ריבית

ריבית מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2871 מקורות עבור ריבית. להלן תוצאות 101 - 110

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


101

האגודה מסכת בבא מציעא פרק ג - המפקיד

 חייב אפילו לא נשתמש בהן, כיון שאין לנו שדות וכל עסקינו במשא ומתן להלות הוי דין בעל הבית שלנו כחנוני, וכן כתב ריצב"א בשם ריב"א. והנפקד אחרי שנשתמש בהן נעשה שואל עלייהו וחייב באונסין ואין צריך לתת מן הריוח למפקיד ואם הוא יתן לו קצת מן הריוח אין בו איסור ריבית, ואם המפקיד תבע מעותיו מן הנפקד ולא נתנם לו, עיין פרק (הגוזל בתרא) [הגוזל קמא] (ק"ב ע"ב).[בבא - מציעא מג ע"א] ורב נחמן אמר נאנסו לא. אבל שומר שכר הוי, וכן נתן מעות ולא משך הימנו פירות מותר המוכר להשתמש במעות והוי עלייהו שומר שכר, ואם הוציאו חייב באונסין,

102

האגודה מסכת בבא מציעא פרק ד - הזהב

 ויד הקדש על העליונה. פר"י אם הלוה אדם לאדם אחד מאה זוז על מנת שיתן להקדש מאה ועשרים אסור דהוי כאילו קיבלם ממנו. והא דשרי הכא דאוזיף עשרים אבנים בבית דין היינו כשהגיזבר בעצמו נותנם ואבנים הם מוכח מילתא דשל הקדש הוא. וכתב ראבי"ה אף על גב דאמר הכא אין ריבית ואונאה להקדש מכל מקום צדקה ומעשר אסור להלוות בריבית דאין דינו כהקדש דהא אמר סוף פרק החובל [צ"ג ע"א] עניי דפומבדיתא מיקץ קייץ להו. שומר חנם נשבע שומר שכר משלם ואמר נמי בפ' בתרא דכתובות [ק"ו ע"ב] אין משתכרין בשל עניים ולא בשל הקדש מדפלגינהו בתרי, שמע מינא דתרי

103

האגודה מסכת בבא מציעא פרק ה - איזהו נשך

 שמלוה מעותיו בריבית ותולה אותו בכותי. פר"י דמיירי שאומר שהמעות הן של כותי באחריות הכותי, דמותר להלותן בריבית כדתניא בתוספתא [פ"ה ה"ח]. אי נמי כגון שאמר ליה טול משכון זה ולוה מעות הכותי ואמור לו שיסמוך עלי, והלוה לו מעותיו ואמר שהן של כותי.[בבא - מציעא סא ע"ב] איזהו ריבית, אטו הני דאמר עד השתא לאו ריבית הוא, עד כאן ריבית קצוצה מכאן ואילך אבק ריבית. רבי אליעזר אומר ריבית קצוצה יוצאה בדיינין אבק רבית אינו יוצא בדיינין. רבי יוחנן אמר אפילו רבית קצוצה אינו יוצא בדיינין. והלכה כרבי אליעזר.[בבא - מציעא סב ע"א] הניח להן אביהן מעות של ריבית

104

האגודה מסכת בבא קמא פרק ג - המניח

 המכסה בור בדליו של חבירו ובעל הדלי בא ונטל דליו והזיק חייב בעל הבור. חסידים הראשונים היו מעמיקים קוצים וזכוכיות שלשה טפחים, רבא שדי לה בדיגלת, האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דנזיקין, ואמרי לה מילי דברכות, ואמרי לה מילי דאבות.[בבא - קמא ל ע"ב] שטר שיש בו ריבית קונסין אותו ואינו גובה לא את הקרן ולא את הריבית דברי רבי מאיר נראה לר"י שרבי מאיר קונס להפסיד החוב אפי' בהודאה ועדות אחרת.[בבא - קמא ל ע"ב] וחכמים אומרים גובה את הקרן. פריך ר"י העדים עברו על לא תשימון ואיך יעידו, ותירץ שהיו אנוסים מחמת נפשות, אי נמי לא

105

האגודה מסכת בבא קמא פרק ד - שור שנגח ד' וה'

 חרש שוטה וקטן חייב שור של חרש שוטה וקטן שנגח לשל פקח פטור ואם הוחזקו נגחנים מעמידים אפוטרופוס ומעידין בפני אפוטרופוס מעליית מי, רבי יוחנן אמר מעליית יתומים, ור' יוסי בר חנינא אמר מעליית אפוטרופוס.[בבא - קמא לט ע"א] נד. אין נזקקין לנכסי יתומים אלא אם כן ריבית אוכל בהן פריך ר"י פרק גט פשוט [קע"ד ע"א] פסקינן כרב הונא בריה דרב יהושע דאמר אין נזקקין דחיישינן לצררי והכא ליכא למיחש לצררי, ויש לומר דבכל ענין אין נזקקין בין במלוה הבאה מחמת עצמן דאין מקבלין עדות שלא בפני בעל דין ויתומים כשלא בפניהם דמי בין במלוה הבאה מחמת אביהן ואפי'

