שדים

שדים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 930 מקורות עבור שדים. להלן תוצאות 61 - 70

בפרוייקט השו"ת המקוון 321,232 מקורות


61

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שיר השירים פרק ח

 לאחד מישראל לעזוב את תורת אלהיו, בוז יבוזו לו, לאותו הנותן את כל הון ביתו מפני אהבת ישראל להקב"ה.סימן ח(ח) אחות לנו קטנה. זו התורה, כענין שנאמר (משלי ז, ד) אמור לחכמה אחותי את. קטנה שהיא קטנה במראה וגדולה במעשים: ושדים אין לה. אין לה שדים כבני אדם אבל מניקה היא את כל בני האדם, שנאמר (שם ה, יט) אילת אהבים ויעלת חן, דדיך ירווך בכל עת: מה נעשה לאחותינו. באלו הפנים אנחנו מקבלים פניו של הקב"ה, ומצוותיה של תורה. והקב"ה אומר להם:סימן ט(ט) אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף. אם ישראל משימים עצמם על

62

בראשית רבתי פרשת ויחי

 י"ד) מגיד שהי(ה)[א] פתוחה לחמה, ומנין (שיהא) [שהיא] כך פתוחה ללבנה שנאמר וממגד גרש ירחים (שם). ד"א וממגד תבואות שמש, מגיד שיהיו פירות ארצו שמנים ומתוקים כפירות המתבשלות בשמש. וממגד גרש ירחים מגיד שיהיו אילנות בארצו [עמוד 250] נושאים פירות כל חדש וחדש. וכן יעקב אמר ברכות שדים, שיהיו פירותיו שמנים ומתוקים וזבים דבש כשדים הזבין חלב. ורחם, אל תקרא ורחם אלא ירחם, מלמד שהיו אילנות בארצו מוציאים פירות בכל ירח וירח. ברכות אביך גברו וגו', לא שאני בא לברכך מדעתי ועוקר ממך ברכות אבות שנתנו להם מפי השכינה והיו שנים ואני איני אלא יחידי, אלא שלהם עיקר

63

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת ויחי פרק מט

 בתהומות, כדכתיב עיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר (דברים ח ז) ויהיו מצטרפות אלו לאלו להיות ארצך מרובצת, דהיינו מטושטשת ומלוחלחת מתחת לעיקרי הזרעים והאילנות, ודומה למלת רבצת, בדברי רבותינו אשה חכמה מרבצת ביתה, דהיינו שמנטפת על פני הקרקע מים או יין כדי שלא יעלה האבק, ובכך קרקע הבית מתרבצת: ברכות שדים ורחם. כשם שהרשעים מתקללין בשדים ורחם, כדכתיב תן להם רחם משכיל ושדים צומקים (הושע ט יד), כך הצדיקים מתברכין בשדים ורחם, אמרו לו יחולו עליך הברכות שגזר הקב"ה ברחם להיות הרחם של בנותיך ונשותיך קולט הריון ומשמרו עד עתו:סימן כוכו) ברכות אביך גברו על ברכות הורי. הורי

64

שכל טוב (בובר) שמות פרשת וארא פרק ז

 וגיידא לגמלי וטרף ליה בטבלא וקם, אמר ליה ולבתר הכי דמא ופרתא מי הוי, אלא האי אחיזת עינים הוא: ויעשו גם הם. גם לרבות המכשפים: חרטומי מצרים. כבר דרשנוהו בפ' מקץ: בלהטיהם כן ולא בממש, א"ר איבא בר נבארי א"ר חייא בלטיהון מעשה כשפים דבר הנעשה בלט, בלהטיהם אלו מעשי שדים, שהן לוהטין ובוזקין בהריפת עין, וכה"א ואת להט החרב המתהפכת (בראשית ג כד) אמר אביי אי קפיד מכשף אמנא היינו מעשה שדים, ודלא קפיד אמנא היינו מעשה כשפים, ואמר אביי הלכות כשפים כהלכות שבת, יש מהן בסקילה, ויש מהן פטור אבל אסור, ויש מהן מותר לכתחלה, העושה מעשה בסקילה

65

שכל טוב (בובר) שמות פרשת בשלח פרק טו

 מראות אלהים (יחזקאל א א), ומתוך שראו שרפים וחיות הקודש מימין ומשמאל, לפיכך לא היו מכירין כבוד יוצרם, אבל כשנגלה הקב"ה על הים לא נגלה עמו לא מלאך ולא שרף ולא חיות הקודש, לפיכך רואין בראיית נשמה ובראיית הלב ומכירין כבוד יוצרם דומה להם כאילו רואים בעיניהם, ואפי' עוללים ויונקי שדים היו רואין כבוד יוצרם, ומראין אותו באצבע, ואומרים זה אלי, וכן יהא לעתיד, שנא' ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה וגו' (ישעי' כה ט): ואנוהו. מדבר בנואי שלו בפני כל האומות העולם, שהן שואלים אותו מה דודך מדוד היפה בנשים (שה"ש ה ט), ואני משיב להם אני ראיתי בראיית

