רש"י

רש"י מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 82304 מקורות עבור רש"י. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

פסיקתא רבתי (איש שלום) הוספה א פיסקא ד - ביום השמיני

 קרבן בפ"ע, שיר בפ"ע, ברכה בפ"ע, א"ר אבין בכולם כתיב וביום וכאן כתיב ביום (במדבר כ"ט ל"ה) מיכן שהוא בפני עצמו, פייס אמר רבי יוסי כהאי דתנינא תמן בשמיני חזרו לפייס ברגלים (סוכה פ"ה מ"ט), קרבן פר אחד איל אחד, [ברכה] א"ר אילא מיכן שהוא טעון זמן (שיר עיין בפי' רש"י במסכת חגיגה דף י"ז, ברכה עיי"ש). תמן תנינן סוכה שבעה כיצד גמר מלאכול לא יתיר את סוכתו [וכו'] (סוכה פ"ד מ"ה) [ר' אבא בר כהנא ר' חייא בר אשי בשם רבי צריך אדם לפסול סוכתו] מבעוד יום, ריב"ל אומר צריך לקדש בלילי יו"ט האחרון בתוך ביתו ור' יעקב בר

2

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) איכה פרק ג

 ראה עני בשבט עברתו. ייאוסו צל אומו כי גרנט מלי אברי פמטוטו (?), כך אדמה עלי יכול כל אדם לומר זה האיש ראה עני בשבט עברתו של השם מכל הנביאים שהתנבאו על החורבן, שהרי כמה נביאים נתנבאו על חורבן הבית ובכולם לא חרבה הבית בימיהם כי אם בימי. (תוספות המאור הגדול רש"י ז"ל).סימן ב(ב) אותי נהג ויולך חושך ולא אור. כנגד שתי חורבנות, ממשמע שנאמר חשך איני יודע דלאו אור ומאי ולא אור, בלא נבואה שנאמר אין עוד נביא: דבר אחר ולא אור. בלא תורה ונעו מים אל ים.סימן ג(ג) אך בי ישוב. במכות משונות זה מזה

3

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) איכה פרק ד

 ישעיהו (ל, ג) והיה לכם מעוז פרעה לבשת והחסות בצל מצרים לכלמה כל הבאים אל עם לא יועילו למו לא לעזר ולא להועיל כי לבשת וגם לחרפה, ואומר (שם יז) מצרים הבל וריק יעזורו, לכך נקראת לזאת רהב הם שבת: ס"א עודינה תכלינה עינינו. עדיין היו מצפין לעזרת הבל. (תוספת רש"י המאור הגדול ז"ל).סימן יח(יח) צדו צעדינו. שלא היה יכול אדם לצאת בשוק ומיד נופלים עליו צועקים הנה היהודי עובר: קרב קצנו וגו'. כי הגיע זמן הפורענות ונתמלאת הסאה, וכן הוא אומר (ישעיה ט, ד) כי כל סאון סואן ברעש וגו': ס"א צדו צעדינו. נשמו צעדי אורחותינו, כמו (

4

פירוש הסולם לזוהר - הקדמה מאמר אותיות דרב המנונא סבא

 רק במדת ההוד, שהוא הפ'. וענין הפדות הוא, שאמא פודה תחילה את הנוקבא מן הדינין, ואז הנוקבא ראויה לגאולה. וה"ס הכתוב כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף וגו' (דברים ל"ב). ודרשו רז"ל, הנשר הזה רחמני הוא על בניו וכו', ואומר מוטב שיכנס החץ בי ואל יכנס בבני (עי' רש"י דברים ל"ב י"א). פירוש, כי נתבאר לעיל אשר המ"ה אינו ראוי למוחין זולת ע"י התיקון, דאמא אוזיפת לברתא מאנהא, כי הנוקבא בהיותה ממקורה מצומצמת שלא לקבל האור, דהיינו מעת צמצום א', לא היתה יכולה לקבל שום מוחין, אלא משום שיצאה אמא חוץ מהראש דא"א, ונעשה ו"ק בלי ראש, אז

5

פירוש הסולם לזוהר - הקדמה מאמר דטעין חמרי

 מ"ן, שהיא מזונותיו של אריה (כנ"ל בדיבור הסמוך). ונפסק הזווג, והאור העליון שהוא, בחי' האריה נסתלק, ונבחן כביכול כאלו קטיל לההוא אריה. כי הוא נתעלה למעלה לשורשו ונעלם מהתחתונים.וז"ש, לתוך הבור, לעינהא דסטרא אחרא בישא: כי שורש הקבלה לעצמו הוא, בעינים, בסוד העין רואה והלב חומד (רש"י סוף פ' שלח). ובחי' הקבלה הזו נק' בור, כי הוא בור ריק ואין בו מים (בראשית ל"ז), שאין האור העליון נמשך לשם, בסוד אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד (סוטה ה'). וז"ש הכה את הארי לתוך הבור לעינהא דס"א בישא כי הכאת הארי היתה לעיניהם הרעות דס"א הנק' בור, שהן

