רפואה

רפואה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5692 מקורות עבור רפואה. להלן תוצאות 21 - 30

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


21

מדרש תנאים לדברים פרק לב

 נא ז) כוס זהב בבל ביד ה' מה ראה למשול פורענתן שלאומות בכוס הזה שלזהב אלא מה הכוס הזהב הזה אם נשבר משבריו עושין כלום כן משתתחיל פורענתן שלאומות אינה פוסקת לעולם: וכשבאת לישראל אינה כן אלא (יחז' כג לד) ואת חרשיה תגרמי מה החרס הזה אם נשבר אין לשבריו רפואה כך משתפסוק פורענתן של ישראל אינה חוזרת לעולם: וה"א (תה' עה ט) אך שמריה ימצו ישתו כל רשעי ארץ משמוזגין להם כוס ראשון מוזגין להם כוס שני וכשבאת לישראל אינה כן אלא ושתית אותה ומצית (יחז' שם) כך משתפסוק פורענתן שלישראל אינה חוזרת לעולם: חתום באו' מה האוצר הזה

22

בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת ויחי פרשה צז

 כמים] נוטריקון הוא פחיתה חניתה זניתה, וכי ראובן זנה, חס לצדיק, אלא כשמתה לאה אמו הביא יעקב בלהה והושיבה על המיטה, וכיון שראה ראובן קינא ועמד והפך את המיטה, והעלה עליו הכת' כאילו שכב אותה.אז חללת יצועי עלה יצועי קלקל ועלה, אמ' לו אביו בני אין לך רפואה עד שיבא מי שכת' בו ומשה עלה (שמות יט ג), וכיון שבא משה ועלה ועמד בהר עיבל, ומינה שבטו שלראובן תחילה על הקללות, ופתח פיו שבטו שלראובן ואמ' ארור שכב עם אשת אביו (דברים כז כ), וידעו כל ישראל שהיה ראובן זכיי, ונתרפא ומחל לו הקב"ה.(ה - ז) שמעון ולוי. ארור

23

שמות רבה (וילנא) פרשת שמות פרשה א

 רבים, ודכוותה (ויקרא טו) ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים לפי שהיו של צער קורא אותן רבים, וימת מלך מצרים, שנצטרע והמצורע חשוב כמת שנאמר (במדבר יב) אל נא תהי כמת, ואומר (ישעיה ו) בשנת מות המלך עוזיהו, ויאנחו בני ישראל, למה נתאנחו לפי שאמרו חרטומי מצרים אין לך רפואה אם לא נשחוט מקטני ישראל ק"נ בערב וק"נ בבקר ורחץ בדמיהם שתי פעמים ביום, כיון ששמעו ישראל גזירה קשה התחילו מתאנחים וקוננים, ואין ויזעקו אלא לשון קינה כדכתיב (יחזקאל כא) זעק והילל בן אדם, ותעל שועתם אל האלהים, אינו אומר צעקתם אלא שועתם, כמה דתימא (איוב כד) ונפש חללים

24

שמות רבה (שנאן) פרשת שמות פרשה א

 של צער לפיכך קורא אותם רבים.א, לד וימת מלך מצרים (/שמות/ ב') - נצטרע, והמצורע חשוב כמת, שנאמר: אל נא תהי כמת (במדבר יב), ואומר: בשנת מות המלך עזיהו (ישעיהו ו). ויאנחו בני ישראל [מן העבדה ויזעקו] (/שמות/ ב'). למה נאנחו? לפי שהיו אומרים חרטומי מצרים: אין לך רפואה אם לא תשחוט מקטני ישראל ק"כ בבקר וק"כ בערב ורחוץ בדמיהם ב' פעמים ביום. כיון ששמעו ישראל כך, גזרה קשה, התחילו מתאנחים ומקוננים, ואין ויזעקו אלא לשון קינה, כדכתיב: זעק והילל בן אדם (יחזקאל כא). ותעל שועתם אל האלהים (/שמות/ ב'). אינו אומר צעקתם אלא שועתם, כמו דכתיב: ונפש חללים תשוע

25

דברים רבה (וילנא) פרשת דברים פרשה א

 תורה שנא' (שם /משלי/ ג) עץ חיים היא למחזיקים בה, ולשונה של תורה מתיר את הלשון תדע לך לע"ל =לעתיד לבוא= הקב"ה מעלה מג"ע =מגן עדן= אילנות של תורה משובחים, ומה הוא שבחן שהן מרפאין את הלשון שנא' (יחזקאל מז) ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה וגו', מנין שהיא רפואה של לשון שנא' (שם /יחזקאל מ"ז/) והיה פריו למאכל ועליהו לתרופה, רבי יוחנן ורבי יהושע ב"ל חד אמר לתרפיון וח"א =וחד אמר= כל שהוא אלם ולועט הימנו לשונו מתרפא ומצחצחה מיד בדברי תורה שכך כתיב מזה ומזה ואין מזה ומזה אלא תורה שנאמר (שמות לב) מזה ומזה הם כתובים,

