שו"ת יביע אומר חלק ד' חיו"ד סימן כז

שו"ת יביע אומר חלק ד' חיו"ד סימן כז מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 515 מקורות עבור שו"ת יביע אומר חלק ד' חיו"ד סימן כז.
להלן תוצאות 121 - 130

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


121

ילקוט יוסף ביקור חולים ואבלות הערות סימן כה - דין תפילין באבל

 עלמא אסור. וכן הוא בסוכה (כה ב) אמר רב, אבל חייב בכל המצוות האמורות בתורה, חוץ מתפילין, שהרי נאמר בהם פאר, מדקאמר ליה רחמנא ליחזקאל פארך חבוש עליך וכו'. והני מילי ביום ראשון דכתיב ואחריתה כיום מר. ע"ש. והיינו משום דעיקר מרירותיה ביום ראשון. וז"ל מרן בשלחן ערוך (אורח חיים סימן לח): אבל ביום ראשון אסור להניח תפילין, מכאן ואילך חייב אפילו באו פנים חדשות. ע"כ. וכתב שם המגן אברהם, דמשמע דביום ב' ואילך חייב מיד, אבל ביורה דעה (סימן שפח סעיף א') כתב מרן, שהוא אחר שתנץ החמה. ע"ש.אבלים שטעו והניחו תפילין ביום הראשון לאבלותוכתב בשדי חמד (

122

ילקוט יוסף ביקור חולים ואבלות הערות סימן כט - סדר התפלות בבית האבל

 ילקוט יוסף ביקור חולים ואבלות הערות סימן כט - סדר התפלות בבית האבלא) מצוה להתפלל בבית שבו מת הנפטרכן כתב הרמ"א בהג"ה (סימן שפד ס"ג), והוא על פי דברי הגמ' (שבת קנב ב). ועיין עוד בתשובת רב פלטוי גאון שבספר מאה שערים חלק ב' (עמוד סז), ובתשובת הגאונים שערי צדק (דף כ ע"א), ובארחות חיים חלק ב' (עמוד תקעט) בשם בעל האשכול. ועיין עוד בסימן שעו סעיף ג', ובדברי הרמ"א. ובמסגרת השלחן (סימן שפד סעיף ג'). ובמעבר יבוק (עתר ענן הקטורת פרק א'). ע"ש. והובא כל זה בשו"ת יביע אומר חלק ד' (דף שט ע"ב חלק יורה דעה סימן

123

ילקוט יוסף ביקור חולים ואבלות הערות סימן ל - דיני קדיש ואזכרה

 ביקור חולים ואבלות הערות סימן ל - דיני קדיש ואזכרהא) יסוד אמירת הקדיש - ושבח אמירתוהנה עיקר מנהג אמירת הקדיש לעילוי נשמת ההורים הנפטרים, יסודתו בהררי קודש במדרשי חז"ל. כי במסכת כלה רבתי (פ"ב) איתא, והובא ביתר הרחבה באור זרוע הגדול ח"ב (ס"ס נ'), ובמחזור ויטרי חלק א' (סי' קמד): "מעשה ברבי עקיבא שבהיותו מתבודד במדבר וחוזר על משנתו, פגש באדם אחד ערום ושחור כפחם, רץ כמרוצת הסוס וחבילת עצים גדולה על כתפו, גזר עליו רבי עקיבא והעמידו, ואמר לו, מת אנוכי, ובכל יום פוקדים עלי מלאכי חבלה הממונים עלי לחטוב עצים ושורפים אותי בהם, מפני שעברתי על כל מצות

124

ילקוט יוסף ביקור חולים ואבלות הערות סימן לז - דין גילוח וסריקה באבל

 ילקוט יוסף ביקור חולים ואבלות הערות סימן לז - דין גילוח וסריקה באבלא) שלחן ערוך סימן שצ סעיף א'.ב) שו"ת רב פעלים ח"א (חלק יורה דעה סימן נא). וע"ש שביאר על פי הסוד טעם המנהג ללימוד שעורכים בליל ויום השלשים ובחשיבותו. ע"ש.ג) שמותר לאבל להסתרק הן שער ראשו והן שער זקנוהנה דעת האור זרוע חלק ב' (סוף סימן תלה, תמו) דמה שנוהגים עתה שלא לרחוץ אחר שבעה, דחיישינן דילמא אתי למיסרק רישיה, דקי"ל שהאיש האבל אסור לסרוק ראשו כל שלשים יום, ושכ"כ רבינו שמשון. אולם בתוס' (מו"ק יט ב) ד"ה אתיא פרע פרע מנזיר, כתבו, יש אוסרים

125

ילקוט יוסף ביקור חולים ואבלות הערות סימן לח - האבל אסור בשמחה בשבעה ובי"ב חודש

 ילקוט יוסף ביקור חולים ואבלות הערות סימן לח - האבל אסור בשמחה בשבעה ובי"ב חודשא) עיין שלחן ערוך (סימן שצא סעיף א - ב). ומה שכתבנו גבי שנה מעוברת, כן כתב בגשר החיים חלק א' (עמוד רנ), שדיני אבלות נוהגים י"ב חודש, ולא שנה.ב) אם אבל תוך שבעה יכול לברך שהחיינו על פרי חדשעיין בספר החסידים (סימן תתלט) דכתב, דנוסח ברכת שהחיינו נתקן בלשון רבים, שאם לא כן איך האבל יברך שהחיינו. ובספר מנחם אבלים (מערכת ש' ד"ה שהחיינו) דייק מזה דיכול האבל לברך שהחיינו בימי האכל. והרה"ג רבי דניאל יוסף רקח שליט"א (רב קהלת הספרדים בשיקגו, מבוגרי ישיבתינו

