שבוע

שבוע מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4796 מקורות עבור שבוע. להלן תוצאות 121 - 130

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


121

פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק ב

 כל גדולי המדינה סועדים אצלו, שהיה מסב למעלה מגדולי ירושלים, אמרו עליו על נקדימון בן גוריון שהיו לו מזון שלש סאין קמח לכל אחד ואחד שחיה בירושלים, וכשעמדו הסיקרין ושרפו את כל האוצרות מדדו ומצאו שהיה לו מזון ג' שנים לכל אחד ואחד שהיה בירושלים, אמרו עליו על בן כלבא שבוע +שהיה לו+ בית ארבעה כורין של גנות טחין בזהב, אמרו הרי אביו של ר' אליעזר בא, אמ' להם עשו לו מקום והושיבו אותו אצלן, נתן עיניו בר' אליעזר, אמר לו אמור לנו דבר אחד מן התורה, אמ' לו אמשול לך משל +למה הדבר דומה לבור הזה שאינו יכול להוציא

122

פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק טז

 למדים מהב"ה שגמל חסד לאדם הראשון ולעזרו, אמ' הב"ה /הקב"ה/ חביבה עלי חסד מזבחים ועולות שישראל חביבין ועתידין להקריב לפני על גבי המזבח, שנ' כי חסד חפצתי ולא זבח, ר' יוסי אומר שבעת ימי המשתה ממי אנו למדין מיעקב אבינו כשנשא את לאה עשה שבעת ימי המשתה ושמחה, שנ' מלא שבוע זאת וכו', ר' שמעון אומר כתב אברהם אבינו את כל אשר לו ליצחק, שנ' ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק, ולקח הכתב ונתנו ביד עבדו אליעזר, אמר הואיל והכתב בידו כל ממונו בידי לילך ולהשתבח בבית אביו ובמשפחתו, מקרית ארבע עד חרן מהלך שבעה עשר יום, ובג' שעות

123

פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק לה

 מיעקב שאמ' אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי, וכי בניו היו, והלא בני בניו היו, אלא ללמדך שבני בניו של אדם כבניו, התחיל יעקב לעבד באשה שבעה שנים, לאחר שבעה שנים עשה משתה שבעת ימים ולקח את לאה ועוד הוסיף שבעת ימים אחרים משתה ושמחה ולקח את רחל שנ' מלא שבוע זאת ויעש יעקב כן וימלא שבוע זאת ונאספו כל אנשי המקום לגמול חסד עם יעקב אבינו, הדא הוא דכתי' ויאסוף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה, אמ' הב"ה אתם גמולכם חסד עם יעקב עבדי אף אני אתן לכם (שכרכ) [שכרכם] ולבניכם בעה"ז בשביל שלא יהיו לרשעים נח לעתיד

124

תנא דבי אליהו אליהו זוטא (איש שלום) פרשה טז

 אל תחתו כי יחתו [הגוים] מהמה (ירמיה י' ב') גוים יחתו והם לא יחתו.ועוד אמר ר' אלעזר בן פרטא אם לקתה חמה בחצי חדש דגים פרים ורבים בים והפירות מתחדשין באילנות, ואם לקתה לבנה בחצי מרחשון חרב ודבר בא לעולם וצרות רבות מתחדשין וגזירות רעות.שבוע שבן דוד בא בו שנה ראשונה מתקיים המקרא הזה (המטרתי) [והמטרתי] על עיר אחת (עמוס ד' ז'), שניה חצי רעב משתלחין, שלישית רעב גדול ומתים אנשים ונשים וטף, חסידים ואנשי מעשה... ותורה משתכחת מישראל, רביעית שובע ואינו שובע, חמישית שובע גדול יהיה והתורה חוזרת ללומדיה, בשישית קולות, ובשביעית מלחמות, ובמוצאי שביעית בן דוד

125

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת בראשית פרק ב

 בב) ויכל אלהים ביום השביעי. והלא לא עשה כלום מעשה ביום השביעי, והיאך כתב ביום השביעי, כלומר ביום השביעי בהיותו יום שביעי אז כלתה המלאכה, כי יום השביעי עצמו, הוא מן המלאכות ואע"פ שלא נהייתה בו מלאכה שעות של יום השביעי נקראו מלאכה, כי עלו למספר שבעת הימים להקרא שבוע אחד, כי מלאכתו אשר עשה כל ששת הימים בששי נשלמה: ד"א ויכל אלהים ביום השביעי. טרם יום השביעי, כי ביום משמע טרם ומשמע בו בעצמו, כמו ביום הזה באו מדבר סיני (שמות יט א) והוא בו בעצמו, ויש ביום שהוא טרם, כמו אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם (שם

