ריבית

ריבית מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2871 מקורות עבור ריבית. להלן תוצאות 161 - 170

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


161

ים של שלמה מסכת גיטין פרק ה

 לכרגא דיתמי בלא אכרזתא, דאמרי נהרדעי לכרגא למזוני ולקבורה מזבנינן בלא אכרזתא, וכתבו התוספות (ד"ה לכרגא) וזה לשונם רש"י פירש, לכרגא, לפיוסא כרגא דיתמי כו', משמע דלשאר צרכי היתומים בעי אכרזתא. וקשה, דבפרק שום היתומים (ערכין, כ"ב ע"א) כי פריך לרב אסי דאמר אין נזקקין לנכסי יתומים אל אם כן ריבית כו', ממתניתין דשום היתומים, לוקמי לשאר צורכי יתומים, בר מבעל חוב. לכן נראה, דהכא בכרגא ומזונות וקבורה דאשה ובנות קאמר. וכתבו עוד (ד"ה ולקבורה) לקבורה, הא פשיטא דאין ממתינים לקבור את המת עד דמשלמי יומי אכרזתא, אלא הא קא משמע לן, דאם [לוו] לצורך (למ"מ) קבורה מוכרים בלא הכרזה

162

ים של שלמה מסכת יבמות פרק ד

 חופה, כדעת התו' דהתם, והטעם שאסרו רבוי משא ומתן, שלא התירו לו אלא כדי פרנסתו, ומזה נתפשט עכשיו המנהג, שלא נהגו איסור כלל במו"מ, משום דהאידנא שיש לנו מסים ועולים, ממלכים ושרים, הכל קרוי כדי פרנסתו, וכדי חיינו, וכמו שכות' התו' בפ' איזהו נשך (ב"מ ע' ע"ב, ד"ה תשיך) גבי ריבית ליקח מן הנכרים כו'.ובנין שאסרו, נראה כדעת התו' (ד"ה מלישא) דמפרשי דאיירי דוקא בנין של שמחה, וכדמוקי בירושלמי, ולא כדעת הטור (שם) שכ' וז"ל, כיון דגמ' דידן אוסר בנין סתם, כל בנין קאמר, כדרך שאסרו במו"מ ע"כ, וליתא, מאחר דמצינו להדיא בירושלמי, שמפרש דוקא בבנין של שמחה, אין

163

ים של שלמה מסכת קידושין פרק א

 בראשית ז', כ"ב) מכל אשר בחרבה מתו ולא דגים שבים:ו. אמר אביי (ו' ע"ב) המקדש במלוה אינה מקודשת, פי', דקיחה משדה עפרון גמרינן, דיהיב מידי בשעת קידושין, ומלוה להוצאה נתנה, וכבר הן שלה, ומעות אחרים היא חייבת לו. בהנאת מלוה, מקודשת, ואסור לעשות כן, מפני הערמת ריבית, ופריך, האי הנאת מלוה היכי דמי, אילימא דאזקפה, ואמר לה ארבע בחמשה, פי', מעיקרא ארבע בחמשה, והשתא אמר לה בזוז חמישי התקדשי לי, הא ריבית מעליותא הוא, ואמאי קרי לה הערמת ריבית, ועוד, היינו מלוה, פירוש, שאף הזוז הזה כבר מחוייבת ועומדת, ומשני, לא צריכא דארווח לה זימנא, פרש"י, זמן הלוואתו, ואומר

164

ים של שלמה מסכת קידושין פרק ב

 והשיגו וז"ל. אמר אברהם, לא ידעתי למה זה, שהרי השוו הגאונים כולם, מלוה להוצאה ניתנה, ואינה כנתינת מעות כלל, והרי אמרינן בקידושין, ושוין במכר שזה קנה, ואי מלוה להוצאה ניתנה, במאי קנה, ואולי הטעוהו הא דאמרינן מעמידין מלוה על הפירות, והוא שיש לו, וההיא לאו לענין קנייה מיירי, אלא לאסור ריבית ע"כ. וכתב המגיד משנה (שם) ובאמת שדבריו נכונים, שאין מלוה קונה: וכן דעת ר"י בעל התוספות, כאשר כתבתי לעיל בפ"ק סימן ו'. ומכל מקום לעניין דינא נראה שפסק כי"א, שהרי כתב להדיא (ה' אישות פ"ז הי"ז) האומר לאשה הרי את מקודשת לי במאה דינרים, ונתן לה אפילו דינר א'

165

ים של שלמה מסכת קידושין פרק ג

 הריוח ברור לכל, ונראה לעינים, קרוי בשוויו, כסתם סחורה, וכתב הגאון מהררי"ק בשורש קל"ב, דאין חילוק בריוח מרובה או מועט, רק שיהא ריוח ברור וגדול קצת, שיהא נראה לעינים, שלא יכול למצוא ריוח כזה במקום אחר, והאריך הגאון הרבה, עד שלא הניח לי מקום להתגדר בו. והנה דימה הגאון הלוואת ריבית בחנות, כמו שהמנהג ביהודים ביש מקומות, בענין הריבית, דבר שאין בו קצבה, ואין מבורר הריוח, אף על פי שתלוי בו כל מחייתו של אדם, בגלות הזה, כמו שכתב הגאון עצמו, בסוף התשובה, ומכל מקום נראה בעיני, דווקא בענין זה, שנוכל לומר, שיכול השני אשר רוצה לדחותו להוציא ממונו במקום