106

האגודה מסכת בבא קמא פרק ט - הגוזל עצים

 שהחזירו מעצמם אבל ע"י בי"ד כופין להחזיר כדחזינן כמה אמוראין.[בבא - קמא צד ע"ב] בימי רבי נשנית משנה זו פר"ת בימי רבי ולא לפניו ולא לאחריו, ור"י אומר דמיירי בבני אדם שכל ימיהם היו מתפרנסין מן הריבית ומן הגזילה ואם נקבל לא יוכלו לעשות תשובה, אבל אם גזל ונטל ריבית באקראי פעם א' או ב' ורוצה לעשות תשובה מקבלין.[בבא - קמא צו ע"א] גזל והשביח ומכר, גזל והשביח והוריש, מה שהשביח מכר מה שהשביח הוריש, השביח לוקח מה מכר ראשון לשני כל זכות שתבא לידו, השביח כותי ומכרן לישראל הבא מחמת הכותי הרי הוא ככותי ויחזור הכל לנגזל, והיכא דגזל

107

האגודה מסכת גיטין פרק ה - הניזקין

 תרוייהו בעינן אבל היכא דלאו מצוה עבד ולא חסריה כגון דנעשה ערב לנדוניא אחר הנישואין או עבד מצוה וחסריה משתעבד.[גיטין נ ע"ב] והילכתא יתומים שאמרו גדולים ואין צריך לומר קטנים בין לשבועה בין לזיבורית. הקשה ר"י היכי משכחת לשבועה בקטנים והא אין נזקקים לנכסי יתומים אלא אם כן ריבית אוכלת בהם לרבינו תם דמפרש דווקא שותפות אמרו חכמים אסור לעשות עם הכותי שמא יתחייב לו שבועה אבל אם כבר נתחייב לו שבועה מותר לקבל הימנו איכא לאוקמא בשטר שיש בו רבית מן הכותי וכותי שקבל עליו לדון בדיני ישראל אבל רשב"ם אמר דאסור לקבל הימנו שבועה קשה. יש לומר

108

האגודה מסכת כתובות פרק ד - נערה שנתפתתה

 חייב) עד שיבעול כדרכה ויוציא שם רע כדרכה. והמוציא שם רע ולא בעל לוקה מכת מרדות מדרבנן.[כתובות מו ע"א] אתיא שימה שימה פר"י אין רבית בקרקע כגון אם לוה אדם שדה כדי ליתן לו שדה וחצי אבל אם אדם מלוה על בית כדי לדור בו חנם ודאי הוי ריבית.[כתובות מו ע"ב] האב זכאי בבתו בקידושיה ובמציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה. מציאתה משום איבה. פירש הקונטרס דילמא לא זיין לה. ולר"י נראה דילמא ימסרנה למנוול ומוכה שחין ולפי זה אפילו מאן דמחלק בקטן בין סמוך על שלחן אביו ואינו סמוך בבתו אפילו אינה סמוכה מציאתה לאביה.[כתובות מז ע"א

109

האגודה מסכת כתובות פרק יא - אלמנה ניזונת

 שהלווה לאלמים.[כתובות ק ע"ב] תנן בערכין [כ"א ע"ב] (ומביא באלפס דף תקכ"ח באריכות) שום היתומים שלשים יום וכו'. ומכריזין בבוקר ובערב. כל הרוצה ליקח יבא ויקח על מנת ליתן לאשה כתובה ולבעל חוב את חובו. [שם כ"ב ע"א] אמר רב אשי אין נזקקין לנכסי יתומים אלא אם כן ריבית אוכלת בהן. ר' יוחנן אמר אף לכתובת אשה משום מזוני. אמר רב נחמן מריש לא מיזדקיקנא לנכסי יתמי כיון דשמעתיה להא דאמרי יתמי דאכלי לאו דידהו ליזלו בתר שיבקייהו מיזדקיקנ' מעיקרא מאי טעמא לא רב פפא אמר משום פריעת בעל חוב מצוה ויתמי לאו בני מצוה נינהו. רב הונא בריה

110

האגודה מסכת קידושין פרק א - האשה נקנית

 זרוע היה מדבר עמה על עסקי גיטין וקידושין לאו דווקא הוא אלא אפילו דברו אחרים בפניה.[קידושין ג ע"ב] המקדש במלוה אינה מקודשת. בהנאת מלוה מקודשת ואסור לעשו' כן מפני הערמת רבית. הנאת מלוה פירש דארוח לה זמנא ואמר בשכר שאני ממתין לך. והקשה רבינו תם אם כן הוי ריבית גמור. ופירש רבינו תם שהיתה חייבת לאחרים ואמר(ו) לה התקדשי בשכר שאפייס פלוני להמתין ונותן לו פרוטה. והא דאמרינן פרק איזהו נשך [ס"ט ע"ב] שרי ליה לאיניש למימר לחבריה שקיל ארבע זוזי ואוזיף זוזי לפלוני הני מילי כשאין הלוה עושה כלום אבל הכא היא מתקדשת נראה כאלו נתנה.[קידושין

1234567891011121314151617181920