שו"ת יביע אומר חלק ד' חיו"ד סימן כז

שו"ת יביע אומר חלק ד' חיו"ד סימן כז מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 515 מקורות עבור שו"ת יביע אומר חלק ד' חיו"ד סימן כז.
להלן תוצאות 91 - 100

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


91

ילקוט יוסף מועדים הערות מהלכות ומנהגי חג השבועות

 ילקוט יוסף מועדים הערות מהלכות ומנהגי חג השבועותא) עיין בהריב"ש סימן צט, שכ', שלא תלה הכתוב חג ביום מתן תורה אלא ביום נ' לעומר, אלא שבזמן הזה שאנו יודעים בקיבועא דירחא, ולעולם ניסן מלא ואייר חסר, כלים נ' יום לעומר ביום ו' סיון שנתנה בו התורה. ולזה אנו מזכירים בו בתפלה זמן מתן תורתינו וכו'. ע"ש. ועי' במג"א סי' תצ"ד סק"א ובס' ידיו של משה דף פז ע"ב. ובשו"ת ערוגת הבושם סי' קסט. ובשו"ת מנחת עני סי' כא. ובשו"ת עונג יום טוב ס"ס מב. ובשו"ת לחם שלמה חאו"ח סימן צא. ובשו"ת מתת ידו מה"ת סימן מא. ועיין בכו"פ הל'

92

ילקוט יוסף מועדים הערות מהלכות חול המועד

 המועדא. (ויקרא כג לז. ובחגיגה יח א)ב. רב האי גאון בתשו' הובא בהרי"צ גיאת ח"ב עמוד ז.ג. הרמב"ם רפ"ז מהל' יו"ט, ע"פ הגמ' חגיגה יח. אליבא דר"ע ור' יונתן. וכ"כ רה"ג בהרי"צ גיאת שם. וע"ע בשו"ת התשב"ץ ח"ב סימן רי. ובתוס' שבועות יג. ד"ה לא.ד. תוס' כריתות ז. ע"פ המכילתא. וכ"כ בס' יראים סי' קיא, ושבולי הלקט סי' רכ, ע"פ התורת כהנים. וכ"כ המג"א ר"ס תקל בשם התניא ושכן נהג מהרי"ל. וע"ע בערוך לנר כריתות ז. ובאחרונים סי' תקל.ה. ארחות חיים הל' חוה"מ אות לד. וכ"כ בס' שבילי דוד סי' תקל.ו. עפ"י פרש"י באבות

93

ילקוט יוסף שובע שמחות א הערות פרק א - מצות הנישואין ועניני שידוכין

 ילקוט יוסף שובע שמחות א הערות פרק א - מצות הנישואין ועניני שידוכיןא) טעם למצות פריה ורביהנאמר בתורה (בראשית א, כז) ויברא אלוקים את האדם בצלמו וכו' זכר ונקבה ברא אותם, ויברך אותם אלוקים ויאמר להם אלוקים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה. ע"כ. ומבואר כאן מצות עשה על כל איש מישראל לישא אשה ולקיים מצות פריה ורביה. וחזר הכתוב ושנה מצוה זו, אצל נח, ואתם פרו ורבו ושרצו בארץ ורבו בה. ובטעם מצוה זו כתב החינוך (מצוה א') כדי שיהיה העולם מיושב, שהשי"ת חפץ ביישובו, כדכתיב (ישעיה מה, יח) לא תוהו בראה לשבת יצרה. והיא מצוה גדולה שבסיבתה

94

ילקוט יוסף שובע שמחות א הערות פרק ו - סדר עריכת הקידושין

 נדה (סו א) אמר רבא, תבעוה להנשא ונתפייסה צריכה שתשב שבעה נקיים. ומסקינן, ל"ש גדולה ול"ש קטנה, גדולה טעמא מאי משום דמחמדא וכו'. וכ"ה ברמב"ם (פי"א מהל' איסורי ביאה ה"ט), ובטוש"ע (סי' קצב). וכתב הרשב"א בתורת הבית, ומאימתי מונין לה, משעה שמודיעים לה שתכין עצמה להכנס לחופה. וע' בשו"ת חת"ס (חיו"ד סי' קפד) שנשאל מבעל שו"ת אמרי אש, באופן שהכלה לא הכירה מעולם את החתן, וראתה אותו באמצע ז' נקיים, אם סותרת ספירתה מחשש לדם חימוד. ע"ש. ומשמע שאם ראתה אותו קודם לכן, ושוב ראתה אותו באמצע ספירת ז' נקיים, בודאי דאינה סותרת הספירה, ואין חוששין שמא תראה ותסתור. וראה

95

ילקוט יוסף שובע שמחות א הערות פרק יד - מצות שמחת חתן וכלה

 קולות בנחמת ירושלים. ואמרו עוד בגמרא שם, ואם משמחו מה שכרו, אמר רבי יהושע בן לוי זוכה לתורה שניתנה בחמשה קולות וכו', רבי אבהו אמר כאילו הקריב תודה וכו', רב נחמן בר יצחק אמר כאילו בנה חורבה אחת מחורבות ירושלים. ובכתובות (יז א) פלוגתא דבית שמאי ובית הלל, ולבית הלל אומר בפניה כלה נאה וחסודה אפילו אם אינה נאה. וקיימא לן הלכה כבית הלל. וכן הוא בטור ובשלחן ערוך (סימן סה). [ועיין בחנא וחסדא שתמה למה לא הובא דין זה ברמב"ם].והנה אף על פי שנאמר מדבר שקר תרחק, יש לפרש דבריו שהיא נאה במעשיה. וכמו שפירש בפרישה. אי נמי

