שבוע

שבוע מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4796 מקורות עבור שבוע. להלן תוצאות 81 - 90

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


81

ספרא בהר פרשה א עד פרק א

 הזיתים ולא יעשה עוגיאות בין אילן לאילן חבירו, תלמוד לומר שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור, הזרע והזמיר בכלל היו, ולמה יצאו להקיש להם, אלא מה זרע וזמיר מיוחדים שהם עבודה בארץ ובאילן, אף אין לי אלא דבר שהוא עבודה בארץ ובאילן, יכול אף שנת היובל תהיה עולה למנין שני שבוע תלמוד לומר שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך, שני זרעים עולות ממנין שני שבוע ואין שנת היובל עולה למניין שני שבוע.(ז) מנין לאורז ולדוחן ולפרגים ולשומשמים שהשרישו לפני ראש השנה כונסן אתה בשביעית תלמוד לומר ואספת את תבואתה בשביעית.(ח) יכול אע"פ שלא השרישו תלמוד לומר

82

ספרא בהר פרשה א תחילת פרק א

 לסוריא ואין מוציאים לחוצה לארץ.(י) תהיה אף להדלקת הנר אף לצבוע בה צבע, כל תבואתה, מלמד שאין נאכלת אלא תבואה, מיכן אמרו מאימתיי אוכלים פירות האילן בשביעית הפגים משהזריחו אוכל בהם פיתו [בשדה], ביחלו כונס לתוך ביתו.(יא) וכן כיוצא בהם ושאר שני שבוע חייבים במעשרו' הבוסר משגרע אוכל בו פיתו בשדה, הבאיש כונס לתוך ביתו, וכן כיוצא בו, ושאר שני שבוע חייבים במעשרות זיתים כל זמן שהם עושים שלשת לוגים לסאה.(יב) הכניסו רביעית [למאה] פוצע ואוכל בשדה הכניסם חצי לוג כותש וסך בשדה הכניסו לוג כותש בשדה, וכונס לתוך ביתו, וכן כיוצא בהם ושאר שני שבוע חייבים

83

ספרא בהר פרשה ב סוף פרק א

 לך בבית דין, שבע שבתות, יכול שבע שבתות ימים תלמוד לומר שבע שבתות שנים, אי שבע שבתות שנים, יכול יספור שבע שמיטים זו אחר זו, ויעשה יובל תלמוד לומר שבע שנים שבע פעמים הא עד שיאמרו שני כתובים הללו ואם לאו לא שמענו.(ב) מניין שיספור לשני שבוע תלמוד לומר והיו לך ימי שבע שבתות השנים מנין שיספור לשני יובל תלמוד לומר והיו לך תשע וארבעים שנה, מניין עשה שביעית אע"פ שאין יובל תלמוד לומר והיו לך שבע שבתות שנים, ומנין עשה יובל אע"פ שאין שביעית תלמוד לומר תשע וארבעים שנה דברי ר' יהודה וחכמים אומרים שביעית נוהגת אע"פ שאין

84

ספרי זוטא פרק יב

 מתוך גניין של צדיקים הוא שבחן ומתוך ירידתן היא עלייתן לפה שאמר אהרן על תעש אחותינו שתהא מטמאה כמתים אמר לו המקום אני כהן אני מסגירה ואני מטהרה:פסוק טו(טו). ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים, כיון שהתפלל עליה משה נפטרה מהסגר שני שהרי נתרפאת מתוך שבוע ראשון: והעם לא נסע עד האסף מרים, לפה שנא' ותתצב אחותו מרחוק (שמות ב ד) מרים המתינה שעה אחת לידע מה יעשה באחיה אמ' המקום יהא משה ואהרן ושכינה וארון וישראל ממתינין לה שבעת ימים עד שתטהר לפי שנאמר בסאסאה בשלחה תריבנה (ישעיה כז ח) במדה שאדם מודד בה מודדין לו:פסוק

85

ספרי דברים פרשת כי תבוא פיסקא שב

 האמור כאן רגל, אי מה קץ האמור להלן חג הסכות אף קץ האמור כאן חג הסכות, תלמוד לומר כי תכלה לעשר רגל שהמעשרות כלים בו הוי אומר זה פסח מיכן אמרו ערב יום טוב האחרון של פסח של רביעית ושל שביעית היה הבעור. בשנה השלישית, יכול אף שנת שבוע תהא חייבת במעשר תלמוד לומר בשנה השלישית שנת המעשר שנה שחייבת במעשר יצאת שנת שבוע שאינה חייבת במעשר יכול יהו שני מעשרות נוהגים בה תלמוד לומר שנת המעשר מעשר אחד נוהג בה ואין שני מעשרות נוהגים בה אין לי אלא מעשר עני שבו דבר הכתוב מנין לרבות שאר מעשרות תלמוד לומר