126

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת ויצא פרק כט

 אביה אני אחיו אני ברמאות, אבל רימתני:סימן כוכו) ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו. מיכן שאין משנים ממנהג המקום, הלא תראה משה רבינו עלה אל מקום המלאכים ולא אכל, המלאכים ירדו למקום בני אדם, ונראו כאוכלים:סימן כזכז) מלא שבוע זאת. אלו שבעת ימי המשתה, א"ר אחא בר חנינא א"ר יעקב בן אחא מיכן שאין מערבין שמחה בשמחה:סימן כחכח) ויעש יעקב כן. לא רצה לשנות ממנהג המקום:סימן כטכט) ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה. שפחת מלוג היתה שנאמר לה:סימן לל) ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל

127

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת שמות - וארא פרק ו

 וז' שני השבע, וב' של שני הרעב, שנאמר כי זה שנתים הרעב (שם מה ו), נמצא לוי בן מ"ג שנה ברדת יעקב אבינו מצרים, כי אחרי ז' שנים שעשה יעקב אבינו בבית לבן, נשאה יעקב, טול ג' שנים לראובן שמעון לוי, ובשנה שנשא לאה, בה בשנה נישאת רחל, שנא' מלא שבוע זאת ונתנה לך גם את זאת (שם כט כז), שבוע זאת, אלו ז' ימי המשתה, שאין מערבין שמחה בשמחה, וכבר היה נולד קהת בן לוי, וכתיב בפרשת ואלה שמות ובני גרשון קהת ומררי, וחיה לוי אחרי שירד יעקב אבינו למצרים אחד ושבעים שנה, דכתיב ויחי יוסף מאה ועשר שנים

128

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת וארא פרק ח

 חוץ מן החשך דכתיב בו בפירוש שלשת ימים (שמות י כב), ותוכל לומר כי גם החשך שבעת ימים, אבל שלשת ימים היתה אפילה, מכן ואילך הד' ימים חשך בלא אפילה, כי יש אומרים שמחודש שבט התחילו המצריים ללקות, ולכך נקרא שבט שבו נשבטו המצריים, ומשבט עד ט"ו בניסן עשרה שבועות, שבוע לכל מכה:סימן יביב) ויאמר ה' אל משה וגו' נטה את מטך והך את עפר הארץ והיה לכנם. חסר י', כי נחסר מדעת החרטומים עשיית הכנם יותר משאר המכות, והוא שארז"ל שאין השד יכול לבראות פחות מכשעורה: ע"א לפי שכל עפר הארץ היה כנם והחרטומים עומדים על הכנים

129

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת תזריע

 ימים. תנן התם במסכת נגעים עור הבשר. מטמא בשני שבועות בשלשה סימנין. בשער לבן ובמחיה ובפשיון וכו'. ותנן השחין והמכוה מטמאין בשבוע אחד בשני סימנין בשער לבן ובפשיון:[יג, כב] ואם פשה תפשה בעור. החליטו בשער לבן. הלך שער לבן וחזר שער לבן וכן במחיה ובפשיון בתחלה בסוף שבוע ראשון בסוף שבוע שני לאחר הפטור הרי הוא כמות שהיה עד שהחליטו בפשיון. הלך הפשיון וחזר הפשיון שנאמר ואם פשה תפשה. וטמא אותו. הודאי מטמא ואינו מטמא את הספק. כיצד שנים שבאו אצל הכהן בזה בהרת כגריס ובזה בהרת כסלע. בסוף בשבוע בזה כסלע ובזה כסלע ואין ידוע באיזה מהם פשה

130

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת מצורע

 מג] ואם ישוב הנגע ופרח בבית. כשיחזור הנגע לאותן האבנים. ומנין לרבות את כל הבית ת"ל בבית ופרח במראיו ושלא במראיו:[יד, מד] ובא הכהן. יכול אם חזר הנגע בו ביום יהא טמא. ת"ל ושב הכהן אם ישוב הנגע מה שיבה האמור להלן בסוף שבע אף כאן בסוף שבוע. מנין אם עמד בראשון ופשה בשני חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע. ת"ל ובא הכהן וראה והנה פשה הנגע במה הוא מדבר אם בפושה בראשון הרי הוא אמור הא אינו אומר ובא הכהן וראה והנה פשה אלא את שבא בסוף שבוע ראשון ומצאו עומד ובא בסוף שבוע שני ומצאו פושה מה

1234567891011121314151617181920