ריבית

ריבית מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2871 מקורות עבור ריבית. להלן תוצאות 111 - 120

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


111

ספר הישר לר"ת (חלק החידושים) סימן תרנז

 והרי הוא כנזקי אדם באדם ואין גובין אותו בבבל. והא דאמרי' בחזקת הבתים הדרא ארעא והדרי פירי ובא"י יש לדון כך. וק"ל על פי' ר' דאמרי' בב"מ באיזהו נשך אמ' רב פפא עבד רבינא עובדא ואפיק פירי ודלא כרבה בר רב הונא. ומפרש ר' התם דהאי דאפיק רבינא לאו מטעם ריבית אפיק דא"כ הוה קשיא דרבינא אדרבינא אלא משום דקסבר מחילה בטעות לא שמיה מחילה. והפירות היו נגזלים מטעם גזילה אפיק רבינא. ואומ' כיון דלא אכילנא בתורת גזלנות לית בה דין גזלן. ועוד קשי' לר' היאך אין דנין עתה דיני גזילות הא תנינן בב"ק בפ' הגוזל עצים הגזלנים ומלוי בריבית

112

ספר הישר לר"ת (חלק החידושים) סימן תשמג

 ספר הישר לר"ת (חלק החידושים) סימן תשמג+(סי' (תקל"ו) [תרל"ו], נ"ט ג')+פסק ר"ת דמותר ליקח ריבית מן המשומדין מדאמרי' במס' ע"ז המינין והמוסרות מורידין אבל לא מעלין א"ל ר' יוחנן אני שונה לכל אבידת אחיך לרבות את (המשומד) [המומר] ואת אמרת מורידין וכו'. וקא מוכיח (דמשומד) [דמומר] להכעיס מורידין ולא אמרי' בהו לכל אבידת אחיך. וכ"ש הני משומדין לע"ז דמינין נמי הוו כדמוכח בע"ז. כיון דאמרי' מורידין. וגם מציאתו אתה מותר לעכב ולא קרינא ביה אחיך. ואתה מותר ואפי' באתה לידך כדאמרי' (ומצאה) [ומצאתה] דאתא לידיה משמע ואפי' הכי לזה לא יחזיר. ה"ה ריבית ליקח ממנו.

113

פסקי תוספות בבא מציעא פרק ה - איזהו נשך

 עיין בפנים): ד"ה לעבור: דף סאקצט אומר לחבירו הלוה לי מעות מן הכותי ואמור לו שיסמוך עלי או נותן משכון כדי ליתנם לכותי: ד"ה שתולה מעותיו: ע"בר נותן מעות על פירות ושוב מקבל דמיהן: ד"ה צד: דף סברא ריבית ע"מ להחזיר מותר בכי האי גוונא כשבא לפדות מנכה פירות שאכל תחלה: ד"ה ריבית:רב מותר למכור סחורה בהמתנה ביותר מדמיה רק שלא יפרש אם מעכשיו בפחות בסחורה שאין שומא ידוע כגון פרה וטלית אבל פירות שיצא שער אסור: ד"ה ואמר: ע"ברג טעה בחשבון לא הוי מתנה לדידן בכדי שהדעת טועה הוא: ד"ה בעישוריתא: דף סדרד

114

פסקי תוספות ערכין פרק ט - המוכר שדהו

 עה חובה לטמא לקרוביו:עו הנושה בחבירו ועשה לו שדהו מכר (לפירות) עד זמן פלוני מוכר אוכל פירות אף שזהו יותר ואם הלוקח אוכל פירות אסור שאם לא יפדה אכל בשכר המתנה ואפילו ריבית על מנת להחזיר אסור מדאורייתא ומדרבנן אף דרך מכר: (ד"ז בגמ'): דף לאעז אין בתי ערי חומה אלא בזמן שהיובל נוהג כשיש אחד או שנים מכל שבט הוי כל יושביה עליה: ד"ה התקין: ע"בעח בית תבן ובית בקר פטורים ממזוזה אבל הם בכלל בתי ערי חומה ומרחץ מגדל ושובך:עט בתי חצרים שאין להם חומה גואל מיד ואחר שנה ויוצאין ביובל לבעלים בין מכר

115

פסקי ריא"ז - הערות מסכת בבא מציעא פרק ה - איזהו נשך

 זוזי נמי לא מסלקינן בלא זוזי, מאי טעמא סלוקי בלא זוזי אפוקי מיניה הוי אבק רבית, ואבק רבית אינה יוצאה בדיינין, עבד רב אשי עובדא ביתומים קטנים...57 כן פירש רש"י בדף סד ב ד"ה קמ"ל, וכ"כ מז"ה במשנה המלוה את חבירו לא ידור (סד ב) דבשעת הלואה ה"ז ריבית קצוצה, וכ"כ במשנה ומפריז על שדהו (סט ב).58 גמ' סז ב: האי משכנתא באתרא דמסלקי אין בעל חוב גובה הימנה, ואין הבכור נוטל פי שנים ושביעית משמטתה...59 גמרא סח ב: פשיטא באתרא דמסלקי ואמר לא מסתלקנא הא קאמר לא מסתלקנא, אלא באתרא דלא מסלקי ואמר מסתלקנא מאי צריך

