רמב"ם

רמב"ם מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 14153 מקורות עבור רמב"ם. להלן תוצאות 151 - 160

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


151

אור החיים דברים פרשת כי תצא פרק כא

 וכמו כן העוסק בעבירה מתלבשת בו רוח הטומאה ומעותת דרכו:ואחרי הודיע ה' אותנו את כל זאת יאירו מאמרי אל עליון כשמש בצהרים במצוה זו, והוא לפי שהקדים כי תצא למלחמה וגו' שיציאתו היא לדבר מצוה כמו שפירשנו למעלה, אמר עוד אם ראה בשביה פירוש בשעת שביה, וכמו שכן דקדק רמב"ם בפ"ח מה' מלכים כי באותה שעה עודנו עוסק במצוה, אם יראה אשת יפת תואר פירוש אשת סמוך, ורבותינו ז"ל אמרו (קידושין כ"א ב) אשת איש, ודבריהם אמת אלא שאם לדבריהם לבד יכוין היה לו לומר אשת איש לא אשת יפ"ת, אלא באה להעיר שבאמצעות היותו עוסק במצוה יגלה ה'

152

אור החיים דברים פרשת כי תבוא פרק כח

 פריקת עול מצות עשה, אתה שלא רצית לטרוח להבין ולהשכיל סדר מעשה המצות ישא ה' עליך גוי אשר לא תשמע לשונו וגו' וכן כולן:וגמר אומר אם לא תשמור לעשות להודיע כי על קיום מצות עשה הוא מעניש, וכלל כל מצות עשה במצות היראה כי היא מצות עשה כמו שכתב רמב"ם בתחלת ספר המדע (הל' יסודי התורה פ"ב) וז"ל השם הנכבד וכו' מצוה ליראה וכו', וטעם שלא אמר אם לא תעשו, כתבתי למעלה (כ"ז כ"ו) טעם שלא יחייב לעשות בדרך כלל אלא לשמור לעשות כשיבא לידו וכשישיג לעשות:או אפשר שפסוק זה בא לומר על דרך אומרו (ויקרא כ"ו כ"ג)

153

אלשיך שמות פרשת משפטים פרק כב

 תצר למו. וזהו שסמך כל אלמנה וכו' כאשר יתבאר:כל אלמנה ויתום לא תענון. אם ענה תענה אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו. וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים (כא - כג):(כא) הנה אומרו כל הוא לרבות אלמנה עשירה כנודע (רמב"ם הל' דעות פ"ו ה"י), ולענין הסמיכות, וענין כפל העינוי והצעקה, וגם שאין אומרו ענה תענה שום גיזרה, זולת הערות אחרות למבין. יאמר, הלא הזהרתיך בל תזכיר את הגר רעותיו שקדמו, הנני מזהירך עתה שאפילו לא תעשה באופן שאלמנה ויתום יזכרו טובתם שחלפו למו ויצטערו, כי בענותך האלמנה תזכור אלוף נעוריה, והיתום

154

אלשיך ויקרא פרשת מצורע פרק יד

 ארז ושני תולעת ואזוב, למען יזכור מה שעל ידם יתקן רעת מדתו הדומה לעץ הארז, וזהו ועץ ארז וכו':וצוה הכהן ושחט את הצפור האחת אל כלי חרש על מים חיים. (ה):ואז וצוה הכהן ושחט את הצפור האחת. היא הברורה ומיוחדת משתיהן, כנודע שכך הוא הדין (רמב"ם הלכות טומאת צרעת פי"א ה"א), אל כלי חרס וכו'. הוא כי הדבור האחד שהוא משל הצפור האחת, שהוא על דברי עבודת שמים, מה שיעשה עיקר הוא מהתורה עד המית גופו עליה. וזהו ושחט את הצפור האחת אל כלי חרש, הוא הגוף, על מים חיים, כלומר על התורה הנקראת מים חיים, כי על

155

אלשיך דברים פרשת כי תצא פרק כג

 ומחיר כלב בית יי אלהיך לכל נדר כי תועבת יי אלהיך גם שניהם. (יח - יט):(יח) לדעת המתרגם הקשר מפורש, שעם שיצא העבד לחירות, עד שיכתוב לו רבו גט שחרור לא תשיאנו בת ישראל. אך לאומרים שהוא אזהרה על הפנויה המופקרת לכל או למאן דאמר מיוחדת בלי קדושין (עי' רמב"ם פ"א מהלכות אישות ה"ד ובהשגות) יהיה משולל קשר עם הקודם, וכל הכתובים הבאים אחריו יראו משוללי קשר אחד אל אחד:ויתכן יאמר הלא הודעתיך מה בין אשר הוא בארץ ישראל כי שם הקדושה לעומד בחוץ לארץ כי שם מקום טומאה. כדבר הזה הוא הפרש שבין הבא על אשה בקדושין וחופה