96

ילקוט יוסף שובע שמחות א הערות פרק יז - דיני שבע ברכות שבשבעת ימי המשתה

 אשה בכל יום שירצה, והוא שיטרח בסעודת הנישואין שלשה ימים קודם יום הנישואין. וכתב הרב המגיד שם בשם הר"י מיגאש, שאם אמר החתן לא טריחנא אלא כניסנא בלא סעודה, וקרובי הכלה רוצים שיעשה סעודה, כופין אותו עד שיעשה סעודה כפי המנהג הראוי לכבוד החתן ולכבוד הכלה. וכן הוא בשלחן ערוך (סימן סד סעיף ג'). ושם (סעיף ד'): אם החתן אינו רוצה לעשות סעודה וקרובי הכלה רוצים שיעשה סעודה, כופין אותו שיעשה סעודה לפי כבודו ולפי כבודה. ע"כ. ואם משפחת הכלה פחותה ממשפחת החתן, כבר אמרו בכיוצא בזה עולה עמו ואינה יורדת.וכתבו האחרונים, שאף אם החתן והכלה מוחלים ואינם רוצים

97

ילקוט יוסף שובע שמחות א הערות פרק כא - דין אבלות בחתן

 ילקוט יוסף שובע שמחות א הערות פרק כא - דין אבלות בחתןא) חתן שמת לו אחד משבעה קרוביםעיין בסוגיא פ"ק דכתובות, ובטור ושלחן ערוך יורה דעה סימן שמב.ומה שכתבנו שמצטרף לגדול הבית, לכאורה יש לתלות דבר זה בשינוי הנוסחאות בירושלמי (פרק ג דמועד קטן ה"ה), שלפי נוסחת הרמב"ן במלחמות, והראב"ד, והרא"ש, הכל הולך אחר גדול המשפחה, ואם נשאר גדול המשפחה כאן, גם אלה שליוו את המת מונין עם גדול המשפחה, ויוצאים עמו בשביעי שלו. ולפי גירסת התוס' מו"ק (כב א) הראבי"ה, והאו"ז, אין הולכים אחר גדול המשפחה אלא רק להחמיר, ואפילו אם נשאר כאן, אלו שליוו את המת

98

ילקוט יוסף שובע שמחות א הערות הלכות הקשורות לחנוכת הבית

 שריא עליו וכו'. והקב"ה זמין עליה קדושתא וקארי עליה שלום, הדא הוא דכתיב וידעת כי שלום אהלך, מהו ופקדת נוך, הא אוקמיה אבל ופקדת לאפקדא מלה בפומא כד איהו בני וכו', ואי לא שריא ביה ההוא מסאבא, ולא נפק ההוא בר נש מעלמא עד דאתעניש ההוא ביתא. [הובא בכף החיים סימן רכג אות יט]. ובספר אוצר דינים ומנהגים כתב, ונוהגים לעשות סעודה לאוהבים ואומרים שם תפלות ובקשות שלא יארע לבעל הבית שום תקלה, ובעל החינוך נותן צדקה לעניים.ד. על פי המבואר במדרש תנחומא (פרשת בראשית), ילמדנו רבנו הבונה בית חדש כיצד צריך לברך, כך שנו רבותינו, הבונה בית חדש

99

ילקוט יוסף שובע שמחות א הערות מקומות החייבים במזוזה

 ילקוט יוסף שובע שמחות א הערות מקומות החייבים במזוזהטו) שלחן ערוך סימן רפו סעיף יח, וברמ"א שם. ובסעיף ב'. ומה שכתבנו שכן המנהג, כן הוא בנהר מצרים (הלכות מזוזה אות ח'). ובאחרונים ציינו למה שכתב בבית הלל (סימן רפז סק"ב) שמצא כתוב בשם ר"ח שהיו לו ארבעים מזוזות בכל החדרים שבביתו.טז) רמב"ם (פרק ו' מהלכות מזוזה הלכה א'). שלחן ערוך (סימן רפז סעיף א').אין חיוב מזוזה אלא אם יש לו שתי מזוזות ומשקוףהנה כידוע שאין פתח הבית מחוייב במזוזה אלא אם כן יש לו שתי מזוזות ומשקוף, ויש לדון אם התקרה נמשכת עד המזוזות ועד בכלל,

100

ילקוט יוסף שובע שמחות א הערות מקום וסדר קביעת המזוזה וברכתה

 ילקוט יוסף שובע שמחות א הערות מקום וסדר קביעת המזוזה וברכתהסב) מזוזה בחדר שינהשלחן ערוך (סימן רפח סעיף יד וסעיף ה'). וכתב בבן איש חי (פרשת כי תבוא סעיף טז) שאם יש מזוזה קבועה בפנים בחדר שישנים בו איש ואשתו, צריך כלי בתוך כלי, והוא שאין השני מיוחד לה, דאם מיוחד לה אפילו מאה חשובים כלי אחד. ואם מונחת תוך קנה, או דבר אחר, ויש זכוכית על השם, די בפריסת סודר עליה, וכמו שכתב ביד הקטנה (סעיף יג). ונהגו העולם להקל אם מכוסה השם כיסוי גמור שאינו זכוכית, כיון שהמזוזה גבוהה עשרה טפחים מן הקרקע. [וראה בשו"ת זבחי

1234567891011121314151617181920