שו"ת יביע אומר חלק ד' חיו"ד סימן כז

שו"ת יביע אומר חלק ד' חיו"ד סימן כז מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 515 מקורות עבור שו"ת יביע אומר חלק ד' חיו"ד סימן כז.
להלן תוצאות 51 - 60

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


51

ילקוט יוסף פסוקי דזמרה וקריאת שמע הערות סימן ס - דין כוונה במצוות

 היראים, והארחות חיים, ובעל המאורות, ור"י מטראני, ורבינו ירוחם, ועוד. אולם התוס' סבירא להו דמצוות אין צריכות כוונה. וכן הרשב"א שם הבין בדעת הרי"ף דסבירא ליה דמצות אין צריכות כוונה. וכן דעת רב שרירא גאון, והריטב"א, והרא"ה, והרב המגיד, ובעל הדברות, ותלמידי רבינו יונה, והאור זרוע, וההשלמה, ועוד. גם הטור (סימן ס') כתב, דמה שאמרו אם כיוון לבו יצא, לא שכיוון לקרות כדי לצאת ידי מצות קריאה, שהרי מצות אין צריכות כוונה, אלא פי' מתחלה היה קורא להגיה. [שקורא חסרות ויתירות, ועל זה קאמר שאם כיון לקרותה כקריאתה יצא]. ובעל הלכות גדולות פסק, דמצוות צריכות כוונה, וצריך שיכוין לצאת. וכן

52

ילקוט יוסף פסוקי דזמרה וקריאת שמע הערות סימן עא - דין אונן בתפלה

 דאונן פטור מכל המצוות הוא מן התורה, או מדרבנן, ויש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה. ועיין בספר ישועות יעקב (סק"ב) שהביא משם הראנ"ח שהובא בשו"ת מהר"י מטראני, דהטעם שאונן אינו חולץ לאשת אחיו משום דכיון דפטור מן המצוה אינו עושה המצוה בזמן חיוב. והחכם צבי (סימן א') הקשה עליו, דלדבריו אם כן אינה מתייבמת, כיון דפטור מן המצוה הוי כמו אשת אח שלא במקום מצוה, ואם כן אף לעולם אינה מתייבמת, דכל יבמה שאין אני קורא בה בשעת נפילה יבמה יבוא עליה, הרי היא כאשת אח שיש לו בנים. [אלא ודאי דהא דאונן פטור מכל

53

ילקוט יוסף פסוקי דזמרה וקריאת שמע הערות סימן עה - ולא יראה בך ערות דבר

 צריך להקפיד ולהזהר שלא יהא לבו רואה את הערוה, ובלבד שיהיה לבוש בחלוקו או מכוסה, שלא יהיה ערום בפני ה'. ועיין בתוס' (ברכות כה ב) שהביאו בשם רבינו שמעיה תלמיד רש"י, שפסק כתנא קמא שלבו רואה את הערוה מותר, אולם מסקנת התוס' לאסור, ושכן פירש ר"י. והרא"ש שם (בפרק ג' סימן לו) הביא שכן נהג רבינו תם כשהיה רוחץ במים צלולים והיה רוצה לשתות, היה מפסיק בבגד ממטה ללבו כדי שלא יהיה לבו רואה את הערוה. שמאחר וכן דעת אביי ורבא משום הכי נקטינן כוותייהו. ומרן הבית יוסף (סימן עד) כתב שכן פסקו הרי"ף והרמב"ם ושאר פוסקים, דקיימא לן לבו

54

ילקוט יוסף פסוקי דזמרה וקריאת שמע הערות סימן עו - והיה מחניך קדוש; להזהר מצואה בעת שמברך

 ילקוט יוסף פסוקי דזמרה וקריאת שמע הערות סימן עו - והיה מחניך קדוש; להזהר מצואה בעת שמברךא) לומר דברים שבקדושה בבית הכסאכבר נתבאר לעיל בילקוט יוסף סימן ג'. ע"ש. והוא על פי המבואר בגמ' שבת (י. מ ב) ובעבודה זרה (מד ב), ובטור ובשלחן ערוך (סימן פג, ופד), ובמגן אברהם שם סק"א. וכתב בשלחן ערוך המקוצר משם זה"ש כת"י: כשאדם נכנס לבית הכסא לעשות צרכיו, ובא לו שם חידוש דבר תורה, ילקטנו במהרה במחשבתו ולא יאריך להרהר בו עוד שם כלל, שלא יהיה כמו חטא אדם הראשון, לפי שיצר הרע רוצה להחטיאו בהביא לו החידוש דבר תורה שם, כמו

55

ילקוט יוסף פסוקי דזמרה וקריאת שמע הערות סימן פד - לקרוא קריאת שמע בבית המרחץ

 בטור ובשלחן ערוך (סימנים פג פד). ואף הרהור אסור, דדוקא גבי לא יראה בך ערות דבר אמרינן דהרהור שרי, דהתם כתיב ולא יראה בך ערות "דבר", דבור אסור אבל הרהור מותר. אבל הכא והיה מחניך קדוש כתיב, ומרחץ אינו מחנה קדוש, ולכן בזה אסור גם הרהור בדברי תורה. וראה בשו"ת יביע אומר חלק ב' (חלק יורה דעה סימן יד), ובחלק ז' (סימן כז אות ד'). ע"ש.וענין אמירת שלום בבית המרחץ, מבואר בשבת (י ב), ובטור ושלחן ערוך (סימן פד סעיף א'). וראה בשו"ת יביע אומר חלק ד' (חלק יורה דעה סימן כב). ע"ש.ומה שכתבנו דמי ששמו שלום מותר

