ריבית

ריבית מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2871 מקורות עבור ריבית. להלן תוצאות 61 - 70

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


61

רש"ר הירש דברים פרשת כי תצא פרק כג

 עוד, אלא זה הוא הפירוש המסתבר, שכן לשון גם - שניהם מורה שאתנן זונה ומחיר כלב הם שני מושגים נבדלים. וזו היא אפוא משמעות שני האיסורים האלה: יש להרחיק מתחום המקדש את כל הדברים המייצגים השחתה מינית או חברתית.(כ) לא - תשיך וגו'. הרי כאן איסור ללווה לתת ריבית על הלואה (עי' בבא מציעא סא ע"א, עה ע"ב). דבר זה נלמד מלשון הפעיל:נשך בלשון קל מורה על נגיסה, ומכאן ההוראה: לגרום הפסד, ליטול ריבית, ובלשון הפעיל: לתת ריבית. ולמדנו מריבוי לשון נשך כסף וגו' נשך כל - דבר וגו' שמושג הריבית נתפס כאן במשמעות רחבה ביותר, ומכאן שאסור למלוה לבקש מהלווה

62

שיר מעון דברים חידושי אגדות ש"ס וכמה סנסנים בשמעתתא

 אמרו חז"ל (שבת ס"ב ע"ב) מי שנוטל ידיו לאכילה ובפרט שנטל במים בשפע נותנים לו מלא חפנים טיבותא, ומסוגל מאד לשפע, ואני יודע שנטלתי כדין, והייתי בקי בהלכות נט"י ונזהרתי, גם שמרתי וכבדתי וענגתי שבת מאד מאד בממון שיודע אני שלא הי' בו שום גזל ושום נדנוד איסור לא חשש ריבית וכדומה, וכבוד שבת שכרו נחלה בלי מצרים, וה"ה לקחתי אתרוג כשר ומהודר בלי פקפוק, הוספתי על שליש כמה פעמים אשר מסוגל לעשירות, ואם גם כונתי היה שלא לשמה, מ"מ גם שלא לשמה מצוה היא, וראוי לי השכר בעוה"ז, ובפרט לפי מה דאיתא ברמב"ן (ויקרא י"ח ד') שהעובד על מנת

63

שלל דוד דברים פרשת כי תצא פרק כה

 וא"כ יודע נמי רמאות זה. והנה כיון שאמרו היש ה' בקרבנו אם אין ונסתפקו בידיעת השם, לכן עשו רמאות במשקלות ג"כ בחשבם שאין השם יודע, ולפיכך ויבא עמלק כדי שיצעקו וידעו ויכירו כי השם יודע כל.ואין להקשות לפי מה שאמר שם בבבא מציעא דגם לגבי ציצית כן הוא, וגבי ריבית התולה מעותיו בנכרי שג"כ הקב"ה מבחין, ודילמא על עונות אלו בא עמלק. די"ל דהרי על ציצית לא נצטוו אז, וריבית אפשר ס"ל האי מדרש דב"נ לא נצטוה, ודלא כמ"ש התוספות בבבא מציעא דף ע' [ע"ב ד"ה תשיך] דגם ב"נ נצטוו. ותו, דהרי לא היה שייך תולה מעותיו בנכרי, דהרי

64

תורת משה בראשית פרק יד

 אותך בברכת הזרע ואח"כ יצאו ברכוש גדול ואצוה אותם לעשות לדורות חג פסח על זה וממילא אתה הוצרכת ג"כ לשמור הלילה זאת ליו"ט, וממילא אי אתה יכול להנות משכר שבת ויו"ט ואפי' קודם נתינת מצות התורה.הרמותי ידי וגו'. אומר על דרך מ"ש בגמ' (ב"מ ע"א ע"א) במי שלקח ריבית שנכסיו מתמוטטין שבא זה ואיבד את זה, כי ממון אשר הוא שלא כדין אין רואין בו סימן ברכה ומאבד גם את ממון של יושר. ואמר אברהם אם אני מחזיק ממון זה והשם יברך אותי א"כ תאמר שאני העשרתי וגו' וזה ראי' שאין עולה בממון הזה אשר החזיקו אנשי סדום ולא

65

תורת משה ויקרא פרק כה

 יותר ויתיב וחי עמך, כי על ידי כן ילמוד ממעשיך להטיב גם הוא מעשיו ויחי'.ומטה ידו עמך והחזקת בו וגו' ואל תקח מאתו נשך וגו'. ובנמכר לנכרי כתיב וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו, כי אעפ"י דכל הפרשה מיירי באינו עושה רצונו, מ"מ הך דפ' ריבית עדיין איננו רשע גמור, רק מטה ידו עמך הואיל שהוא עמך דר בין צדיקים גמורים עי"ז נפקד עליו עונו ומטה ידו, ע"ד שאמרה צרפית לאלי' באת אלי להזכיר עוני ולהמית בני (מ"א י"ז י"ח), ולזה אסור להלותו ברבית, ולקמן מיירי ברשע שהגר תושב נחשב לו צדיק נגדו, ע"כ השיגה ידו