116

פסקי ריא"ז - הערות מסכת עבודה זרה פרק ב - אין מעמידין

 החידושים סי' תשמג ובתשובות הרי"ד עמ' של ובהערה לב שם.27 לא מצאתי שם, ואולי הכוונה לספר התרומות שער מו חלק א אות ה עי"ש, ובגידולי תרומה שם. וכן כתבו התוס' ד"ה אני שונה, וכ"פ הרא"ש בפ"ב אות ז דאסור ללוות ממנו בריבית, דאע"פ שחטא ישראל הוא, והנותן לו ריבית עובר על לפני עור ועל בל תתן לו נשך ועל לא תשיך, וכ"כ הריטב"א, וכ"פ בטוש"ע יו"ד סי' קנט. ועי' בחידושי הרמב"ן ב"מ דף עא, ב בד"ה ודקא, שמסתפק בזה.28 בכ"י פאריס הגירסא בדברי רבינו: לשם מילה, ועיין רמב"ם הלכות מילה ג, ז שכתב: אם נתכוון הגוי למילה מותר

117

הערות הגרי"ש אלישיב ליקוטים יומא פרק ראשון

 מהלכות ממרים ה"ג כתב דדוקא התלמידים הראשונים של צדוק וביתוס שאז צצה המינות בבית שני דינם כמומרים לכל התורה אבל בניהם אחריהם שלימדום אבותם דברי המינות דינם כתינוקות שנשבו ואינם כמומרים לכל התורה. א"כ צ"ל דהכא לא מיירי בדורות הראשונים של הצדוקים וא"ש.אבל באמת מצינו להש"ך דכתב בהלכות ריבית יו"ד קנ"ט סק"ו שמותר להלוות לקראים ברבית כיון שדינם כמומרים לכל התורה. ואף שהקראים המה כבר אחר דורות מרובים מאבותיהם מ"מ הוו כגויים ולא אמרי דתינוקות שנשבו הם. ומוכיח כן מהראשונים והסכימו עמו האחרונים. ולדבריו הדרא קושיא לדוכתיה. ואכמ"ל.משנה ו'באיוב ובעזרא ובדברי הימים וכו' בדניאל. וכ"ה בפרק כל

118

חידושי ושיעורי ר' ברוך בער מסכת בבא מציעא סימן ע

 בריבית מוחל מדעתו הריבית למלוה ואעפ"כ אסרה התורה. ואין הוראה זו נכונה אלא מחילתו מהני דתנן מלוי בריבית שהחזירו אין מקבלים מהם ואם מחילה לא מהני לא שייך כאן התקנה כלל שלא יקבלו דהא המחילה לא מהני כלל ומה תיקנו שימחול הלוה. הראב"ד ז"ל משיג על זה דא"כ לא משכחת ריבית דאורייתא. ותירץ המגיד משנה דכונת הרמב"ם היא דוקא לאחר שקיבל הריבית מהני המחילה דלא צריך להשיב, אבל קודם לא מהני מחילה אפילו ידע. וגם הרא"ש כתב כמו המגיד משנה דדוקא לאחר מכאן מהני מחילה.ויש לבאר במאי פליגי, דהגאונים סברו דרבית הוה מתנה גמורה ואין כאן האיסור משום גדר

119

חידושי ושיעורי ר' ברוך בער מסכת בבא מציעא סימן עב

 בער מסכת בבא מציעא סימן עבהערות ברבית קצוצהא) הגרי"ז (שליט"א) [זצ"ל] חקר בדין קציצה דרבית, אם הדין רק דהריבית שלוקח ממנו לא יהי' בתורת מתנה רק מחמת שהוא קצוץ מן המלוה והלוה, ובעינן שיהי' קצוץ, או דבעינן מעשה הקציצה לאסור הריבית, דהיינו דעצם איסור ריבית הוי הקציצה והלקיחה, ושניהם ביחד הם מעצם האיסור. ונראה ראי' מר"י דצד אחד בריבית מותר דבעינן מעשה קציצה, וספק קציצה, לא מיקרי מעשה קציצה שנחשבה לחלק מלקיחת ריבית ודוקא קציצה ודאית היא מעשה איסור, כאוכל ספק חלב ואין שייך לצרף מה שלבסוף לקח ריבית דהקציצה לא תהי' בזה לאיסור, כיון דחתיכת האיסור היא

120

חידושי ושיעורי ר' ברוך בער מסכת קידושין סימן ו

 חידושי ושיעורי ר' ברוך בער מסכת קידושין סימן ובענין ארווח לה זימנא לענין ריבית וקידושיןא)1 הנה הרמב"ם הל' מלוה ולוה פרק ו' הל' ג' פסק, הורו רבותי שהמלוה את חברו ולאחר זמן תבע חובו ואמר לו הלוה דור בחצרי עד שאחזיר לך חובך הרי זה אבק ריבית לפי שלא קצץ בשעת הלואה שנאמר לא תתן לו בנשך. והשיג עליו הראב"ד לא יפה הורו שאם הגיע זמן הפרעון וארווח לי' זמני' משום ההוא דירה בשעת מתן מעות דמיא וקידושין יוכיחו, עכ"ל. וצריך לבאר המחלוקת בין הרמב"ם וראב"ד, וגם צריך לבאר כוונת הראב"ד דקידושין יוכיחו.וביאר מרן סברת הרמב"ם

1234567891011121314151617181920