26

דברים רבה (ליברמן) פרשת ואתחנן

 אתה מקריב לפני בכל יום.ד"א אורך ימים, אמרו ישראל, היכן הוא אריכות ימים, אדם הורג נפש, ואף הוא נהרג, שנא' שופך דם האדם באדם דמו ישפך +בראשית ט' ו'+, נמצאו הכל נהרגין ונרצחין בחייהם, ואיזו היא אריכות ימים, אמ' להם הקב"ה איכפת לכם, חייכם שאני מתקין לכם רפואה שתתקנו לכם ערי מקלט, שאם יהרג אדם בשגגה, יהא בורח לערי מקלט ונמלט מגואל הדם, שנא' והקריתם לכם ערים ערי מקלט +במדבר ל"ה י"א+ וגו'. כמה ערי מקלט אמ' להם שיפרישו, שש ערי מקלט ואלו הן את בצר במדבר לראובני +דברים ד' מ"ג+ וגו', שלש בעבר הירדן וג' בארץ כנען, וכיון

27

מדרש זוטא - שיר השירים (בובר) פרשה א

 הוא חסר, יכול כך דברי תורה, ת"ל לריח שמניך טובים, כשם שאין השמן חסר כך אין דברי תורה חסרים.סימן ג[ג] לריח שמניך טובים. מה שמן אפרסמון ריחו יוצא חוץ ממנו, כך דברי תורה שמם הולך בכל מקום. ד"א למה נמשלו דברי תורה לשמן, מה שמן רפואה לאדם ומצחין את פניו, כך דברי תורה רפואה לאדם, שכן הוא אומר רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך (משלי ג' ח'). ד"א למה נמשלו דברי תורה לשמן, אם יתן אדם קורטוב של שמן לתוך חבית של מים, קורטוב שמן יוצא כנגדו, כך מי שהוא מלא חכמה [הכניס] דברי הבטלה, דברי חכמה יוצאים מלפניו

28

ספרי דאגדתא על אסתר - מדרש פנים אחרים (בובר) נוסח א פרשה א

 הה"ד ויהי בשנה החמישית עלה שישק מלך מצרים על ירושלים (דה"ב =דברי הימים ב'= יב ב) (כדלעיל עד בשנה השלישית ישב עליו ועשה משתה לכל שריו ועבדיו, הה"ד בשנת שלש למלכו וגו').כתיב [ג, א] אחר הדברים האלה גדל המלך וגו'. מאי אחר הדברים האלה, אחר שברא הקב"ה רפואה למכתן של ישראל, דא"ר שמעון אין הקב"ה מכה את ישראל אלא א"כ ברא להם רפואה למכה, שנאמר כרפאי לישראל (הושע ז א), אבל לאומות העולם אינו כן, אלא מכה אותם תחלה, ואחר כך בורא להם רפואה, שנאמר ונגף ה' את מצרים נגוף ורפוא (ישעיה יט כב), איזה רפואה ברא להם, מה

29

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא י - כי תשא

 ניגבים דבר גדול אלא מחצית השקל, א"ר חנינא חצי הסלע, ואם תאמר חצי הזה לחנויות בית המקדש היה ניגבה, לא היה ניגבה אלא על כפרתם של ישראל שהיו לוקחים בהם תמידים, אמר הקב"ה צפוי לפני שכל מניין שעתידין ישראל להימנות שיש בהם חסרון אלא מה אני עושה הריני מתקן להם רפואה שכל מניין שיהיו נמנים שיהא להם כפרה, ומה היתה כפרתם זה כפרת שקלים מניין [ממה] שקראו בעניין כי תשא.כי תשא את ראש בני ישראל כך פתח ר' תנחומא בי רבי אבא זה הוא שנאמרה ברוח הקודש על ידי שלמה שררך אגן הסהר אל יחסר המזג וגו' (שה"ש =שיר

30

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא לג - אנכי אנכי

 אנכי אנכי הוא מנחמכם.דבר אחר אנכי אנכי הוא מנחמכם זש"ה כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו (הושע ו' א') למי שעלה לו מכה וקורעה הרופא, כיון שראה (הרופא) [אותו] שהיה בו מכה שלא נתרפאה מכתו, מיד היה מחזר אצל הרופאים אחרים ולא (היה מוציא) [היו מוצאים] לו רפואה (אמר) [אומר] לו אתה הולך אצל כמה רופאים ולא (מצאו) [מצוי] להם כדי לרפאותך שאינם יודעים מה היתה המכה ניכרת, אלא אם מבקש אתה להתרפאות לך אצל אותו שקורע אותך והוא מרפא אותך, כך הנביא אמר כל מה (שאתה מפלי') [שאתם מפליגים] דעתכם מן הקץ, הנחמות רחוקים מכם, עשו תשובה והקב"ה

1234567891011121314151617181920