86

מדרש תנאים לדברים פרק יג

 נעשית עיר הנדחת עד שידיחוה מדיחיה בלשון רבים ויאמרו להן נלך ונעבוד או נלך ונזבח או נלך ונקטר או נלך וננסך או נלך ונשתחוה או נלך ונקבל באלוה והן שומעין ועבדו או קיבלו באלוה:פסוק טו(טו). ודרשת וחקרת ושאלת היטב מלמד שבודקין אותן בשבע חקירות באיזו שבוע באיזו שנה באיזה חדש בכמה בחדש באיזו יום באיזה שעה באיזה מקום: ד"א ודרשת מן התורה וחקרת מן העדים ושאלת מן התלמידים: היטב נאמר כאן היטב ונאמר להלן (יז ד) היטב מה היטב שנאמר להלן בשבע חקירות אף היטב האמור כאן בשבע חקירות מה להלן בשני עדים הכתוב מדבר אף כאן בשני

87

מדרש תנאים לדברים פרק כד

 גובה כל היום אין לי אלא שכיר לילה שהוא גובה כל היום שכיר יום שהוא גובה כל הלילה מנ' ת"ל (ויק' יט יג) לא תלין פע' שכ' אתך עד בקר: שכיר שעות של יום גובה כל היום ושכיר שעות שללילה גובה כל הלילה שכיר שבת שכיר חדש שכיר שנה שכיר שבוע יצא ביום גובה כל היום יצא בלילה גובה כל הלילה: ולא תב' על' הש' (אם איחרו לאחר זמנו עובר בלא תעשה) מפני מה טעמו של דבר מגיד כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפ' מפני מה עלה זה בכבש ונתלה באילן ומסר לך את עצמו לא שתתן לו

88

מגילת תענית (ליכטנשטיין) הסכוליון

 לבעליהן ומנעו את ישראל שלא לשמח עם נשותיהם לקים מה שנאמר אשה תארש ואיש אחר ישכבנה ולא היה אדם מבקש לישא אשה מפני הקסטריאות חזרו מכניסין אותן בחשאי שנאמר והשבתי מהם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול רחים ואור נר וכשהיו שומעין קול רחים בבורני היו אומרים שבוע הבן שבוע הבן וכשהיו רואים אור נר בברור חיל היו אומרים משתה שם משתה שם. ובת אחת היתה למתתיהו בן יוחנן הכהן הגדול וכשהגיע זמנה לינשא בא הקסטרין לטמאה ולא הניחו אותו וקנאו מתתיהו ובניו וגברה ידם על מלכות יון ונמסרו בידן והרגום ואת היום שבטלום עשאוהו יום טוב.

89

בראשית רבה (וילנא) פרשת נח פרשה ל

 זה נח, תמן אמרין כרוז ליה לפיד ליה, בוז שהיו מבזים עליו וקרו ליה ביזיא סבא, לעשתות שאנן, שהיו קשים כעשתות, נכון למועדי רגל, שהיו מוכנים לשני שברים לשבר מלמעלה ולשבר מלמטה.ח תמים היה בדורותיו, בר חטייא אמר כל מי שנאמר בו תמים השלים שניו למדת שבוע, היה, אמר רבי יוחנן כל מי שנאמר בו היה מתחלתו ועד סופו הוא צדיק, התיבון ליה והכתיב אחד היה אברהם וירש את הארץ מעתה הוא תחלתו והוא סופו, אמר להון אף היא לא תברא דהא רבי לוי בשם ריש לקיש אמר בן ג' שנים הכיר אברהם את בוראו וכו' ר' חנינא ור'

90

בראשית רבה (וילנא) פרשת לך לך פרשה מב

 רע, הלכו ואמרו לרבי יוחנן בן זכאי ריח פיו של ר"א קשה לו א"ל כשם שהבאיש ריח פיך על התורה כך יהיה ריח תלמודך הולך מסוף העולם ועד סופו לאחר ימים עלה אביו לנדותו מנכסיו ומצאו יושב ודורש וגדולי מדינתו יושבים לפניו, בן ציצית הכסת ונקדימון בן גוריון, ובן כלבא שבוע, ומצאו יושב ודורש הפסוק הזה חרב פתחו רשעים וגו', זה אמרפל וחביריו, להפיל עני ואביון זה לוט, לטבוח ישרי דרך זה אברהם, חרבם תבא בלבם, ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם, א"ל אביו בני לא עליתי לכאן אלא לנדותך מנכסי עכשיו הרי כל נכסי נתונים לך מתנה, אמר הרי

1234567891011121314151617181920