6

פירוש הסולם לזוהר - שמות פרשת בשלח מאמר ויסב- את העם

 צריך לומר חמושים עם ו'. אלא יורה על מספר חמשים שה"ס יובל. שבשביל זה עלו בני ישראל ממצרים.[אות מא] ויקח משה את עצמות יוסף וגו': שואל. למה העלה משה עצמותיו. ומשיב. אלא משום שהיה הראשון לרדת לגלות. ולא עוד אלא שהיה לו סימן הגאולה, דהיינו פקוד יפקוד, (רש"י שמות ג' י"ח) והשביע לישראל על זה, ז"ש, כי השבע השביע את בני ישראל. והוא נתבאר.[אות מב] זכאה חולקא דמשה וכו': אשרי חלקו של משה, שישראל היו עוסקים לשאל כסף ממצרים, ומשה היה עסוק בשבועה של יוסף. ויש אומרים, שהארון שלו בנילוס היה ועל ידי שם הקדוש העלה אותו. ועוד

7

פירוש הסולם לזוהר - במדבר פרשת שלח לך מאמר מה בין תם לתמים

 קלא] מאן דעאל בין וכו': דבר ד) מי שנכנס בין ב' כרובים בפנים, פירושו, מי שנכנס שיעור שני פתחים בפנים בבית הכנסת (ברכות ח א) הוא מתדבק באדונו, ורצונו נעשה. דבר ה') מאן דמעיין רחיק מרעותיה, פי' מי שמעיין בתפלה ומסתכל בה. כלומר, שאומר בלבו שתעשה בקשתו, לפי שמתפלל בכונה (רש"י ברכות נה א) הוא רחוק מקיום רצונו שבקש. דבר ו') קרבנא דרביא שלים לאתקבלא, פירושו, כשאדם מקרב את בנו לבית הספר או למילה, זהו קרבן שלם להתקבל. מכאן ולהלאה אהובים, לכו.

8

פירוש הסולם לזוהר חדש - בראשית פרשת וישב מאמר מכירת יוסף

 הזה, והוציאוהו ממקומו. דהיינו שהפרידו היסוד מן המלכות, אז התפלל אל הקב"ה, והסיר מהם חמש שנים.[אות כו] מ"ט חמש שנין וכו': שואל, מהו הטעם שהסיר חמש שנים משבע שני הרעב. שיוסף אמר ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר. ותכף כשבא יעקב למצרים כלה הרעב (עי' בפירוש רש"י בראשית מ"ז י"ט). ומשיב, אלא בוא וראה, סוד הדבר כך הוא, באלו ימים העליונים חג"ת נהי"מ, יעקב אחוז בספירה החמישית מהם, שהיא תפארת, שכן היא חמישית כשמתחילים לספור ממטה למעלה, דהיינו מן המלכות ולמעלה. אבל באלו ב' ימים שעל התפארת, שהם חסד וגבורה, שאחוזים בהם אבותיו, שאברהם אחוז בחסד, ויצחק אחוז

9

ספר המקח והממכר לרב האי גאון שער לב

 יאוש הבעלים לגבי גנבי ישראל יותר קרוב.ולעולם כל היכא שגזל עמלקי מישראל אם נתיאשו הבעלים מותר ליקח מאותו גזלן עמלקי כל ישראל שירצה ועל הדא גרסי'ד) עבד שנשבה ופדאוהו לשם עבד ישתעבד לשום בן חורין לא ישתעבד רשב"ג אומר בין כך ובין כך לא ישתעבד ופי' רש"י במאי עסקינן אי נימא לפני יאוש הבעלים לשם בן חורין אמאי לא יתשעבד אלא לאחר יאוש לשם עבד ישתעבד, אמר רבא לעולם אחר יאוש לשום עבד ישתעבד לרבו שני לשום בן חורין לא ישתעבד לא לרבו ראשון ולא לרבו שני לרבו ראשון לא דהא לאחר יאוש לרבו שני לא דהא לשם

10

ספר המקח והממכר לרב האי גאון הערות זר זהב שער ד

 כח) כתובות דף נ"ו [ועי' דברי רבינו סוף שער י"ז וברמב"ם מכירה פי"א ה"י טושו"ע חו"מ סי' רמ"א סעי' ה'].כט) כתובות דף ע"ח.ל) שם.לא) גיטין דף נ"ה.לב) ב"ב דף מ"ט ובתו' שם ובכתובות דף פ"א ובמש"כ רש"י כתובות צ"ה ד"ה מקחו בטל ורש"י גיטין נ"ה על מתני' דלקח מן האיש וצ"ע [וכן העיר בס' גידו"ת שער ו' דמרש"י גיטין מבואר דדין אחד הוא בין בג' שדות ובין שאר נכסים המשועבדים הרי מוכרח שיפרש דהמקח בטל משע גבי' וזה כפירשב"ם ב"ב נ', עוד הקשו ברמב"ן ב"ב שם והבעה"ת שער ו' מפירש"י יבמות ס"ו ע"ב שסותר עצמו מה

1234567891011121314151617181920