שבוע

שבוע מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4796 מקורות עבור שבוע. להלן תוצאות 131 - 140

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


131

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת אמור

 ספירתך לא תהא אלא נ' יום. תספרו נ' יום. יכול יספור נ' ואחד ת"ל שבע שבתות תמימות תהיינה יכול יספור מ"ח ויקדש מ"ט ת"ל תספרו חמשים יום הא כיצד מונה ארבעים ותשע ומקדש יום נ' כיובל:טוביהו בנו של רבי אליעזר הרב זכרונו לברכה אמר מצאנו לשבת שנקראת שבוע של יוצאי השבת עם באי השבת והם המשמרות המתחדשות בכל שבוע וכן לענין יובלות אומר (ויקרא כה) וספרת לך שבע שבתות שנים כל שבעה שנים נקרא שבת. וכן כל שבעה ימים נקראים שבת. ונקראים שבוע. שנאמר (בראשית כט) מלא שבוע זאת. והם שבעת ימי המשתה של לאה. לפי שאין מערבין שמחה

132

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת בהר

 שאינו אוכל אלא עד שיהו תבואתה. לאכול. ולא לעשות ממנה זילוף ומלוגמא ומשרה וכביסה:[כה, ח] וספרת לך. בבית דין הדבר תלוי. שבע שבתות שנים יכול השבתות של שבע שנים יספור. ת"ל שבע שנים. שבע פעמים. אלו שבעה שמיטין. מלמד שצריך לומר יש לנו היום שבע שנים שהוא שבוע אחד. וכן כל שבע שבתות השנים. והיו לך ימי. אלו השנים. וכן הוא אומר (בראשית ה) ויהיו [כל] ימי אדם אשר חי מלמד שסופר שני היובל:[כה, ט] והעברת שופר. שמא תאמר שיעביר השופר בידו ת"ל תרועה שיתקע בשופר תרועה (שמא תאמר שיעביר השופר) תרועה יבבא. בחדש השביעי בעשור לחדש. למדנו

133

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת בלק

 אשורנו ולא קרוב. זה אורך הגלות הזה הנמשך. ומה מהרה של הקב"ה תמני מאה ותרתי מנין ונושנתם שישבו ישראל בארץ קודם שגלו. ודבר שכתבו ולא עתה ולא קרוב לא כל שכן לכך נאמר (חבקוק ב) אם יתמהמה חכה לו כי בוא יבוא לא יאחר. דרך כוכב מיעקב תאנא משום רבנן שבוע שבן דוד בא בו שנה ראשונה אין בה מזון כל צורכה. שנייה חצי רעב משתלחין. שלישית רעב גדול. ברביעית לא רעב ולא שובע. בחמישית שובע גדול. ויצמח כוכב ממזרח והוא כוכבו של משיח והוא עושה במזרח ט"ו יום ואם האריך הוא לטובתן של ישראל. ששית קולות ושמועות. השביעית מלחמות.

134

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת שופטים

 כשרה להעיד. אשר להם הריב. יבוא בעל השור ויעמוד על שורו. לפני ה'. אין עומדין לפני בשר ודם אלא לפני מי שאמר והיה העולם. לפני הכהנים והשופטים אשר יהיו בימים ההם. זה שהיה קרוב ונתרחק דברי רבי יוסי הגלילי:ודרשו השופטים היטב. מלמד שבודקים אותו בז' חקירות באיזה שבוע באיזה שנה באיזה חדש בכמה בחדש באיזה יום באיזה שעה באיזה מקום. דכתיב ודרשת וחקרת ושאלת היטב. והוגד לך ושמעת ודרשת היטב ודרשו השופטים. הרי ז' חקירות לגזירה שוה אתיא ומנין שהעד עושה עצמו עד שקר ת"ל והנה עד שקר העד:ועשיתם לו כאשר זמם. אם ממון ממון. ואם מכות מכות.

135

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת וירא פרק כ

 בשבת כנגד שלשה דברים שהוא חייב לה שאר כסות ועונה. והמורד על אשתו, וחוזר בו לרצון חכמים אין כופין אותו להוציא, אלא יקיים, ואם נתארמלה לאחר הקיום אינה גובה תוס' זו זולתי כשנתגרשה בתוך המרד, אבל המורדת על בעלה יהיב לה גט לאלתר ויהיב לה כתובתה שבעה דינרין פחות לכל שבוע משך ימי המרד, ומה שהביאה מבית אביה גובה את הכל ואין לה מזונות כל זמן שהיא במרדה ולא בלאות כשהיא יוצאת: כי עצר עצר ה'. רבותינו אנשי עיר הקדש דרשו נאמר עצירה בפה, ועצירה בגרון, עצירה בעין, ועצירה באוזן, עצירה מלמעלה, ועצירה מלמטה, והכל אומרים על דבר שרה אשת

