שבוע

שבוע מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4796 מקורות עבור שבוע. להלן תוצאות 101 - 110

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


101

איכה רבה (בובר) פתיחתא לד

 חצופה ארץ ישראל שעדיין עושה פירות, ולמה עושה פירות, ר' חנינא ור' יהושע בן לוי, חד אמר על שם שמזבלין אותה, וחרינא אמר על שם שהם מהפכים בעפרה. א"ר יודן שבע שנים נתקיים בהם גפרית ומלח שרפה כל ארצה (דברים כט כב), וכל כך למה על שם והגביר ברית לרבים שבוע אחד (דניאל ט כז). כותיים שבה כיצד עושין, זורעין אותה מטליות מטליות, זורעין כאן והיא נשרפת, זורעין כאן והיא נשרפת. עובדא הוה בחד דהוה קאים ורדי בבקעת בית ערבא, ותקף ידיה אסיכתיה וסליק עפרא יקודתא ואוקיד זרעיה, לקיים מה שנאמר גפרית ומלח שרפה כל ארצה (דברים כט כב). רבה

102

איכה רבה (בובר) פרשה א

 עשה אספסיינוס בירושלים, ועמו ארבעה דוכסין, דוכוס דערבייא, דוכוס דאפניקא, דוכוס דסיביתיני, דוכוס דאלכסנדריאה. דוכוס דערבייא מאן הוה שמיה, תרין אמוראין, חד אמר אילם הוה שמיה, וחד אמר אבגר /אמגר/ הוה שמיה, והיו בירושלים ג' עשירים והיה כל אחד מהם יכול לפרנס המדינה ה' שנים, בן - ציצת הכסת, ובן כלבא שבוע, ונקדימון בן גריון. למה נקרא שמו נקדימון שנקדמה לו חמה בעבורו. בן כלבא שבוע, שכל הנכנס בביתו כשהוא רעב ככלב היה יוצא ממנו שבע. בן ציצת הכסת, שהיו ציציותיו נגררים על גבי כרים וכסתות. חד אמר אנא זיינא לירושלים י' שנים בחיטי ובשערי וחד אמר בחמרא ומשחא, וחד אמר

103

קהלת רבה (וילנא) פרשה ז

 אע"פ שלא אכל עמהן כזית דגן מזמנין עליו דברי חכמים, ר' יעקב בר אחא בשם ר' איסי אמר לעולם אין מזמנין עליו עד שיאכל כזית דגן, תני שנים שאכלו דגן ואחד שאכל חוץ מדגן מצטרף כמאן דתנינן כרשב"ג, ג' בליוטין היו בירושלים, בן ציצית הכסת ונקדימון בן גוריון ובן כלבא שבוע וכל חד וחד היה יכול לספק ולפרנס למדינה עשר שנים, והיה שם בן בטיח בן אחותו של ר' יוחנן בן זכאי והיה ממונה על האוצרות ראש קסרין שבירושלים, ועמד ושרף את האוצרות, שמע ר' יוחנן בן זכאי אמר ווי, אזלין ואמרון לבן בטיח חביבך אמר ווי ווי, שלח ואייתיתיה,

104

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא ה - החדש הזה

 על ההרים רגלי מבשר (ישעיה נב: ז). התאנה חנטה פגיה (שה"ש =שיר השירים= ב: יג), א"ר חייא בר אבא סמוך לימות המשיח דבר גדול בא והרשעים כלים בו. והגפנים סמדר נתנו ריח (שם /שיר השירים ב'/), אילו הנשארים, והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש וג' (ישעיה ד: ג). ורבנין אמרין שבוע שבן דוד בא בו, השנה ראשונה, והמטרתי על עיר אחת וג' (עמוס ד: ז). בשנייה, חיצי רעב משתלח'. בשלישית, רעב גדול ומתים בה אנשים ונשים וטף והתורה משתכחת מישראל. ברביעית, רעב לא רעב שובע לא שובע. בחמישית, שבע גדול ואוכלים ושותים ושמחים והתורה חוזרת לחידושה. בשישית קולות. ובשביעית מלחמות.

105

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא יג - דברי ירמיהו

 נדדו הלכו (שם /ירמיהו ט'/). א"ר חנינה קודם לארבעים שנה עד שלא גלו ישראל לבבל נטעו תמרים בבבל, לפי שהיו ישר' לוהטים אחרי המתיקה שהיא מרגלת את הלשון לתורה. תנו בשם ר' יודה שבע שנים נתקיים בה גפרית ומלח שריפה כל ארצה (דברים כט: כב), על שם והגביר ברית לרבים שבוע אחד (דניאל ט: כז). כותים שבה מה היו עושים, מטליות מטליות היתה נשרפת, זורעין כאן והיא נשרפת, זורעין כאן והיא נשרפת. א"ר זעירא בוא וראה כמה חצופה היא ארץ ישר' שהיא עושה פירות. ולמה היא עושה פירות, תרין אמורין, חד אמ' שהן מזבלין אתה, וחרנה אמ' שהן הופכין את

