ריבית

ריבית מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2871 מקורות עבור ריבית. להלן תוצאות 81 - 90

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


81

מהרי"ט אלגאזי בכורות - הערות פרק א

 דיני בב"ח. ועו"ק דאפי' אי נימא כדבריהם, הניחא למ"ד חלב אסור משום אבמה"ח, אבל למ"ד דם נעכר ונעשה חלב ויסוד איסור חלב משום דם, מאי איכא למימר, הלא דם בת פקועה אסור כמבואר בחולין עד, א. ובהגהות חשק שלמה על שו"ע יו"ד סי' צ"ח וש"ך סק"ז (הובא בשו"ע לפני הל' ריבית) כתב לישב עפ"י דברי המלבי"ם בפר' וירא, דאאע"ה נתן להם לאכול מבהמה שנוצרה ע"י ספר היצירה, (ועיי' בספר חסד לאברהם (אזולאי) מעין חמישי נהר נ"א), וממילא ליכא איסור אבמה"ח ואיסור בב"ח, אלא שגם תירוץ זה נסתר כנ"ל.ובספר אור חדש על קדושין בפתיחה אות י"ד תירץ דאין ללמוד היתר

82

מהרי"ט אלגאזי בכורות - הערות פרק ב

 ה' אסור עיי"ש.70. בשעה"מ ה' גזילה הנ"ל תירץ קושיא זו, דמאי דפריך הש"ס היינו מלישנא דברייתא דקתני, מנין לגזל הגוי שהוא אסור שנא' אחרי נמכר וכו', וע"כ דמאי דאסר ר"ע גזל הגוי היינו אפילו בדליכא חילול ה', דאי בדאיכא חילול ה' מאי איריא גזל הגוי הא אפילו ריבית ואונאה ואבידת הגוי אסור, אלא ודאי דר"ע דאסר אפילו בדליכא חילול ה', אמנם סיפא דברייתא דקתני יכול יגלום עליו דהיינו טעות גוי, הכי נמי דאיירי בדאיכא חילול ה' דוקא עיי"ש.71. עיי' בקצוה"ח סי' רנ"ח סק"א שגם כתב בדעת הראשונים דאין חזק"מ לגוי מדכתיב ראה ויתר גויים. וראה בקצוה"ח סי' ע"ב

83

מהרי"ט אלגאזי חלה - הערות

 ומעות. ועיי"ע בשו"ת שואל ומשיב הנ"ל שלפי דבריו ניחא שפיר, דלעולם איירי בגבולין והא דקשיא ליה דלרבי יהודה הוי ממון גבוה לא קשה משום דאיירי במעות, ומודה ר"י גבי מעות דהוי ממון הדיוט ומשו"ה מוסיף חומש.9. ונראה ליישב עפ"י הבית הלוי הנ"ל דהמהריט"א הביא מהתוס' בפרק הזהב דאין ריבית במעות הקדש ור"ל דהוא הדין במעות מע"ש, אולם עפ"י הביה"ל יש לחלק, דהנה כתבו התוס' הטעם שאין ריבית במעות הקדש משום דהלוה אסור להשתמש דלא זכה בהם, הרי דלא סגי לתוס' למימר דאסור להשתמש בהם ולכן אין ריבית, כיון דזה עבד שלא כדין והשתמש ואמאי לא הוי ריבית, אלא התוס'

84

רא"ש מסכת כתובות פרק ט

 כדאמרי' נהרדעי.(ג) וכן פסקו רבינו חננאל ורב אלפס ז"ל. וכן ראיתי שפסק ה"ר מאיר הלוי ז"ל כרב מתנא. לכרגא פי' רש"י של היתומים. ומשמע הא לשאר צרכי היתומים מכריזין. וקשה לפירושו מהא דפריך בריש פרק שום היתומים (דף כב א) למ"ד אין נזקקין לנכסי יתומים אלא שטר שיש בו ריבית ממתני' דשום היתומים שלשים יום. ואם אין נזקקין לנכסי יתומים היכי משכחת הכרזה כי בשטר שיש בו ריבית לא ימתינו עד שיכריזו ומאי קשיא ליה דמשכחת הכרזה למכור לצורכי היתומים. הלכך נראה דלצורכי היתומים מוכרין בלא הכרזה והאי כרגא ולמזוני דהכא לצורכי האשה דעל היתומים לפרוע כסף גולגלתה. כמו

85

רא"ש מסכת פסחים פרק ב

 ליה מעכשיו שרי.(נ) ומיירי שאין אחריות המשכן שבידו עליו דאם האחריות עליו אפילו לא היה המשכון שלו עובר. כתב בעל העיטור ודייקינן מהכא(ס) משכונו של נכרי ביד ישראל בריבית מותר למשכנו לישראל אחר באותו הריבית אף על פי שלא העמידו אצל הנכרי ולא אמרינן אישתכח ישראל הוא דשקיל ריבית דהא לא קניא ליה אלא היכא דאמר ליה מעכשיו דאז הוי דעתו לשקועיה. ומשכונו של ישראל ביד נכרי אסור להלות לנכרי עליו בריבית אלא היכא דאמר ליה ישראל לנכרי קני קנין גמור מעכשיו אם לא אתן עד יום פלוני. ובהא דמשכונו של ישראל ביד נכרי אין נראין לי דבריו

