רפואה

רפואה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5692 מקורות עבור רפואה. להלן תוצאות 51 - 60

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


51

תנא דבי אליהו אליהו רבה (איש שלום) פרשה יח

 ישראל, ומשכימין ומעריבין לבית הכנסת ולבית המדרש, אעפ"י שאומות העולם נגד סביבותיהם היו מכבדין אותן ויריאין מהן, שנאמר על כן יכבדוך עם עז וגו' (ישעיה כ"ה ג').כי מימיו מן המקדש המה יוצאים (יחזקאל שם /מ"ז/), מפני שקלה שבמצוות הרי היא כחמורה, וחמורה הרי היא כקלה, אילו ואילו רפואה הן לישראל בין בעולם הזה ובין לימות המשיח ובין לעולם הבא, ואומר, והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה (שם /יחזקאל מ"ז/), להתיר להן את הפה. בזמן שישראל עושין צדקה ומשפט הקב"ה שמח בהן, מגיד ששמחתו שמחה בהן אלף אלפים פעמים לטובה, כפליים יתיר מהן, שנאמר אל גנת אגוז וגו' (שה"ש =שיר השירים=

52

משנת רבי אליעזר פרשה יא

 נ"ג. מדת בשר ודם, אדם מבקש להביא פורענות על שונאו, אין רצונו שידע בו, שלא יזהר ממנו. אבל הקב"ה אינו כן, אבל משלח ומודיע, שנ' הנני ממטיר כעת מחר, ועתה שלח העז את מקנך.נ"ד. מדת בשר ודם, אדם מבקש להכות את שונאו והוא מונע ממנו כל מיני רפואה. אבל הקב"ה אינו כן. אלא עד שלא יכהו הוא מקדים לו רפואה, שנ' כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים. בתחלה, בימי יוסף, לא שלח את הרעב על השבטים עד ששלח יוסף לפניהם, שנ' וישלחני אלהים לפניכם. וכן את מוצא בימי דוד, כששרפו העמלקים את צקלג, לא ידעו בה עד שלשה ימים, כבר

53

משנת רבי אליעזר פרשה טז

 שהרבה מדות של זכיות ברא הקב"ה בעולמו, כגון האמת והשלום והחסד והענוה, האמונה והברכה, ומכולן לא יחד שמו אלא על המשפט, שנא' איה אלהי המשפט. מפני מה. מפני שכולן כלולין בו, שנ' כה אמר ייי צבאות לאמר משפט אמת שפטו.[עמוד 310] גדול הוא המשפט, שכל השונאו אין רפואה למכתו, שנ' האף, שונא משפט יחבוש. ואין חבישה אלא רפואה, שנ' הרופא לשברי לב.ר' סימאי אומ', המטה את המשפט נראה כאלו אוהב שלום, ואין לך רחוק מן השלום כמותו, שנ' דרך שלום לא ידעו ואין משפט במעגלותם נתיבותיהם עקשו להם כל דורך בה לא ידע שלום. ולא עוד, אלא שהוא

54

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת ויחי פרק מט

 לבלבל יצועי, שכיון שמתה רחל הביא יעקב אבינו את בלהה והושיבה על יצועה, אמר ראובן לא די שאחות אמי היתה צרה לאמי, אלא גם שפחתה תהא צרה לאמי, עמד ובלבל יצועה, לפיכך אמר לו אז חללת שלשה כתרים הללו על עסקי יצועה עלה, עליתה לא נאמר אלא עלה, ואין לו רפואה עד שיבא משה רבינו, שכתוב בו ומשה עלה אל האלהים (שמות יט ג), שכיון שכתוב אלה יעמדו על הקללה בהר עיבל ראובן גד ואשר (דברים כז יג), ואמרו ארור שוכב עם אשת אביו (שם שם כ), ידעו הכל כי ראובן אביהם של שבט, לא שכב את בלהה פילגש אביו [

55

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת שמות פרק ג

 פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת שמות פרק גסימן אא) ומשה היה רועה את צאן. כל מקום שנאמר היה, מתחלתו ועד סופו, משה היה צדיק מתחלתו ועד סופו: ומשה. ו' מוסיף על ענין ראשון, שהקב"ה מקדים רפואה למכה, לפי שנאמר ויאנחו בני ישראל, הקדים את משה שנדבק ליתרו והיה רועה את צאנו, כדרך שהיה יעקב רועה את צאן לבן, יעקב אבינו נתגדל מן הצאן, שנאמר ויצל אלהים את מקנה אביכן ויתן לי (בראשית לא ט), דוד נתגדל מאחרי הצאן, שנאמר ויקחהו ממכלאות צאן מאחר עלות הביאו (תהלים עח עא), עמוס נתגדל מן המרעה, שנאמר ויקחני ה' מאחרי הצאן