66

כתר יונתן שמות פרשת משפטים פרק כב

 שומע אני בקול תפילתו ומשלם לו:(כג) ויתחזק רוגזי ואהרוג אתכם בחרב של מוות ותהיינה נשיכם אלמנות ובניכם יתומים:(כד) אם כסף תלווה לעמי את העני שעמך לא תהיה לו כמו כריש [נושה] לא תשימו שיהיה עליו עדים ודברי ערבונות לא על נשך ולא ריבית:(כה) אם משכן תמשכן כסותו של רעך עד לא ישקע השמש תשיבנו לו:(כו) כי היא טלית שמתכסה בה לבדה היא שמלתו שנופלת לעורו ואם תיקח מצע מיטתו במה ישכב ויהיה אם יזעק לפני ואקבל תפילתו כי אלהים חנון אני:(כז) עמי בני ישראל שופטיכם לא תקללו ונשיאים שמתמנים נגידים [מנהיגים] בעמך לא תקללו:(כח

67

כתר יונתן דברים פרשת כי תצא פרק כג

 ותמורה של כלב להקריב בבית המקדש של יי אלהיכם לכל נדר כל שכן לשאר קורבנות כי תועבה לפני יי אלהיכם גם שניהם:(כ) לא תרבה משלך לחברך על הלואה שהלווה לך לא על הלואה של כסף והלואה של אוכל ולא על הלואה של כל דבר שמתרבה [שנושא ריבית]:(כא) לבן הגוים תלוה ממנו בריבית ולאחיך לא תלוה בריבית מן בגלל שיברכך יי אלהיך בכל משלוח ידיך על הארץ שאתה בא לשם לרשתה:(כב) כי תדרו נדר לפני יי אלהיכם לא תאחרו לשלמו שלושה חגים כי תבע יתבע יי אלהיכם, בקרבן לא יהיה חטא ופסול, שבאוצרות [שבגנזי] אדון עולם עומד, ולא

68

ר' עובדיה מברטנורא מסכת ערכין פרק ו

 זוזים חסרים ושבורים, שאין דרך סוחרים להקפיד בכך. אע"ג דקיימא לן דאין בית דין נזקקים לנכסי יתומים למכרן, והכא תנן שום היתומים וכו' דמשמע שבית דין מוכרים נכסי יתומים. הא אמרינן דעל שלשה דברים בלבד בית דין נזקקים למכור בנכסי יתומים, על בעל חוב נכרי שהיה אביהם חייב לו והיתה ריבית אוכלת בהן, על כתובת אשה משום דאיכא רווחא ליתומים כשתגבה כתובתה, דכל זמן שלא גבתה כתובתה יש לה מזונות מן היתומים, גבתה כתובתה שוב אין לה מזונות. ועל חוב שהודה אביהן בשעת מיתתו שיש לפלוני אצלו מנה, או שנדוהו בית דין על חוב זה ומת בנדויו, או שלא הגיע

69

ר' עובדיה מברטנורא מסכת ערכין פרק ט

 גואל לחצאים:ובהקדש מותר בכולן - המקדיש שדהו מותר למכור שדה אחרת, או ללוות, כדי לגאלה, ואם אינו מספיק לגאול כולה יגאל חציה וכשתשיג ידו יגאל כולה:משנה גהרי זה גאל מיד - ואין דינו כדין שדה אחוזה שאינו גואל פחות משתי שנים:הרי זה כמין ריבית - שכשמחזיר לו מעותיו בתוך שנה ואין זה מנכה לו כלום נמצא שנשתמש בביתו בשכר המתנת מעותיו:ואינה ריבית - גמורה. דרבית לא מקריא אלא על ידי הלואה שודאי באה לידי רבית, שאינה נחלטת לעולם, ולא על ידי מכר שהרי אם לא יגאלנה ותחלוט לו אין כאן רבית:יגאל בנו - בתוך שנה אם ירצה. אבל אחר

70

שנות אליהו הקצר מסכת שבת פרק כג

 שנות אליהו הקצר מסכת שבת פרק כגמשנה במפיס [אדם עם] בניו ובני ביתו כו' (כ"כ) עם בניו ובני ביתו אין עם אחר לא מ"ט כדרב יהודה אמר [שמואל] בני חבורה המקפידין זע"ז עוברים משום מדה ומשום משקל כו' וכדברי הלל ל"לא) אף משום ריבית כו'. הרי"ף בכאן תמוה ועיין בגמ'ב). וה"א התם. עם בניו וב"ב אין עם אחר [לא] מ"ט כדר"י א"רג). בני חבורה המקפידין זע"ז כו' וכדברי הלל אף משום ריבית כו'. ופרכינן א"ה מ"ש עם בניו וב"ב. ותי' כדר"י. דאמר מותר להטעימן טעם ריבית ופ' א"ה אף מנה גדולה נגד מנה קטנה ותי'

1234567891011121314151617181920