106

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא א - והיה מדי חודש

 פעמי רגלים ורואין פני השכינה א"ר יצחק כשם שהיו באין לראות כך היו באין להראות (שנ'). מתי אבא ואראה [ברוח הקדש] א"ר יהושע בן לוי למה היה קורין אותו שמחת בית השואבה שמשם היו שואבין רוח הקודש, אמרו אימתי את מחזירנו לאותו הכבוד הרי כמה זמן שחרב בית חיינו הרי שבוע הרי יובל הרי שבע מאות ושבעים ושבע ועתה הוא כבר אלף ומאה וחמשים ואחד מתי אבא ואראה פני האלהים אמר להם בני בעולם הזה כמה פעמים הייתם עולים (בשנה) לא שלשה פעמים בשנה כשיגיע הקץ אני בונה אותו ואין אתם עולים שלשה פעמים בשנה אלא כל חודש וחודש ובכל

107

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא טו - החודש

 זה מלך המשיח מה נאוו על ההרים רגלי מבשר (ישעיה נ"ב ז'), התאנה חנטה פגיה אמר ר' חייא בר אבא בר סימון לימות המשיח דבר גדול בא הרשעים כלים בו, והגפנים סמדר נתנו ריח אילו הנשארים והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו (שם /ישעיהו/ ד' ג'), ורבנן אמרי שבוע שבן דוד בא בו שנה ראשונה והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר (עמוס ד' ז'), שנה שנייה חצי רעב משתלחין, שלישית רעב גדול יהיה ומתים בה אנשים ונשים והטף והתורה משתכחת מישראל, וברביעית רעב ולא רעב שובע ולא שובע, בחמישית שובע גדול ואוכלים ושותים ושמחים והתורה

108

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא לו - קומי אורי

 מתנה עמו ואומר, הללו שגנוזים הם אצלך עונותיהם עתידים להכניסך בעול ברזל ועושים אותך (כעול) [כעגל] הזה שכהו עיניו, ומשנקים את רוחך בעול, ובעונותיהם של אילו עתיד לשונך לידבק בחיכך, רצונך בכך, אמר משיח לפני הקדוש ברוך הוא שמא אותו צער שנים רבות הם, אמר לו הקב"ה חייך וחיי ראשי שבוע, (את) [אחת] שגזרתי עליך אם נפשך עציבה אני טורדן מעכשיו, אמר לפניו רבון העולמים בגילת נפשי ובשמחת לבי אני מקבל עלי על מנת שלא יאבד אחד מישראל, ולא חיים בלבד (יושיע) [יושעו] בימי [אלא אף אותם שגנוזים בעפר, ולא מתים בלבד יושעו בימי אלא אף אותם מתים שמתו מימות

109

מדרש תנחומא (בובר) פרשת במדבר

 כתובה, גירשה ולא כתב לה גט, כך לשניה ולשלישית היה עושה, ולא היה כותב להן לא כתובה ולא גט, (לא עשה אלא) [לזמן] ראה ענייה אחת יתומה בת אבות, ביקש ליטול אותה, אמר לשושבינו אל תנהוג בה כבראשונות, זו בת אבות היא, צנועה היא במעשיה וכשרה, כתוב לה כתובה, באיזה שבוע באיזה שנה, באיזה חדש, בכמה בחדש, באיזה איפרכיא, כשם שכתוב באסתר, ותלקח אסתר אל המלך אחשורוש אל בית מלכותו בחדש העשירי הוא חדש טבת בשנת שבע למלכותו (אסתר ב טז), כך כביכול ברא לדור המבול, ולא כתב אימתי בראן, העבירן מן העולם, ולא כתב אימתי העבירן, אלא ביום הזה

110

מדרש תנחומא (בובר) פרשת שופטים

 אחד, ובדיין אחד, ושלא בהתראה, מה שאין כן בישראל, לפי שדיני ממונות בשלשה, ודיני נפשות בעשרים ושלשה, וכתיב לא יקום עד אחד באיש וגו', על פי שני עדים וגו' (דברים יט טו), וצריכין דרישה וחקירה, כיצד בודקין את העדים, מכניסין אותן ומאיימין עליהן, ועוד היו בודקין אותן בשבע חקירות, באיזו שבוע, באיזה שנה, באיזה חודש, בכמה בחודש, באיזה יום, באיזה מקום, התריתם בו, וכך אתה מוצא בפרנסי ישראל, שלא נשתבחו אלא על ידי הדין, בשמואל כתיב והלך מדי שנה בשנה וסבב בית אל וגו' ושפט את ישראל וגו' (ש"א =שמואל א'= ז טז), ואף דוד לא נשתבח אלא על ידי

1234567891011121314151617181920