56

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת בשלח פרק טו

 מן האדם: והאזנת למצותיו. אלו הגדות המשובחות הנשמעות באזני כל אדם: ושמרת כל חוקיו. אלו הלכות, שיש בהן איסור והיתר טומאה וטהרה: כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך. תלה הכתוב הלשון בדבר שראו עיניהם: כי אני ה'. נאמן לשלם שכר טוב לצדיקים: רפאך. אם לא ישים מה צורך רפואה, אלא אפי' אם אשים אני ה' רפאך, דברי ר' יהושע, ר"א המודעי אומר אם שמוע, יכול רשות, ת"ל תשמע חובה: לקול ה' אלהיך. הכליל כל התורה: כי אני ה' רופאך. זו תורה, שנאמר כי חיים הם למוצאיהם (משלי ד כב), ואומר רפאות (הוא) [תהי] לשרך (שם ג ח): ד"א

57

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת עקב

 אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים. למדנו שהיסורין מביאין את האדם לחיי העולם הבא. מה כתוב למעלה מן פרשה זו ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו. משל לרופא שבא לראות את החולה ראה בו סימני מיתה. אמר לו כל [דף יב עמוד ב] מה שאתה רוצה אכול ושתה לפי שאין רפואה לחליך. כך הרשעים אין להם תקנה וכל מה שהם רוצים עושין בעוה"ז. וכן אסף אומר (תהלים עג) בעמל אנוש אינימו ועם אדם לא ינוגעו לכן ענקתמו גאוה. ואיוב אמר (איוב כא) בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם. וכל העניה כולה בשלות רשעים וביסורי הצדיקים לכך נאמר אך טוב

58

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שיר השירים פרק א

 לומר לך מה השמן מר מתחלתו וסופו מתמתק, כך הצדיקים מתייסרין תחלה וסופן מתגדלין, כענין שנאמר (תהלים צב, טו) עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו. ואומר (איוב ח, ז) והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגא מאוד. ומה השמן צף על כל המשקים, אף הצדיקים עליונין על כל בני אדם. ומה השמן רפואה לאדם ומצהיל פנים, אף מעשה הצדיקים רפואה ומצהיל פניהם, שנאמר (משלי ג, ח) רפאות תהי לשרך, ואומר (קהלת ח, א) חכמת אדם תאיר פניו. לפיכך כנסת ישראל אומרת לפני הקב"ה רבונו של עולם זכור לנו את ריח הצדיקים שעמדו בכל דור ודור ואל תגשנו ביד האומות: שמן תורק שמך

59

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שיר השירים פרק ב

 ומתנחמים, שהרי כתוב בתורה (דברים ל, ט) כי ישוב י"י לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבותיך. ואומר (שם ג) ושב י"י אלהיך את שבותך וגו'. כי אל רחום י"י אלהיך (שם ד, לא), זאת אשיב אל לבי (איכה ג, כא): דבר אחר כי חולת אהבה אני. מה החולה צריך רפואה אף ישראל צריכין רפואה, שנאמר (הושע יד, ה) ארפא משובתם. וכשם שהחולה אין מאכילין אותו אלא פת חמה ומיני רכוכין, כן הדור הזה אינו מבקש מסכתות ולא קלים וחמורים אלא טעמי אגדות ושיחת חכמים. כל שכן בדורנו העלוב הזה, שהרי אם חכמים דברו כך בדורם אנו מה נאמר. אמר

60

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) קהלת פרק י

 הכשר חכמה, כך היא החכמה צריכה מוסר ומסות, שנאמר (משלי כב, טו) אולת קשורה בלב נער שבט מוסר ירחיקנו ממנו.סימן יא(יא) אם ישוך הנחש בלא לחש. הוא נחש ששמו פתן חרש שאינו שומע לקול מלחשים:ואין יתרון לבעל הלשון. שכשם שזה הורג ואין לו רפואה, כך זה הורג ואין לו רפואה. אמרו לו לנחש מפני מה אתה נושך ומה הנאה יש לך, אמר להם ואין יתרון לבעל הלשון שהוא הולך רכיל מה הנאה יש לו, כשם שהוא עושה כך הוא עושה. וכשם שהנחש נושך באבר אחד וכל האיברים מרגישין, כך המלשין אומר כך והולך [כאן והורג] למרחוק. אמרו

1234567891011121314151617181920