שו"ת יביע אומר חלק ד' חיו"ד סימן כז

שו"ת יביע אומר חלק ד' חיו"ד סימן כז מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 515 מקורות עבור שו"ת יביע אומר חלק ד' חיו"ד סימן כז.
להלן תוצאות 161 - 170

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


161

שו"ת יביע אומר חלק א - אורח חיים סימן א

 ע"ש. אלמא דספק הל"מ לחומרא. וראיתי שכבר עמדו בזה האחרונים. ומהם, מהר"י עייאש בהגהותיו על ארעא דרבנן (סי' ת"מ). ומהר"א ישראל בס' ארעא דישראל (מע' ס אות יד). ובאמת שכבר עמד בזה הרמב"ן בספר המצות (שרש א') והוכיח מההיא דקידושין (לט) דספק הלכה למשה מסיני לחומרא. והובא ג"כ בשו"ת הריב"ש (סימן קסג). וכ"כ הרשב"ץ בספר יבין שמועה (דט"ו ע"א). וכן מבואר בס' החינוך (מצוה רמ"ו). וכ"ה בשו"ת מהרשד"ם (חיו"ד סי' קלא). ע"ש. וכ"כ מרן הב"י יו"ד (סי' רצד). ובט"ז ובש"ך שם. וכ"כ הפרי חדש יו"ד (סי' ק"י בכללים כלל א, ובקיצור אות ב). ובס' קהל יהודה שם (דף לד ע"א).

162

שו"ת יביע אומר חלק א - אורח חיים סימן ג

 מרן החיד"א בשם הגדולים (מע' ספרים, ע' ירושלמי). וכ' שכן הוא בתיקוני הזוהר (דף ט): ובגין דא אוקמוה מארי דתלמודא ירושלמי הויות באמצע ע"ש. והנה התוס' מנחות (לד:) הביאו דברי המכילתא דקתני התם, בד' מקומות מזכיר פר' תפלין, קדש והיה כי יביאך שמע והיה אם שמוע. מכאן אמרו מצות תפלין ד' פרשיות וכו', והדר קתני כותבן כסדרן ואם כתבן שלא כסדרן יגנזו. משמע כסדר ששנאן ברישא. ויש לדחות דבכתיבת הסופר קאמר אבל אין קובעין בתפלין כסדר זה. ואין נראה כלל. עכ"ל. וכ"כ באו"ז (סי' תקנח). גם הרשב"א תמך יתדותיו בד' המכילתא הנ"ל וכ' ואע"פ שידעת שיש שנויין דחוקים ושאין השכל

163

שו"ת יביע אומר חלק א - אורח חיים סימן ו

 כשאין מכירה. א"ו דאף הברייתא מיירי ביודעה ומכירה, ומש"ה שפיר קאמר ר"נ אנא אמינא ולא איכפת לי. והא דפריך לר"י ולא אברייתא, משום דבברייתא דקתני בל' עבר בשמה זינתה, מוכח שפיר דמיירי ביודעה ומכירה, אבל ר"י קאמר כל האומר וכו' משמע דבהוה קאמר. ועוד יש ליישב. וק"ל. [וע' בשו"ת חת"ס (חיו"ד סי' קפד), שהרה"ג השואל בעל אמרי אש, צידד, שאשה המשודכת עם איש שלא ראתה אותו מעולם, וספרה ז' נקיים לפני הנישואין, ואח"כ בא המשודך, צריכה לחזור ולספור ז' נקיים לאחר ראותה אותו, שע"י הראיה מתעורר החימוד מחדש, כמ"ש בסוטה (ח) אין יצה"ר שולט אלא במה שעיניו רואות. אבל החת"ס