166

לבוש מרדכי מסכת בבא מציעא - הערות סימן יד

 7. ז"ל התרוה"ד שם, דא"צ ראובן לתת לשמעון הריבית שעלה על החגורה וכו' דהיינו דווקא בענין זה שלא תיקן הצורף החגורה בשינוי הקונה וכו' אבל אם שינה צורתו בענין זה דאית ליה למימר אומן קונה וכו' אמנם אף לפ"ז צריך לדקדק 'אם השביח' הצורף החגורה כ"כ שיש בשבח כדי ריבית שלו. ונקט דיש בשבח כדי הריבית ולא הצריך שיהא בשכרו כדי הריבית.8. ז"ל הגמ' שם, דתנן אחד המקדיש נכסיו ואחד המעריך את עצמו אין לו בכסות אשתו ולא בכסות בניו 'ולא בצבע שצבע לשמן' וכו' ואמאי לימא הכא נמי מי הודיעו לצבע שיקנה צבעו לאשה.9. ז"ל הרא"ש סי'

167

לבוש מרדכי מסכת בבא קמא סימן כה

 פסק כרבא ורבה דטעם הפטור פשוט דעל הנאה לא חייבה התורה, ואף במקום שיש חסרון שחרות הכתלים ג"כ פטור מלשלם דמי דירה.ימקשה איך דנה הגמ' להוכיח דין זה נהנה וזה לא חסר מבעל העליה שבנה את הבית, והא התם צריך להעלות לו שכר משום ריבית, מבאר דתליא בב' הלישנות בגמ' ב"מ סד ב, ותליא ביסוד פטור זה נהנה וזה לא חסראולם לפי זה יקשה על רבא ורבה מר' יהודה, דאיך אמר רבי יהודה אף זה הדר בחצר חבירו שלא מדעתו צריך להעלות שכר, דלדידהו אי אפשר לתרץ משום שחרוריתא דאשייתא, [כפי שנתבאר דהיינו דמשום דאיכא שחרורית שוב

168

לבוש מרדכי מסכת בבא קמא סימן סא

 אסמכת א]. ועוד יש לומר1 דהתחייבות האחריות היינו בעד הכסף שקיבל בעד השדה, היינו שקיבל עליו המוכר שבאם יטרוף בעל חוב את השדה מיד הלוקח, אז יהיה איגלאי מילתא למפרע דלא קני כלל השדה בתורת מכירה, אלא רק בתורת משכנתא, דבמשכנתא של שדה באופן שאין יכולין לסלקו אין כאן ריבית דאורייתא לכו"ע, ומדרבנן בודאי אין כאן ריבית כיון שתנאו שתהיה הלואה הוא לטובת הלוקח כדי שיטרוף כספו, וגם הוא זביני וכו', וא"כ אם נמצא כשטרפו בע"ח את השדה דהוי המעות שנתן הלוקח למוכר מעות הלואה.ונראה לי דפלוגתא דרבוותא נינהו, דהנה נפסק הלכה בחו"מ (סימן קט"ז סעיף א') דאם

169

קובץ שעורים חלק ב סימן כ

 לומר דגם בחילול הקדש אין צורך לדיני קנין, והא דילפינן דמעות קונות מקרא דונתן הכסף דאיירי בחילול היינו מדכתיב וקם לו וזה א"א בלא דיני קנין, דנהי דהקדושה מתחללת גם בלא קנין, אבל מאיזה טעם יהי' שלו אם לא מפני דיני קנין ומזה נלמוד דמעות קונות.ו) ובס"פ הזהב, ריבית להדיוט ואין ריבית להקדש ופריך ריבית דהקדש היכי דמי וכו', ומשני הכא באבני בנין המסורות להקדש עסקינן כדשמואל דאמר בונין בחול ואח"כ מקדישין, וקשה טובא דא"כ אין זה ריבית דהקדש אלא דהדיוט, וע"כ צ"ל דאפשר להקנות ממון להקדש בלא דיני קדושה ומשו"ה הוי ריבית דהקדש, ומ"מ ליכא מעילה כיון דאין

170

שיעורי ר' דוד תוכן העניינים בבא מציעא

 אונאה פחות משתותסימן צ"ה - בדין מקח שיש בו אונאה ונתרצה המתאנהסימן צ"ו - בדין תביעת אונאה בשתות וביתר משתותסימן צ"ז - בדין חזרת שניהם בביטול מקחסימן צ"ח - בדין מתנה על מה שכתוב בתורהסימן צ"ט - בדין איסור אונאהסימן ק' - בענין איסור ריביתסימן ק"א - עוד בענין הנ"ל, ובמצות החזרת ריביתסימן ק"ב - בדין חילול מעשר שני פחות מפרוטהסימן ק"ג - בענין לקנות במע"ש מידי דלאו אכילהסימן ק"ד - בדין סיכה כשתיהסימן ק"ה - בדין חילול מע"ש על כמה מטבעותסימן ק"ו - בדין אונאה וביטול מקח בהקדשסימן ק"ז - בדין חומש, ושאלה, בתשלומי תרומהסימן ק"ח - בדין אונאה

1234567891011121314151617181920