות סימן קלא - מהלכות נפילת אפים

 יום שמתוודה ישים אל לבו שהוא חייב מיתה, ובא לבקש רחמים שהמלך יוותר לו ויפליא חסדו עמו, ויבין מה שמתוודה, ונגמור בדעתינו שלא נשוב. ועוד כתב שם, שהטעם שהוידוי נתקן על פי סדר הא - ב, הוא משום שעדיין יש כמה עוונות, וכולם נכללים באלף בית, וכאותו שלא ידע ללמוד והיה אומר אלף בית כמה זימני, והיה אומר רבונו של עולם חבר מאותיות אלו מה שתרצה מהתורה, כי הכל מהאותיות.ובספרו מדבר קדמות (מערכת ו' אות י') כתב, שעיקר הוידוי הוא עזיבת החטא, ויעיד יוצר הכל שלא ישוב עוד לכסלה, כמו שכתב הרמב"ם (פרק ב' מהלכות תשובה הלכה ב). וזה שפירשו

64

ילקוט יוסף תפילה ב הערות נוסחאות התפלה והברכות

 ילקוט יוסף תפילה ב הערות נוסחאות התפלה והברכותא) שאין לשנות הסידורים בעניני ניקוד - ואם מותר לשנות בסידוריםכן כתב מרן החיד"א בשו"ת יוסף אומץ (סימן י'), וז"ל: בדבר המנהג לומר נקדישך ונעריצך בלשון נקבה, וכן כמצות רצונך, וכמו שכתבת עלינו בתורתך, על ידי משה עבדך, וכן כתוב בתורתך, וכדומה, כל אלה בשו"א, וזה הנוסח השגור בפי כל, ומקרוב עלה בלב מקצת החזנים להגיה כל הכנויים הנ"ל בשוא וקמץ, וכמו שכתב בספר ישרש יעקב בשם הראב"ע, והרד"ק, וספר בנין שלמה, וכפי מה שתיקן היעב"ץ בעמודי שמים, כי גמרו אומר שכן ראוי על פי חכמת הדקדוק. ולחזנים אחרים קשה עליהם לשנות

65

ילקוט יוסף קריאת התורה ובית הכנסת הערות סימנים קנב-קנג - מכירת בית הכנסת

 א) בגמרא מגילה (כו ב) מבואר, שמותר לעשות מבית כנסת בית מדרש. אבל לא מבית מדרש בית כנסת. שבית המדרש הוא מקום המיוחד לתורה, וקדושתו גדולה יותר. ומעלין בקודש ואין מורידין. ובמגן אברהם (סק"א) כתב, צריך עיון אי מותר לעשות מבית כנסת בית מדרש ליחיד בביתו. ועיין סימן קנא סעיף ב, ובסימן צ סי"ח דמשמע דשרי. ע"כ. ומה שכתב המגן אברהם להוכיח ממה שפסק מרן בסימן צ, כוונתו למה שנתבאר שם דבית המדרש קבוע קדוש יותר מבית הכנסת, ומצוה להתפלל בו יותר מבית הכנסת. והוא שיתפלל בעשרה. ובהגה שם הוסיף, אפילו בבית מדרש של יחיד. ומשמע דגם בית מדרש של

66

ילקוט יוסף קריאת התורה ובית הכנסת הוספות - הערות מהלכות בית הכנסת

 ולהופכו לבית דירה, מותר לקרוא בו קריאת שמע ולהתפלל בו, מידי דהוה בדין בית שהקצוהו לעבודה זרה והכניסו בו אלילים, שאם הוציאו משם האלילים דרך ביטול, מותר לדור בו וכו'. ולכן גם בנ"ד יש להתיר לעשות מבית המרחץ ביכ"נ ע"י הסרת הספסלים ושאר רהיטי בית המרחץ וכו'. וכמבואר ד"ז בשו"ת יביע אומר ח"ז (סי' יא). ע"ש.ב) אם מותר להשכיר קרקע של בית כנסת למגרש חנייהבעבודה זרה (נב ב) שנינו, שבית חשמונאי גנזו את אבני המזבח ששקצו אנשי יון. וכתב בעל המאור שם, דעל ידי עכו"ם דלאו בני מעילה נינהו לא נפקי לחולין, ולכן הוצרכו לגונזן. והרמב"ן דחה דבריו,

