שבוע

שבוע מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4796 מקורות עבור שבוע. להלן תוצאות 141 - 150

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


141

ילקוט שמעוני תורה פרשת ויצא

 דאנן ביזוי דכוותכון כל ההוא ליליא היה צוח לה רחל רחל והיא עניא ליה, בצפרא והנה היא לאה [כ"ט, כ"ה] א"ל מה רמייתא בת רמאי לאו בליליא הוה קרינא רחל ואת ענית לי א"ל אית ספר דלית ליה תלמידים לא כן הוה אבוך צוח לך עשו ואת עני ליה, מלא שבוע זאת ונתנה לך גם את זאת מכאן שאין מערבין שמחה בשמחה לקח לבן שתי שפחותיו ונתן לשתי בנותיו וכי שפחותיו היו והלא בנותיו היו אלא בנימוס הארץ בנותיו של אדם מפילגשיו הן נקראות שפחות שנאמר ויתן לבן לרחל בתו ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבוד

142

ילקוט שמעוני תורה פרשת תזריע

 מלטמא משכב ומושב ומלטמא בביאה וטהר מן הפריעה ומן הפרימה ומן התגלחת ומן הצפרין, וכבס בגדיו וטהר יכול הרי הוא מסולק ת"ל אם תפשה טמא, אין לי אלא במראה מנין שלא במראה, ת"ל אם פשה תפשה, החליטו בשער לבן והלך שער לבן ובא שער לבן, וכן המחיה והפשיון בתחלה ובסוף שבוע ראשון ובסוף שבוע שני ולאחר הפטור הרי זה כמות שהוא כו', החליטו בפשיון והלך הפשיון ובא פשיון וכן שער לבן ובמחיה בסוף שבוע ראשון ובסוף שבוע שני ולאחר הפטור הרי זה כמות שהיה לכך נאמר תפשה, אם פשה תפשה, יכול יהא פשיון מטמא בתחלה, ת"ל אחרי הראותו אל הכהן,

143

ילקוט שמעוני תורה פרשת מצורע

 את החוזר אע"פ שאינו פושה, אם סופנו לרבות את החוזר אע"פ שלא פשה מה תלמוד לומר ובא הכהן וראה והנה פשה הנח לו, או שומע אני ישוב הנגע ופרח בבית אם חזר הנגע ופרח בו ביום יהא טמא, ת"ל ושב הכהן ואם ישוב הנגע מה (עזיבה) [שיבה] האמור להלן בסוף שבוע אף שיבה האמור כאן בסוף שבוע מנין עומד בראשון ופושה בשני חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע, ת"ל ובא הכהן וראה והנה פשה במי הוא מדבר, אם בפושה בראשון הרי אמור, (או) [הא] אינו אומר ובא הכהן וראה והנה פשה אלא שבא בסוף שבוע ראשון ומצאו עומד ובא בסוף

144

ילקוט שמעוני תורה פרשת אמור

 לבניך וכו'. והיה שבעת ימים למה שבעה ימים כדי שיבדוק שאם נמצא בו דבר מום הרי זה פסול, דבר אחר משל למלך שנכנס למדינה וגזר ואמר כל אכסנאין שיש כאן לא יראו פני עד שיראו פני מטרונא תחלה, כך אמר הקב"ה לא תקריבו לפני קרבן עד שיעבור עליו השבת שאין שבוע בלא שבת ואין מילה בלא שבת. ומיום השמיני והלאה כמשפט אדם משפט בהמה, משפט אדם וביום השמיני ימול, ומשפט בהמה ומיום השמיני והלאה:כתיב והאלהים יבקש את נרדף, רב הונא בשם רבי יוסי אמר עתיד הקב"ה לתבוע דמן של נרדפים מיד רודפיהם, צדיק רודף צדיק האלהים יבקש את נרדף,

145

ילקוט שמעוני תורה פרשת בהר

 לא תזרע ולא תזמור הזרע והזמיר בכלל היו ולמה יצאו להקיש אליהם, מה זרע וזמיר מיוחדין שהן עבודה בארץ ובאילן, אף אין לי אלא דבר שהוא עבודה בארץ ובאילן:שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך [כה, ג]. מה ת"ל שיכול אף שנת היובל תעלה למנין שני שבוע, ת"ל שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך, שנת זרעים עולה למנין שני שבוע ואין שנת היובל עולה למנין שני שבוע. מנין לאורז ולדוחן לפרגין ולשומשמין שהשרישו לפני ראש השנה כונסן אתה בשביעית, תלמוד לומר ואספת את תבואתה בשביעית, יכול אע"פ שלא השרישו, ת"ל שש שנים תזרע ואספת, ששה זרעים