136

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת ויצא פרק כט

 במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה. שגנאי הוא בדבר, מכאן שאין משנין מנהג המקום במקום שאין חילול השם, שהרי משה עלה למרום ולא אכל ולא שתה, והמלאכים באו לבית אברהם ולוט והראו עצמן כאוכלין ושותין:סימן כזכז) מלא שבע. חסר ו' שלא היו שלימין אלא ברמיות, שבוע בכל מקום לשון זכר, שנאמר שבעה שבועות (דברים טז ט): ונתנה לך. כלומר ותהא נתינה לך: גם את זאת. מיד, גם לרבות שפחתה עמה. (בעבור) [בעבורה] אשר תעבוד [עמדי] עוד שבע שנים אחרות. ואיני רוצה ממך אלא תנאי בעלמא:סימן כחכח) ויעש יעקב כן. לא רצה לשנות מנהג המקום: וימלא שבוע זאת

137

שכל טוב (בובר) שמות פרשת וארא פרק ז

 וימלא. היאור על כל גדותיו מימיו הצלולין שנבעו ממקום מוצאו והדגה ניגר וירד למטה והטיל דגתו לחוץ והיאור חזר להיות מימיו צלולין ונרפאין: שבעת ימים אחרי הכות ה' את היאור. וזה בנין אב לכל עשר המכות, שכל מכה ומכה נקצב לה ירח ימים, ג' שבועות היה מעיד ומתרה בהם, ובתחלת שבוע רביעית היתה המכה באה ומשמשת והולכת שבעת ימים, שהרי בסוף אייר באו משה ואהרן למצרים, ועשו האותות לעיני העם, ובחצי סיון העיד בהם והתרה בהם על מכות דם ג' שבועות, וברביעי לקו המים ועמדו בליקוים ז' ימים, וה"ה לכל המכות, ואפילו החשך שימש ז' ימים, ג' ימים היה חשך

138

שכל טוב (בובר) שמות פרשת בא פרק יב

 או דבש, בלא מים, ואעפ"י שאין לשין בהם מקטפין בהם. מלשון וקטפת מלילות (דברים כג כו), היינו דחותכין העיסה. וחכ"א אין לשין אף לא מקטפין ואם לש או קיטף בשאר ימי הפסח זולת יום ראשון דבעינן מצה ענייה מותרת: אמר ר' עקיבא שבתי הייתי אצל ר' אליעזר ור' יהושע, היינו שבוע שהגיעה בחלקי לשמשם כדרך התלמידים המשמשין את הרב, ולשתי להם עיסה ביין שמן ודבש, ולא אמרו לי דבר איסור. אמר רבה בר בר חנה אמר ריש לקיש עיסה שנילושה ביין שמן ודבש אין חייבין על חימוצה כרת, ואיתמר מאי טעמא משום דהוי להו מי פירות ומי פירות אין מחמיצין.

139

ילקוט שמעוני תורה פרשת נח

 ליה למה כדין אמר להן כך אמר לי מרי עלמא דהוא מייתי מבולא על עלמא, אמרין אי אתי מבולא לא אתי אלא על ביתיה דההוא גברא. כיון שמת מתושלח אמרי ליה הא לא אתי מבולא אלא ביתיה דההוא גברא, תמים כל מי שנאמר בו תמים [ו, ט] השלים שנותיו למדת שבוע, היה כל מי שנאמר בו היה מתחלתו ועד סופו הוא צדיק התיבון ליה והכתיב אחד היה אברהם א"ל אף היא לא תברא דרבי חנינא ורבי יוחנן תרוייהו אמרי בן מ"ח שנה הכיר אברהם את בוראו, ריש לקיש אמר בן ג' שנים שנא' עקב אשר שמע אברהם בקולי מנין עק"ב

140

ילקוט שמעוני תורה פרשת לך לך

 ואמרו לו לרבן יוחנן בן זכאי ריח פיו של רבי אליעזר קשה א"ל כשם שהבאשת ריח פיך על התורה כך ריח תלמודך יהא הולך מסוף העולם ועד סופו, לאחר ימים עלה אביו לנדותו מנכסיו ומצאו שהיה יושב ודורש וכל גדולי המדינה יושבין לפניו ציצית הכסת ונקדימון בן גוריון ובן כלבא שבוע ומצאו יושב ודורש הפסוק הזה, חרב פתחו רשעים דרכו קשתם זה אמרפל וחבריו, להפיל עני ואביון זה לוט, לטבוח ישרי דרך זה אברהם, חרבם תבא בלבם ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם, א"ל לא עליתי לכאן אלא לנדותך מנכסי הרי לך כולן נתונין במתנה אמר הרי הן עלי חרם

1234567891011121314151617181920