126

ילקוט יוסף ביקור חולים ואבלות הערות סימן מ - מנהגים השייכים ליום השנה

 ליום השנהא) גודל מעלת יום השנה [יאר - צייט]גודל מעלת היארצייט, מבואר בקדמונים, שהוא משום שיש עילוי לנשמת המנוח, בכל שנה ושנה ביום פטירתו, על ידי התורה והמעשים טובים הנעשים לעילוי נשמתו, וברא מזכה אבא, ובספר מורא הורים וכבודם (עמוד קנג) ציין לשו"ת תורה לשמה (סימן תצג) מה שכתב בשם האר"י ז"ל, במעלת יום הפטירה. ועיין למהרח"ו בשער טעמי המצות וזה לשונו, ענין הנשמה שאמרו רבותינו ז"ל (שבת קנב ב) שכל י"ב חודש עולה ויורדת, מכאן ואילך עולה ואינה יורדת, שמעתי בשם מורי זלה"ה, כי בשבוע אחרון מהי"ב חודש, אף על פי שתשלום י"ב חדש חל בימי החול באמצע

127

ילקוט יוסף ביקור חולים ואבלות הערות סימן מא - מתי צריך לשמוע לציווי הנפטר קודם הפטירה

 ילקוט יוסף ביקור חולים ואבלות הערות סימן מא - מתי צריך לשמוע לציווי הנפטר קודם הפטירהא) אם הבן יכול לומר קדיש בחיי אביו ואמו, והדין כשאביו מקפיד שלא יאמר קדיש על אמועיקר הדין בספר התשב"ץ לתלמיד מהר"ם (סימן תכה) וזה לשונו: ואומר קדיש על אמו בחיי אביו, אבל מהר"ם ז"ל אומר, שאין אומרים קדיש בחיי אביו, אף על פי שאמו עשתה לו צוואה לומר לה קדיש, אם אביו מקפיד, כבוד האב קודם לכבוד האם. ע"כ. ובהגהות התשב"ץ כתב, ומיהו נהגו העולם לומר קדיש אפילו בחיי האב. ע"כ. אולם בארחות חיים (יו"ד עמוד תרא), ובכל בו (סימן קיד), ובשו"ת הריב"ש (

128

ילקוט יוסף ביקור חולים ואבלות הערות סימן מב - דיני אבלות ברגל ובחול המועד

 ילקוט יוסף ביקור חולים ואבלות הערות סימן מב - דיני אבלות ברגל ובחול המועדא) נהג אבלות שעה אחת קודם הרגל יוצא מגזרת שבעהעיין שלחן ערוך סימן שצ, וסימן שצט.והנה לשון השלחן ערוך "אפילו שעה אחת" קודם הרגל, אינו דוקא שעה אחת, אלא רוצה לומר איזה זמן קודם הרגל. וכן כתב בשו"ת משאת בנימין (סימן עד) דלא מוקמינן דברי חז"ל כהלכתא בלא טעמא, דאטו בשעה תליא מילתא. ומה ענין שעה לכאן, אלא על כרחך שעה לאו דוקא, אלא כל שנהג אבלות כל שהוא הרגל מבטל וכו'. וכך כתב להדיא ר' ירוחם. ע"ש. והובא להלכה בש"ך (ריש סימן שצט). וכן

129

ילקוט יוסף ביקור חולים ואבלות הערות דין אבלות בפורים

 ילקוט יוסף ביקור חולים ואבלות הערות דין אבלות בפוריםא) דין אבלות בפוריםהנה זו לשון מרן השלחן ערוך (אורח חיים סימן תרצ"ו סעיף ד): "כל דברי אבלות נוהגים בחנוכה ובפורים". וכבר העירו האחרונים ממה שכתב מרן בשלחן ערוך ביורה דעה (סימן תא סעיף ז), וזו לשונו שם: "מת לו מת קודם פורים, אינו מפסיק האבלות. ומכל מקום אין אבלות נוהג בו לא בי"ד ולא בט"ו, אלא דברים שבצינעא נוהג. וחייב במשלוח מנות, ואף על פי שאינו מתאבל בהם, עולה לו למנין השבעה כמו שבת". ע"כ. ובשערי תשובה (אורח חיים שם) ציין לשו"ת מו' יוסף קצבי (סימן ו) שהאריך בזה,

130

ילקוט יוסף ביקור חולים ואבלות הערות סימן נ - דיני המצבה

 ילקוט יוסף ביקור חולים ואבלות הערות סימן נ - דיני המצבהא) לעשות את המצבה ביום השבעה לפטירההרא"ש (מועד קטן דף כב. פ"ג סוף סימן לח) כתב, הלך גדול לבית הקברות (בתוך שבעה) לעשות מצבה או לצורך בנין הקבר וכו'. וכן הוא בטור (סימן שע"ה). ובש"ך (שם ס"ק יב), והוכיחו מזה האחרונים שהיו נוהגים להקים המצבה מיד עם כלות השבעה. ורבינו האר"י בשער המצות (פרשת ויחי) כתב, דמ"ש ונפשו עליו תאבל, הם ז' מקיפים של הנפש, שאינם יכולים להפרד כל כך במהרה מהבית שנפטר בו, וגם קשה עליהם להפרד מהנפש הפנימית שלהם, ולכן הולכים ובאים מן הקבר לבית ומן הבית

1234567891011121314151617181920