ריבית

ריבית מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2871 מקורות עבור ריבית. להלן תוצאות 11 - 20

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


11

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק כב

 לו ש]דהו אמ' לו (ביתי) אם מעכשיו אתה נותן לי במנה ואם לאח[ר זמן במ]אה וחמשים מותר משום רבית מכר לו ביתו ומכר לו שדה[ו א]מ' לו אם מעכשיו אתה נותן לי במנה ולאחר זמן במאה וחמשים אסור מש' ריבית שנא' אם כסף תלוה את עמי את העני עמך מה הלואה מיוחדת לא ממה שאתה נותן לו אתה נוטל ממנו יצא זה שממה שאתה נותן לו אתה נוטל ממנו את העני עמך אין לי אלא עני עשיר מנין ת"ל עמך אשה מנין ת"ל את עמי אם כן למה נאמ' עני ממהר אני ליפרע על ידי

12

ספרא בהר פרשה ה סוף פרק ו

 ר"ע וחי אחיך עמך חייך קודמים לחיי חבירך, כספך, ולא כסף אחרים, אוכלך, ולא אוכל אחרים, או כספך ולא כסף מעשר, ואוכלך ולא אוכל בהמה, כשהוא אומר נשך כסף לרבות כסף מעשר, נשך אוכל לרבות אוכל בהמה. ובמרבית לא תתן אכלך אני ה' מכאן אמרו כל המקבל עליו עול ריבית מקבל עול שמים וכל הפורק ממנו עול ריבית פורק ממנו עול שמים. אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם, על תניי כך הוצאתי אתכם מארץ מצרים על תניי שתקבלו את מצות ריבית שכל המודה במצות ריבית מודה ביציאת מצרים, וכל הכופר במצות ריבית כאלו כופר ביציאת מצרים.(ד) לתת לכם את

13

ספרי דברים פרשת כי תצא פיסקא רסג

 ספרי דברים פרשת כי תצא פיסקא רסג (כא) לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך, לנכרי תשיך מצות עשה. ולאחיך לא תשיך, מצות לא תעשה. רבן גמליאל אומר מה תלמוד לומר ולאחיך לא תשיך והלא כבר נאמר לא תשיך לאחיך אלא יש ריבית מוקדמת ויש ריבית מאוחרת כיצד נתן עיניו ללוות ממנו והיה משלח לו ואומר בשביל שילוונו זה הוא ריבית מוקדמת, לוה הימינו והחזיר לו מעותיו והיה משלח לו ואומר בשביל מעותיו שהיו בטילות אצלי זה הוא ריבית מאוחרת. למען יברכך ה' אלהיך בכל מעשה ידיך, קבע לו הכתוב ברכה בשליחות יד. על הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה, בשכר שתבא

14

מדרש תנחומא (בובר) פרשת בהעלותך

 ותלמודו משתכח, ושנותיו מתקצרות, ולסוף הוא בא לידי (עבירות) [עניות], שנאמר וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים כצל אשר איננו ירא מלפני אלהים (קהלת ח יג), מורא זה איני יודע מה הוא, כשהוא אומר מפני שיבה תקום [וגו'] ויראת מאלהיך, הוי אומר זה מוראת תלמידי חכמים, ואימא זו מוראת ריבית ומוראת משקלות, אלא אמר ר' אלעזר נאמר כאן פני זקן ויראת מאלהיך, ונאמר להלן איננו ירא מלפני (האלהים) [אלהים] (קהלת שם /ח' י"ג/), וחייב להקדים לכל אדם בכניסה וביציאה, ולנהג בו מורא וכיבוד, שנאמר את ה' אלהיך תירא (דברים ו יג), לרבות בעלי תורה, שאין לך מדה כיוצא בה,

15

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור קיח

 איכה ג כב), הוי כי לעולם חסדו.[ה] דבר אחר [קיח, א] כי לעולם חסדו. משל למה הדבר דומה, לבעל הבית שהיה מלוה לכל בני עירו, והי' בני עירו אומרים, זכור אותו בעל הבית לטובה, שהוא נותן לנו כל צרכינו בימות הגשמים, אלא שהוא נוטל ממנו שלשה סלעים ריבית בימות החמה [בא אחד ואמר אני נותן בסלע אחד, הניחו לראשון ומודים לשני], בא אחד ואמר אני נותן חנם, לא לזה נאה להודות שהוא נותן חנם, כך הקב"ה מפרנס לכל בריותיו חנם, ולא נאה להקב"ה להודות ולהלל אליו, לכך נאמר הודו לה' כי טוב.[ו] [קיח, ב] יאמר נא ישראל כי