146

ילקוט שמעוני תורה פרשת במדבר

 כתב לה כתובה גרשה לא כתב לה גט, וכן לשניה, וכן לשלישית, לזמן ראה עניה אחת יתומה בת (אבות) [טובים] בקש לישא אותה אמר לשושבינו [זו אני רוצה לישא] ואיני נוהג בזו כמנהג הראשון, זו היא בת (אבות) [טובים] צנועה במעשיה וכשרה אכתוב לה כתובה [באיזה יום] באיזה שנה, באיזה שבוע, באיזה חדש, בכמה בחדש, באיזה (איפרכיא) [אפטיא] כשם שכתוב באסתר ותלקח אסתר אל המלך אחשורוש אל בית מלכותו בחדש העשירי הוא חדש טבת בשנת שבע למלכותו, כך ברא הקב"ה והעביר לדור המבול ולדור הפלגה ולסדומיים ולמצריים ולא כתב אימתי בראן ואימתי העבירן, אלא ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום

147

ילקוט שמעוני תורה פרשת ראה

 שמעון גמר הדחה הדחה מנביא, וליגמר ממסית, דנין מסית דרבים ממסית דרבים ואין דנין מסית רבים ממסית יחיד, אדרבה דנין הדיוט מהדיוט ואין דנין הדיוט מנביא, ורבי שמעון, כיון שהדיח אין לך הדיוט גדול מזה:[רמז תתפח] ודרשת וחקרת ושאלת [יג, טו], היו בודקין אותן בשבע חקירות באיזו שבוע באיזו שנה באיזו חדש בכמה בחדש באיזו יום באיזו שעה באיזו מקום, מנהני מילי אמר רב יהודה דאמר קרא ודרשת וחקרת ושאלת היטב, ואומר והוגד לך ושמעת ודרשת היטב, ואומר ודרשו השופטים היטב, ואימא חדא חדא כדכתיבא דא"כ ליכתבינהו כחדא, כיון דכולהו בהדדי כתיבא מהדדי ילפי, וכיון דילפי מהדדי כמאן דכתיבן

148

זוהר כרך ב (שמות) פרשת תצוה

 בר דכורין לאתקשרא כל חד כדקא יאות, כגוונא דא (שמות כג) יראה כל זכורך דכורין ולא נשין בגין דרזא דברית בדכורא איהו ולא בנוקבא ובגין דקיימא רזא לעילא נשין לא מתחייבן, ורזא אוליפנא הכא דבכל שבעת יומין מאלין יומין עלאין נטלא קדושא יומא חד (ומתאחד) דאלין תתאי והאי תתאה אקרי שבוע דאתקדש בשבעה יומין עלאין, וכן בכל שבעה ושבעה מאינון חמשין יומין עד ולא עד בכלל וכד אשתכחו ארבעין ותשע יומין עלאין אשתכחו לתתא שבע יומין דאתקדשו בהו וכל חד אקרי שבוע דעאל באינון שבע, ועל דא כתיב (ויקרא כג) שבע שבתות תמימות תהיינה, בגין דאינון נוקבין נקט קרא לישנא

149

זוהר - רעיא מהימנא כרך ג (דברים) פרשת כי תצא

 ובשמיה מפרש גלי ליה לכל רישי מארי מתניתין דישתמודעון ליה ולא יתחלל יתיר דאתמר ביה (לגבי עלמא) והוא מחולל מפשעינו לית לך צורך למיטל רשו דהא אנא שליחא דמארי עלמא וידענא דאי אנת עביד דא דיודי לך קודשא בריך הוא עליה ויסתלקון בנך בגיניה עילא ותתא ולא תתעכב למעבד לא שבוע ולא חדש ולא שנה אלא מיד (כאן חסר) רעיא מהימנא מארי דפסחא בזמנא דשליט עלייהו ליל שמורים כלהו צריכים למהוי שמורים ונטורים מחמץ ושאור בכל שהוא וכל מאכלים ומשקים (ס"א מאני דפסחא) כלהו נטורין, ומאן דנטיר לון מחמץ ושאור גופיה איהו נטיר מיצה"ר לתתא ונשמתא לעילא ואתמר ביה (תהלים

150

תיקוני זוהר תקונא תשסרי

 ה' מאה שנין וכד נחית לתתא לגבי צדיק אתקרי שיעור וכד סליק לעילא לגבי אימא עלאה אתקרי קומה ורזא דמלה וימדו בעמר דא שכינתא עלאה דאיהי עומר לגלגלת דאיהי גלגלתא דרישא ושכינתא תתאה איהי ספירת העומר דבה מני שבע יומין דאינון שבע שבתות דאית בהון ארבעין ותרין יומין דשיתא דכל שבוע ושבע [דף לט עמוד א] שבתות הא מ"ט דאינון מ"ט אנפין טהור שמע ישראל י"י אלקינ"ו י"י אחד ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד דבהון אתדכיאת שכינתא תתאה לגבי בעלה במקוה דילה האי דאיהו מקוה ישראל י"י ואיהו שיעור קומה דהכי אינון אתוון דמקוה קומה ואינון ם סתימא ברזא

1234567891011121314151617181920