156

אלשיך דברים פרשת כי תבוא פרק כח

 העולם כאדון על עבדיו, ועל ידי כן ויראו ממך והוא אשר יתקיים לעתיד לבא:(יא) והנה אחר אומרו מה שיהיה עם קדוש כאשר נשבע וכו', ראה והנה יאמר נא ישראל למה תשים זה לגמול עשות מצוות ולכת בדרכיו שנהיה עם קדוש לעתיד לבא, ומה גם למאמר רבותינו ז"ל (עי' רמב"ם הלכות תשובה פ"ז ה"ה) כי הבטיחנו יתברך בתשובה לעתיד אחר הגליות ושנהיה לו לעם קדוש כאשר נשבע, ואם כן איפה מה הגמול הלז שאמרת שנהיה לעם אם לא נחטא, מאחר שגם כי נחטא לא יבצר ממנו. לזה אמר והותירך ה' לטובה לומר אינו דומה זה לזה, כי הלא מה שהיה

157

אלשיך שמואל א פרק ב

 אנשי חיל חכמי הדור אשר בשער, ראשי הקבלה ואנשי אמת המה. ואל יקל בעיניכם קול המון הלז:כי הלא (כד) אל בני, כלומר אל בגדר בנים תחשבו לי, כי אל ימעט בעיניכם שמועת קול המון, כי הלא הדין הוא כי מנדין על לא טובה השמועה (מועד קטן יז א, רמב"ם הלכות תלמוד תורה פ"ו הי"ד כג). ולא נאמר אולי אויבים מוציאים את הקול, כי הנה דעו נא כי לא טובה השמועה אשר אנכי שומע הוא כדאי שעליה מעבירים עם ה', חכמי ישראל וגדוליהם הנקראים עם ה', מעבירים ובדלים מלפניהם את מי שנאמרה עליו. והוא הנודע מרז"ל (שם) שמנדין על לא

158

אלשיך תהלים פרק ג

 בשלש ראשונות, טרם אקרא, ויענני מאז היה "קולי אל ה'":ועוד שלישית, כי מה שויענני כשקולי אליו, שטרם אקרא ענני, היה על ידי מדת הדין שהיה מסכים בדבר שהוא מהר קדשו סלה כי שם השכינה היא מדת אלקים, כי מיום נברא העולם היתה שכינה במקום המזבח (עי' רמב"ם הל' בית הבחירה פ"ב). ואילו על כל הצלה היו מתנכים זכיותי, לא היה האלקים שאמרו (פסוק ג) שאין ישועתה לי באלקים סלה עונה אותי טרם אקרא סלה:(ו) אני שכבתי וכו'. אמר הנה לי עוד הוראת בטחון כי ה' יהיה עמי, כי הלא מי שהוא בתמהון לבב כמוני בברחי מן אבשלום,

159

אלשיך תהלים פרק יט

 אל הלילה אצל יחס שביניהם אינו גדר הביע האומר, רק מציאות חוות דעת, שבאומרו כי הכל מאתו יתברך, כי הוא ומאמריו שבהם נברא העולם אחד המה כנודע, באופן שהכל נעשה על הארץ ממנו יתברך בהשגחתו הרמה והנשאה:או יאמר כי אין עיקר רינה של תורה אלא בלילה (רמב"ם הלכות תלמוד תורה פ"ג הי"ג), ואז ישפיע הוא יתברך על ידי השתלשלות אומר אשר ללילה לחוות לכח הלילה שאחריו, מה שמתייחס להשפיע אחרי מה שהושפע בלילה הראשון, וזהו ולילה ללילה יחוה דעת, כי יחוה דעת שהשפיע בתופשי התורה, ואשר המאמר שאחריו בלילה שאחריו ישפיע, כי כל מאמר מקבל להשפיע מאשר

160

אלשיך תהלים פרק כט

 כמדבר עם בני ישראל עם קדוש לה', מה לכם תאריכו זמן האושר העתיד לכם ותפסיקו בנתים בגלויות, כי גם שיבנה בית המקדש זה פעמיים, הלא עתידים ליחרב כאשר היה נודע להם, כי על כן שלמה בנה בית מתחת לבית המקדש לגנוז בו הארון קרוב לחורבן כאשר היה על ידי יאשיהו (רמב"ם הל' בית הבחירה פ"ד), ואילו זכינו לבלתי הטמא אחר מתן תורה בעגל והיתה טהרתינו מזוהמת נחש נמשכת, היינו זוכים מיד אל הבית השלישי המקווה, כי גדול יהיה כבוד הבית ההוא רוחני וקדוש מעין בית המקדש של מעלה, כי אז רוח הטומאה ועכירות יעברו מן הארץ:והנה עוד ידינו נטויה,

1234567891011121314151617181920