16

שכל טוב (בובר) שמות פרשת בשלח פרק טז

 אסורה מפני שאדם עשוי להשיר בה נימין המדולדלין, וקיימא לן כתנא קמא:מתני' מפיס אדם עם בניו וכו'. אמר רב יהודה אמר שמואל בני חבורה המקפידים זה על זה עוברים משום מידה ומשום משקל [ומשום מנין] ומשום לוין ופורעין ביום טוב כל שכן בשבת וכדברי בית הלל אף משום ריבית, אבל בניו ובני ביתו מותר, דאמר רב יהודה אמר רב מותר לאדם להלוות את בניו בריבית כדי להטעימן טעם ריבית ויזהרו בו:מתני' מטילים חלשים על הקדשים ביום טוב, אבל לא המנות. אמר ר' יעקב ברה דבת יעקב אבל לא [על] המנות של חול ביום טוב, מכלל שעל המנות של

17

ספר הלכות גדולות סימן מ - הלכות קידושין

 אומר אף על פי שאין עסוקין באותו עניין. אי אין עסוקין באותו עניין מנא ידעה מאי קאמר לה, אמר אביי מעניין לעניין ובאותו עניין. אמר רב הונא אמר שמואל הלכה כרבי יוסי.אמר אביי (שם ו ב) המקדש במלוה אינה מקודשת, בהנאת מלוה מקודשת, ואסור לעשות כן מפני הערמת ריבית. האי הנאת מלוה היכי דמי, אי נימא דאוזפה ארבעה בחמשה, ריבית מעליתא היא, ועוד היינו מלוה, אלא דארוח לה זמנא דאמר לה האי מידי קא מוזיפנא ליך חלופיה ההוא דבעינא משקליה בתר תלתין יומי, [עמוד תכט] ליהוו גביך עשרה יומי אחריני ובההוא הנאה דהנך עשרה יומי איקדש לי, מקודשת. ובמלוה

18

ספר הלכות גדולות סימן מה - הלכות ריבית

 ליה תרעא, ואף על גב דהוו קא אזלין בתרעא חרפא חמשא גריוי והשתא אזלן תלתא, לא שנא כי יהיב ליה חיטי או שערי בעינייהו כי היכי דהוו אזלי בתרעא חרפא חמשה ולא שנא כי חשיב ליה זוזי השתא ויהיב ליה, דאישתכח דקיהיב ליה טפי ממאי דשקל מיניה, לית בה משום ריבית, מאי טעמא, דאמר ליה מלוה ללוה שקילי טיבותיך שדיא אחיזרי, אי יהבת ליה בתרעא חרפא בענינא דהוה לי בהדך הוה יקרן ברשותאי, והני מילי דיהב ליה מדעתיה, אבל על כורחיה אי אוזפיה שערי או חיטי מהדר ליה ואפילו אייקור, אבל יהב ליה זוזי על חיטי בתרעא דזילא והשתא איקר,

19

ספר הלכות גדולות סימן מו - הלכות בבא בתרא

 תלת שני אמר ליה אי מזבנת ליה ניהלי מוטב ואי לא כבישנא ליה לשטראי ואמינא לקוחה היא בידי. (ב"מ עב א) אזל אקנייה לבנו קטן והדר זבניה, זביני לא הוו זביני. זוזי כמלוה בשטר דמו וטריף ממשעבדי, או דילמא כמלוה על פה דמו ולא טריף ממשעבדי, ומה דאכל מיניה אבק ריבית הוא ואין יוצא בדיינין.(ב"ב מ ב) אמר רב יהודה האי מתנתא טמירתא לא מגבינן בה. היכי דמי מתנתא טמירתא, אמר רב יוסף [דאמר להו לסהדי זילו אטמירו וכתבו ליה, איכא דאמרי אמר רב יוסף] דאמר להו לעדים לא תיתיבו בשוקי ובברייתא ותכתבו לה, מאי בינייהו, איכא בינייהו סתמא.

20

ספר הלכות גדולות סימן מז - הלכות נידוי

 רב חסדא קולפי טאבי בלאעי מיניה דאבימי עלה דהא שמעתא בא להכריז רצופין שלשים בשיני ובחמישי ששים, ואף על גב דכי חשיב להו מר ליומי דהכרזה לא הוו אלא תמנסר כיון דמשכה מילתא שמעי אינשי.אמר רב יהודה אמר רב אסי אין נזקקין לנכסי יתומים אלא אם כן היתה ריבית אוכלת בהם, ורבי יוחנן אמר או לשטר שיש בו ריבית או לכתובת אשה משום דקא מפסדא מזוני. ורב אסי מאי טעמא לא אמר כתובת אשה, אמר לך הא תקינו רבנן מעשה ידיה תחת מזונותיה, ואידך, זימנין דלא ספקא.(כתובות קי ב) המוציא שטר חוב על חבירו כתוב בבבל גובה מעות

1234567891011121314151617181920