שו"ת הרמב"ם הלכות ברכות פרק ה

שו"ת הרמב"ם הלכות ברכות פרק ה

  

הלכה טו
[טו - טז] (לחכמי לוניל) שאלה על מה שכתוב בפרק חמשי שנים שאכלו כאחד כל אחד מברך לעצמו וכו' עד שכל החייב בדבר מן התורה אין מוציא אותו מידי חובתו אלא החייב באותו הדבר מן התורה כמותו. יורנו מורנו ורבינו והלא הלכה מרווחת (ברכות מג ב) שכל המוציא את הרבים אינו מוציא עד שיאכל כזית דגן משמע דכזית דגן דאוריתא וינאי וחביריו שאכלו כדי שבען ולגרמיה הוא דעבד שמעון בן שטח שהוציאו באחד ממין השבועה.
תשובה תימה גדול יש בדבריכם והלא דבר בפירוש הוא בפרק מי שמתו מוטל לפניו (שם כ ב) א"ל רבינא ...


המסמך לעיל חלקי. תוכלו לרכוש את המסמך המלא בחנות המקוונת שלנו.