56

ילקוט יוסף תפילה א הערות סימן פט - מהלכות תפלה וזמנה

 להיות תפלתם בהנץ החמה הוא מפני שבאותו הזמן רוב האומות נכשלות אחר עבודת השמש, והיו ישראל קובעים תפלתם באותו זמן. ע"כ.וז"ל מרן בש"ע (סי' פט סעיף א'): זמן תפלת השחר מצותה שיתחיל עם הנץ החמה, כדכתיב ייראוך עם שמש. ואם התפלל משעלה עמוה"ש יצא. ונמשך זמנה עד סוף ד' שעות, שהוא שליש היום. ע"כ. ומדקדוק לשונו משמע דאף לכתחלה זמן תפלה אחר הנץ, דלגבי תפלה קודם הנץ כתב בלשון בדיעבד, ואילו לגבי תפלה אחר הנץ כתב בלשון ונמשך זמנה וכו', ומשמע דהוא אף לכתחלה, ותפלה בהנץ היא למצוה מן המובחר, כדרך שכתב בסי' נח. ולכן לענין תפלה אחר ד'

57

ילקוט יוסף תפילה א הערות סימן צ - מקום התפלה

 בדוכתא עמיקתא, דכתיב ממעמקים קראתיך ה', ובעי רחמי ואתי מיטרא. ובראש השנה (לב א) ירד ר' יוחנן בן ברוקה לפני התיבה, ופירש רש"י, לפי שמצוה להתפלל במקום נמוך קתני ירד. ובברכות (כט א) טעה בכל הברכות כולן אין מעלין אותו, בברכת הצדוקים מעלין אותו חיישינן שמא מין הוא. ע"ש. והטור (סימן צ') כתב, לא יעמוד אדם להתפלל אלא במקום נמוך. אך לשון מרן בשלחן ערוך (שם סעיף א'): המתפלל לא יעמוד על גבי מטה ולא על גבי כסא ולא על גבי ספסל וכו'. והשמיט מה שאמרו בגמרא "אלא במקום נמוך". וכפי הנראה סבירא ליה למרן דכל הקפידא דוקא שלא יתפלל

58

ילקוט יוסף תפילה א הערות סימן צ סעיף ט - דין תפלה בצבור

 ובספר מאור ישראל (ברכות שם) הביא מהריטב"א שכתב, דהיאך משום האי מצוה דחינן לעשה, ועל כרחך דאין זה עשה גמור, אלא איסורא דרבנן וסמיך ליה אקרא. ע"כ. ונראה דלא גרס כהגירסא שלפנינו מצוה דרבים שאני, ולכן כתב דאינו עשה גמור. וראה עוד שם באורך. וראה עוד בשו"ת איש מצליח חלק ב' כרך ג' בביאור דברי הגמ'. ובענין הגירסא בגמ' ראה בשו"ת יחוה דעת חזן (ח"ב סימן כו - כז), והביא שם דברי החינוך (מצוה שמז) דאפילו בשביל דרבנן אם היא מצוה דרבים כגון שלא היה עשרה בבית הכנסת. והביא מה שכתב בשדי חמד חלק ה' (מערכת ש' אות כא, עמ' 308)

59

ילקוט יוסף תפילה א הערות סימן קו - חינוך קטן לתפלה

 וכו'. ופירש רש"י, דתפלה רחמי היא ומדרבנן היא, ותקנוה אף לנשים ולחינוך הקטנים. וכתבו התוס' שם, דאף לר"ת דברישא דפטורין מקריאת שמע ומן התפילין מיירי בקטנים שלא הגיעו לחינוך, מכל מקום סיפא דחייבים בתפלה מיירי בהגיעו לחינוך, דאי לא הגיעו לחינוך לא הוה ליה לחייבם. וכן פסק מרן בשלחן ערוך (סימן קו), שקטן שהגיע לחינוך חייבים לחנכו בתפלה.וידוע שמצות חינוך כוללת גם מצוות דרבנן [ראה להלן הערה י'], ולכן אפילו אם יודע האב שהתפלל באותו יום תפלה אחת, חייב להקפיד לחנכו גם בתפלת מנחה וערבית, תדע, שהרי להתוספות והרמב"ן עיקר מצות התפלה מדרבנן, ואף על פי כן שנינו שחייב

60

ילקוט יוסף תפילה א הערות סימן קח - הלכות תפלת תשלומין

 ילקוט יוסף תפילה א הערות סימן קח - הלכות תפלת תשלומיןא) בתפלת תשלומין - לחשוב בדעתו על התפלה הראשונה לתפלה העיקריתוטעה היינו שהיה סבור שכבר התפלל, ואחר זמן נזכר שלא התפלל. [פרי מגדים א"א סימן רח ס"ק יא]. והנה מרן בש"ע (בסי' קח סעיף א) פסק, שאם היפך במחשבתו שהראשונה לתשלומין והשניה לתפלת החובה לא יצא ידי התשלומין. ומקור דבריו ממ"ש הרי"ף (ריש פרק תפלת השחר ברכות כו ב), גבי מי שלא התפלל מנחה בשבת מתפלל במוצ"ש ערבית שתים, מבדיל בראשונה ואינו מבדיל בשניה, ואם הבדיל בשניה ולא הבדיל בראשונה, שניה עלתה לו ראשונה לא עלתה לו. ופריך, מדתניא שאם

1234567891011121314151617181920