164

שו"ת יביע אומר חלק א - אורח חיים סימן י

 נתעוררו אנשי הרחוב לתקן את מעשיהם בכלל ובפרט, ולשאול הגיעו אם מותר לקיים הבנינים הללו שנעשו במקום הקודש, כי אנשים זקנים ויר"ש העידו שבמקום ארון הקודש והיכל הס"ת, אחר שחרב, בנו שם בתי שימוש כנ"ל, ולבם נוקפם ע"ז. ואם יש הוראת היתר יורנו ושכמ"ה.(א) תנן התם (מגילה כז:), אין מוכרין בהכ"נ אלא על תנאי שאם ירצו יחזירוהו דברי ר"מ, וחכ"א מוכרים אותו ממכר עולם חוץ מד' דברים למרחץ ולבורסקי לטבילה ולבית המים. (ופרש"י, לבית המים, לכביסה. א"נ לבית מי רגלים). וכ"פ מרן בש"ע (סי' קנג ס"ט), וז"ל: כשמוכרים אנשי הכפר בהכ"נ, יכולים למכרו ממכר עולם, והלוקח יעשה בו מה

165

שו"ת יביע אומר חלק א - אורח חיים סימן יב

 בס' יוסף אומץ (סי' תכא). ע"ש.(ב) אמנם ראיתי בשו"ת גנת ורדים (כלל א סי' טו) שעמד בדין זה, ובראש דבריו הביא דברי התוס' הנ"ל, וד' הכנה"ג (סי' רח) שכ' דמסתבר דאף לתוס' בדיעבד שאכל כבר (חטים שלוקות) יש לברך בנ"ר דשייכא אכל מילי. ע"כ. וכ' ע"ז, ואני אומר דמאחר שהתוס' מספק"ל בזה ואמרו שאין לברך ברכה אחרונה אלא כמו שנתקנה, יראה שאם יברך בנ"ר אינו יוצא י"ח ומוציא ש"ש לבטלה, לכן מוטב שלא יברך כלל דשב ואל תעשה עדיף. שלדעת הכנה"ג שהיא כוללת הי"ל להשוותה לבר' שהכל, שכשם שמברך שהכל על כל דבר שמסופק בו, ה"נ בנ"ר, ולמה לא

166

שו"ת יביע אומר חלק א - אורח חיים סימן יד

 שו"ת יביע אומר חלק א - אורח חיים סימן ידנשאלתי אם מותר לערות בשבת מים רותחים מתוך כלי ראשון לתוך קנקן העשוי להעמיד בו חום המים במשך מעת לעת, הנקרא טרמוס. או יש לאסור משום הטמנה.(א) בשבת (נא), וכן היה רשב"ג אומר לא אסרו (הטמנה) אלא אותו מיחם, אבל פינה ממיחם למיחם מותר, השתא אקורי קא מקיר ליה, ארתוחי קא מירתח ליה, ופרש"י, אבל מפנה הוא ממיחם למיחם אחר, ומטמין, זהו לשון התוספתא. והיינו נמי פינהו ממיחם למיחם מותר, דהשתא ליכא למיגזר שמא ירתיח, דהשתא אקורי קא מיקר להו במתכוין, ארתוחי מרתח להו בתמיה. עכ"ל. מבואר יוצא מפרש"י שאין

167

שו"ת יביע אומר חלק א - אורח חיים סימן טו

 לקדושי בבי כנישתא, נימא להוציא מי שאינו יודע לקדש בביתו. ע"כ. ולכאורה י"ל כעין מ"ש באור זרוע ח"ב (ס"ס כ), שהביא מ"ש הגאונים שמה שאנו מקדשים בבהכ"נ במקום שאין אורחים, ההוא קידוש לרפואה הוי וכו', (וכ"כ התוס' פסחים (ק:) בשם ר' נטורנאי /נטרונאי/ גאון בתשו', וכן הוא בתשו' הגאונים (ליק, סימן נב), ובספר מעשה הגאונים (סימן מא). ע"ש). והקשה, דא"כ מאי פריך לשמואל ל"ל לקדושי בבי כנישתא, הול"ל משום רפואה. מיהו פי' ה"ר יעקב הק' מקורביל זצ"ל, ל"ל לקדושי בבי כנישתא, להטעים לתינוק שזהו דרך חובה, אבל מקידוש של רפואה לא שאל, שזהו היה פשוט להם. עכ"ל. וה"נ לרבינו יונה