66

ילקוט שמעוני תורה פרשת בראשית

 דתנינא אסור לחרוש ולמשוך ולהנהיג ואת כל עוף כנף זה טווס, תוצא הארץ נפש חיה [א, כ"ד] זה רוחו של אדם הראשון וכן הוא אומר ויהי האדם לנפש חיה [ב, ז]. ויעש אלהים את חית הארץ למינה [א, כ"ה] זה הנחש, בנפשות הוא אומר ארבע ובגופים הוא אומר שלש אלו שדים שברא הקב"ה את נשמתן ובא לבראות גופן וקדש שבת ולא בראן ללמדך דרך ארץ מן התורה שאם יהיה ביד אדם חפץ טוב או מרגלית טובה ערב שבת עם חשכה אומרים לו השלך מידך שמי שאמר והיה העולם היה עוסק בברייתו של עולם וברא נשמתן של שדים וקידש השבת ולא

67

ילקוט שמעוני תורה פרשת לך לך

 היה דורש שמות, ברע בן רע. ברשע בן רשע. שנאב שהיה שואב ממון, ושמאבר שהיה פורח ומביא ממון, ומלך בלע היא צוער שנתבלעו דיוריה, כל אלה חברו אל עמק השדים [י"ד, ג] שלש שמות נקראו לו עמק השדים, עמק שוה, עמק סוכות, עמק השדים שהיה מגדל סדנים, ד"א שהוא עשוי שדים שהוא מניק את בניו כשדים, עמק שוה ששם הושוו כל האומות וקצצו לו ארזים ועשו לו בימה והושיבוהו למעלה והיו מקלסין אותו ואמרו שמענו אדוני נשיא אלהים אתה בתוכנו אמרו לו מלך אתה עלינו נשיא אתה עלינו אלהים אתה עלינו אמר להם אל יחסר העולם מלכו אל יחסר העולם

68

ילקוט שמעוני תורה פרשת וארא

 מהם בסקילה ויש מהם פטור אבל אסור ויש מהם מותר לכתחלה. העושה מעשה בסקילה האוחז את העינים פטור אבל אסור (ר' יוחנן אומר) מותר לכתחלה כדרב חנינא ורב הושעיא כל מעלי שבתא הוו עסקי בהלכות יצירה ומברי להו עגלא תלתא ואכלי ליה, אמר ר' חייא בר אבא בלטיהם אלו מעשה שדים בלהטיהם אלו מעשה כשפים וכן הוא אומר ואת להט החרב. אמר ר' יוחנן למה נקרא שמם כשפים שמכחישין פמליא של מעלה אמר אביי דקפיד אמנא שד דלא קפיד אמנא כשפים, אמרי ליה יוחני וממרא למשה תבן אתה מכניס לעפריים אמר להו אמרי אינשי למתא דירקא ירקא שקיל ויבלע מטה

69

ילקוט שמעוני תורה פרשת בא

 לכם למשמרת עד ארבעה עשר [י"ב, ו] מפני מה הקדים הכתוב לקיחתו של פסח קודם לשחיטתו ד' ימים היה ר' מתיא בן חרש אומר הרי הוא אומר ואעבור עליך ואראך וגו' הגיע שבועה שנשבע הקב"ה לאברהם אבינו שהוא גואל את בניו ולא היו בידם מצות שיתעסקו בהן כדי שיגאלו שנאמר שדים נכונו ושערך צמח ואת ערום ועריה, עריה מן המצות ונתן להן הקב"ה שתי מצות מצות פסח ומצות מילה שיתעסקו בהן כדי שיגאלו וכו' ואומר גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך לכך הקדים לקיחת הפסח קודם שחיטתו ארבעה ימים שאין נוטלין שכר אלא על המעשה, רבי אליעזר אומר ארבעה היו

70

ילקוט שמעוני תורה פרשת בשלח

 אומר הרי הוא אומר מפי עוללים ויונקים עוללים אלו עוברים שבמעי אמן שנאמר או כנפל טמון לא אהיה וגו' ויונקים אלו שיונקים שדי אמן שנאמר מפי עוללים ויונקים, רבי אומר עוללים אלו שבחוץ שנאמר להכרית עולל מחוץ ואומר עוללים שאלו לחם, ויונקים אלו שיונקים שדי אמן שנאמר אספו עוללים ויונקי שדים, אלו ואלו פתחו פיהם ואמרו שירה לפני המקום שנאמר אשירה לה' [ט"ו, א], רבי מאיר אומר אף עוברין שבמעי אמן פתחו פיהם ואמרו שירה לפני המקום שנאמר במקהלות ברכו אלהים אדני ממקור ישראל, ולא ישראל בלבד אמרו שירה אלא אף מלאכי השרת שנאמר ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל

1234567891011121314151617181920