86

רא"ש מסכת קידושין פרק א

 לי פרתך תהא קנויה לי קונה משום דדבר תורה מעות קונות וחכמים תקנו שלא יהיו קונות ומילתא דלא שכיחא כי האי לא תקנו ואוקמוה אדאורייתא והיאך קונה באלו המעות והא מלוה נינהו אלא בהנאת מחילת מלוה(י) והוא הדין לענין קידושין.(כ) בהנאת מלוה מקודשת ואסור לעשות כן מפני הערמת ריבית. הנאת מלוה היכי דמי כגון דמטא זימנא למיגבי מינה וארווח לה זימנא ואמר לה בההיא הנאה דקא מרווחנא לך עד זמן פלוני מקודשת לי ואי קשיא לך היכי אלימא הנאת מלוה מגופא דמלוה לא קשיא הנאת מלוה איתא ומשום הכי מיקדשה ביה מלוה גופא ליתא דיקדש בה דקיימא לן

87

רא"ש מסכת שבת פרק כג

 דזוזא מכלל דאחרים הוו מסתכלי:סימן גג ומפיס אדם עם בניו ועם בני ביתו. עם בניו אין עם אחר לא מ"ט. כדרב יהודה אמר שמואל דאמר בני חבורה המקפידים זה על זה(מ) עוברים משום מדה ומשקל ומנין ומשום לווין ופורעים ביו"ט. וכדברי ב"ה אף משום ריבית:סימן דד [דף קג ע"א] מתני' לא ישכור אדם פועלים בשבת ולא יאמר לחבירו לשכור לו פועלים. אין מחשיכין לשכור פועלים ולהביא פירות. אבל מחשיך הוא לשמור ומביא פירות בידו. כלל אמר אבא שאול כל שאני זכאי באמירתו רשאי אני להחשיך עליו:גמ' תניא לא יאמר אדם לחבירו הנראה שתעמוד עמי

88

קיצור פסקי הרא"ש מסכת עבודה זרה פרק א

 אסור למכור להם דבר המתקיים ולקנות מהן דבר שאינו מתקיים. ולר"ת אינו אסור למכור להם אלא דבר הראוי לתקרובת עבודת כוכבים ולקנות מהם דבר שאין מתקיים ולקבל מהן דורון ואם נשא ונתן ביום האיד לכ"ע אסור. לפני האיד לרב אלפס מותר ולר"י אסור. ואסור להשאיל ולשאול מהם ולהלוותן דוקא בלא ריבית וללוות מהן. ואסור לפרוע מהן מלוה בשטר והאידנא הכל מותר אע"פ שנותן העובד כוכבים מהמעות שקיבל מישראל לכומרים:סימן בב. הנודר מן אחד מן המינים אסור להושיט לו אם הוא בענין שלא היה יכול ליקח אותו ואפילו הוא שלו ואפילו הוא סתם שלא אמר שרוצה לאכול שמא ישכח

89

קיצור פסקי הרא"ש מסכת עבודה זרה פרק ב

 מ"מ ואין חוששין לא משום שרץ ולא משום בהמה טמאה:סימן זז. העובדי כוכבים והרועי בהמה דקה לא מעלין אפי' בשכר ולא מורידין. המינים והמוסרים לאנסים והכופרים להכעיס והאפיקורוס מורידין ומעכבם לעלות אם יכול למצוא עלילה[ז] ומומר ושכופר בעיקר מותר להלוותם בריבית ואסור ליתן לו ריבית. כל מכה וחולי שיש בה סכנה שמחללין עליה השבת אין מתרפאין מהן אפי' ספק חי ספק מת ואם אמר לו סם פלוני יפה לו סם פלוני רע מותר לסמוך עליו:סימן חח. חולי שאין בו סכנה וריפוי בהמתן מתרפאין מהן. וריבדא דכוסילתא לר"ת אסור ולרב אלפס מותר להתרפאות מהם כל מכה

90

הגהות אשרי מסכת בבא מציעא פרק ד

 סימן יט* נ"ל דהוא הדין פשוט שאינו יוצא לו שצרך להחליף לו ובכדי שיראה לשולחני ואם היה מכירה מקבלה הימנו אפילו אחר שנים עשר חדש משום מדת חסידות. מהרי"ח:סימן כא* ומותר ליקח שכר שבת בהבלעה שמשכירו לו לשבוע ולחדש. מהרי"ח:** ריבית ואונאה להדיוט ואין ריבית ואונאה להקדש ואסור להלוות לחבירו דינר על מנת שיתן דינר וחצי להקדש והוא הדין לחבירו אע"פ שאין כאן רבית למלוה כי אינו חייב לאותו האיש כלום. פר"י מהרי"ח:סימן כג* לפי שעשוי לרמות בו אחרים ואם כל כך נתערב בו שניכר בו טעם מים מותר ולא חיישי' שמא החנוני יוסיף עליו היין עד שיבטל

1234567891011121314151617181920