168

שו"ת יביע אומר חלק א - אורח חיים סימן יט

 חשבינן ליה גרמא, חייב משום שבת, משום שבשעת פעולתו נעשית המלאכה. ול"ד למ"ש בשבת (קכ:) מדכתיב לא תעשה כל מלאכה עשייה הוא דאסור הא גרמא שרי. דהתם מיירי שעושה מעשה וע"י אותו מעשה גורם שלאחר זמן תעשה המלאכה מאליה, כמו בענין מחיצת הכלים שמלאים מים, שגורמים לכבות אח"כ. ע"ש. (וע' שו"ת שערי דעה (סי' קפה) שעמד בסתירה הנ"ל מב"ק (ס) לשבת (קכ:), וע"ע שו"ת מנחת משה (סי' ח). ולפי האמור אתי שפיר. ולק"מ. וע"ע בשואל ומשיב תליתאה (ח"א סי' שג). ע"ש. ודו"ק). ודון מינה ואוקי באתרין, שכיון שתיכף ומיד נעשית מלאכת ההבערה והכבוי ברוח שפתיו אין זה חשוב גרמא, ועשייה

169

שו"ת יביע אומר חלק א - אורח חיים סימן כא

 שאינו מתכוין לתכליתה. מיסוד ה"ר אברהם החסיד בשם אביו (הרמב"ם) ז"ל. עכ"ל. (וכן הוא בריש ספר מעשה רוקח דף ב ע"א. ע"ש). והרי כאן הוא מתכוין לגוף הצידה או להפסת המורסה, אלא שאינו מתכוין לתכליתה, וא"כ אינו בגדר דשא"מ ופ"ר, אלא משאצל"ג הוא, לדעת הרמב"ם. וצ"ע. וע' בה"ה מ"ש ליישב ד' הרמב"ם (פ"י), ולפ"ז אין הכרח בד' רמב"ם דס"ל כהערוך. וע' בחי' הגאון רעק"א (מערכה י). ובשו"ת עונג יו"ט (ס"ס צד). וע' בה"ה (פ"א ה"ו) שהביא מחלוקת הערוך והתוס', ולא הכריע.(ד) ובאמת שמצינו ראיה להיפך בד' הרמב"ם, דפ"ר דלא ניח"ל אסור, ודלא כהערוך, כי ברמב"ם (פ"ב מה' עיוה"כ ה"ד)

170

שו"ת יביע אומר חלק א - אורח חיים סימן כט

 הכא אדרבה חיישינן לברכה לבטלה, אלא שלפי שעדיין לא היה נפוץ מנהג זה כ"כ, מכיון שמהרי"ל והרד"א מיסדי המנהגים כתבו לברך, לכן לא כ' שכן המנהג שלא לברך, אלא העם נהגו, ולעולם כן הוא העיקר לדינא. וע' בתוס' ברכות (נב:) בד"ה נהגו. ובתוס' הרא"ש שם. ולאפוקי ממ"ש בס' מאורי אור (חלק עוד למועד דל"ב רע"ב), שהרמ"א נשמר לכתוב בלשון צח העם נהגו שלא לברך, דלדידיה לא ניחא ליה, והשיג על הבאה"ט שהחליט שלא לברך. ע"ש. ובמחכ"ת זה אינו שדעת הרמ"א בתשובה מבוארת היא שסובר שאין לברך, וכנ"ל. וע' בס' המקנה בקונט' אחרון (סי' סד ס"ג). ובשו"ת הרב"ז (סי' נו). ודו"ק.

1234567891011121314151617181920