67

ילקוט יוסף נטילת ידים וברכות הוספות - הערות סימן קפח - הטועה בברהמ"ז בשבת

 ילקוט יוסף נטילת ידים וברכות הוספות - הערות סימן קפח - הטועה בברהמ"ז בשבתא) נסתפק אם אמר רצה והחליצנו - הבהרה לילקו"י ח"ג מהדו"קראה בילקוט יוסף חלק ג' (עמו' שד"מ). ונתבאר שם, דאף על פי שברכת המזון היא מצוה מן התורה, מכל מקום שאני הזכרת מעין המאורע שאינה אלא מדרבנן, ואם כן לכאורה אם נסתפק אם הזכיר מעין המאורע בשבת בברכת המזון או לא הזכיר, הוה ליה ספיקא דרבנן ולקולא. אולם בשו"ת בשמים ראש (סימן רפז) כתב, שאם נסתפק אם הזכיר רצה והחליצנו בברכת המזון או לא, חזקה מה שהוא למוד הוא מזכיר, הילכך אף על פי שההזכרה מדרבנן צריך לחזור

68

ילקוט יוסף שבת א הערות סימן רעב - על איזה יין מקדשים

 ילקוט יוסף שבת א הערות סימן רעב - על איזה יין מקדשיםא) שלחן ערוך סימן ערב סעיף א'. וכתב בשו"ת שער אפרים (סימן יח), שאפילו אין יין אחר מצוי רק יין שריחו רע, שמסריח קצת, אין לקדש עליו, [אלא יקדש על הפת]. והובא בבית מנוחה (עמוד כט). וגם יין שריחו כיין, אבל טעמו הוא חמוץ, אין מקדשין עליו, כמ"ש במג"א שם. ומה שכתבנו שאין מקדשין על יין מגולה, אפי' האידנא דלא קפדינן אגילוי, שהרי אין מצויים אצלנו נחשים, הוא משום הקריבהו נא לפתחיך, וכמו שכתבו הפוסקים. וכתבו האחרונים, שכל זה כששהה מגולה זמן הרבה, אבל אם עמד שעה מועטת מגולה,

69

ילקוט יוסף שבת א הוספות - הערות סימן רס רסג - בדיני הדלקת נרות

 ילקוט יוסף שבת א הוספות - הערות סימן רס רסג - בדיני הדלקת נרותא) להדליק נרות שבת בעיגולבילקוט יוסף שבת כרך א' (סימן רסד סעיף סז, עמוד קצא) כתבנו, דיש נוהגים להקפיד ולהדליק הנרות בצורה שוה בשורה אחת, ולא בעיגול, דוגמת המנורה שהיתה בבית המקדש וכו'. ע"ש. ונמשכנו בזה אחר אחד ממחברי זמנינו, שכתב לדמות ענין זה למנורה שבבית המקדש, אבל האמת היא שכל החשש שלא להדליק נרות שבת בעיגול, מפני שזה דומה למדורה, שאם הנרות סמוכות זו לזו הן מתחממות זו מזו, וכל שאינן רחוקות זו מזו ייראה כמדורה, שהרי הם נוטפות וגם נכפלות ונופלות, ולא מקיימים בזה מצות

70

ילקוט יוסף שבת א הוספות - הערות הבהרה סימן רעא-רעג - בדיני קידוש

 יוסף שבת כרך א' (מהדורא קמא עמוד רד), היינו קודם שהתפלל ערבית. אבל בהתפלל מבעוד יום כבר הזכרנו לעיל מינה דברי הבית יוסף דאף שהתפלל מפלג המנחה מותר להתחיל לאכול.ב) איש שהתפלל אם יכול להוציא ידי חובת קידוש אשה שלא התפללהעל פי המבואר בשו"ת יביע אומר חלק ט' (סימן קח אות קכח). ושם הביא מה שכתב באור לציון ח"ב (עמוד קעט דיני קידוש אות א), שגם אשה שלא התפללה ערבית בליל שבת, יכול בעלה שהתפלל כבר להוציאה ידי חובת קידוש, שבמצות קידוש שהנשים חייבות יש דין ערבות, ואמרינן בהו אע"פ שיצא מוציא, מדין ערבות (ר"ה כט. ופרש"י שם).

1234567891011121314151617181920