ריב"ש

ריב"ש מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2857 מקורות עבור ריב"ש. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

פירוש הסולם לזוהר - שמות פרשת שמות מאמר המתים ידעון בצערא דחיי

 פירוש הסולם לזוהר - שמות פרשת שמות מאמר המתים ידעון בצערא דחיי[אות רעו] ר' יהודה בר שלום וכו': ריב"ש היה הולך בדרך, ור' אבא היה עמו, נכנסו למקום אחד ולנו שם. אכלו, כשרצו לשכב, הניחו את ראשם על תל של עפר, שהיה שם קבר. טרם ישנו, קרא קול אחד מן הקבר, אמר, זרע שלי הולך לארץ, כלומר הולך לאבוד, כבר שתים עשרה שנים שלא נערתי, לבד עתה, שפני בני אני רואה כאן.[אות רעז] א"ר יהודה מאן וכו': אר"י, מי אתה. אמר לו, יהודי אני, ואני יושב בבדידות, כמו מוחרם, כי איני יכול לכנוס לגן עדן, בשביל הצער מבני, שגנבו

2

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער ג

 יודע כו' ולעולם אין הפרש בין נכסיו לנכסי אביו עכ"ל וזהו כפי' הרשב"ם אמנם מפי' הרשב"ם מבואר דנכסי עצמו מוכר אף פחות מכ' כדין מטלטלין היינו אף באינו יודע בטיב מו"מ כמשנ"ל מה שלא נראה כן בשי' בעה"מ דסובר דדין אחד לקרקעות בין נכסי עצמו ובין נכסי אביו. עי' בס' ריב"ש תשו' שע"א שהביא דעת רבינו וכתב החולקים עליו.מש"כ רבינו אבל מעשרים שנה ואילך א"צ בדיקה שאעפ"י שלא הביא ש"ש מעשהו מעשה, כונתו דעד עשרים שנה צריכים בדיקה ולא סמכינן על השנים דנימא דהוא בחזקת שהביא ש"ש ויעוי' בפירשב"ם ותו' ב"ב קנ"ו דלהקל לא סמכינן על השנים לאחזוקינהו לגדול

3

תשובות רב נטרונאי גאון - ברודי (אופק) אבן העזר - הערות סימן שט

 תשובות רב נטרונאי גאון - ברודי (אופק) אבן העזר - הערות סימן שט* שו"ת ריב"ש, סי' קו [על - פי הדפוס הראשון, קושטנטינה ש"ז]; אוה"ג כתובות, סי' שנב.

4

רבי אליהו מזרחי בראשית פרשת לך לך פרק טז

 מעיקורו לגמרי עד שבא על הגר על פי הדבר, אבל לשאר בני אדם שאינם בחזקת עקורים עולה להם מן המניין. וכן פסק הרמב"ם (רמב"ם הלכות אישות טו, ח) ורב אלפסי (הרי"ף יבמות דף כ א) והסמ"ג (סמ"ג עשה מט) ז"ל והמרדכי (מרדכי ליבמות סד א) בשם זקנו רבינו אב"ן ובשם ריב"ש.(ד) ויבא אל הגר ותהר מביאה ראשונה. בבראשית רבה כדרבי לוי (בראשית רבה מה, ד). דאם לא כן "ויבא אל הגר" למה לי, הוה ליה למימר 'ותתן אותה לאברם לאשה ותהר', כמו שכתוב בזלפה (ל, ט - י) "ותתן אותה ליעקב לאשה ותלד" שאין כתוב בה 'ויבא אליה'. אבל גבי

5

הכתב והקבלה דברים פרשת ראה - שופטים פרק טז

 חמשים; ותירצו שלא תלה הכתוב חג השבועות ביום מ"ת אלא ביום חמשים לעומר, תדע דבפ"ק דר"ה אמר עצרת פעמים חמשה פעמים ששה פעמים שבעה, הרי דכשהיו מקדשין עפ"י הראי' היה לפעמים חג השבועות בחמשה בסיון אף שעדיין לא ניתנה תורה אליבא דכ"ע אלא ביום ו' כרבנן או בז' כר"י (עתשו' ריב"ש סי' צ"ו ובח"י סי' ת"ל ותצ"ד), ותבלין לדבר נ"ל דבאמת עיקר קבלת התורה היתה בשלשת ימי הגבלה, כמבואר ס"פ משפטים ואל משה אמר וגו' ויספר לעם בד' בסיון את כל דברי ה' ואת כל המשפטים שהם ז' מצות בני נח ושבת וכבוד אב ואם ופרה אדומה ודינין ושמיטין ויובלות

6

מנחת שי דברים - מקורות פרק לב

 ומהדורות מקרא.ז הרמב"ם: הלכות ספר תורה פ"ח ה"ד.ח המאירי: מאירי חלק א, מאמר שני חלק א, מא ע"א - ע"ב.ט ובמס' סופרי': פי"ב ה"ט.י כמ"ש בשירת הים: מ"ש שמ' יד כח ('הבאים אחריהם בים'), בשם ריב"ש.יא בסוף הפרשה של מעלה: מ"ש דב' לא כח ('ואעידה').יב הרמ"ה: ציטוט דבריו: מאירי חלק א, עמ' מו - מז.יג כמטר לקחי: פסוקנו.יד מזבחותם: הו' י ב.טו הרמ"ה: שע"ר.טז ולקח את שני: וי' טז ז.יז לשעירם אשר הם זנים: וי' יז ז.יח כשעירם עלי דשא: פסוקנו.יט ומתרגום ירושלמי ויונתן בן עוזיאל: המיוחס ליונתן ותרגום

7

פירוש הריב"א על התורה בראשית פרשת וירא פרק כא

 לו שריטה בכות' ואמ' לו כשיגיע חמה לשריטה זו בשנה האחרת שרה תלד. וק' דהא אמרי' בפ"ק דר"ה דהוה קאי בתשרי וקים לן שבפסח נולד יצחק ותירץ חזקו' דמ"מ השריטה שוה בתשרי כמו בניסן לפי שהימים והלילות שוים בהם וחמה זורחת בהם בחלון אחד וג"כ פירש רבינו אלחנן בנו של ריב"ש בסוד העבור שיסד ומפרש שלענין הרבה דברים השנה קרויה שנה שיש בה זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף וגם לאורך וקוצר הימים וגם לענין שחוזר חלילה מקום זריחת השמש ברקיע. בתקופת תמוז חמה זורחת בבקר בתחלת המזרח והולכת לד' רוחות מזרח צפון דרום מערב ושוקעת בסוף המערב ובלילה שלאחריו

8

רש"ר הירש במדבר פרשת קרח פרק יח

 למקדש (ראה לעיל ג, יב ופי' שם); "אך" - עם קבלת כסף הפדיון הרי הכהן פוטר אותו בשם המקדש ומשחרר אותו ממעמדו במקדש. מעתה השפעתו תהיה ניכרת בתחום המשפחות; שם יגשים בעבודה ממשית את מה שהיה מבטא בעבודה סמלית במקדש, אילו ניתן לו מעמד של כהן או של לוי (השוה שו"ת ריב"ש סי' קלא).אולם אותה הלכה מיוחדת לא נאמרה בפדיון בכור בהמה טמאה, אלא דינו כדין פדיון כל הקדש אחר כגון פדיון מעשר שני, והפדיון נכנס לתוקפו עוד בטרם הגיע השה לרשות הכהן או הכסף לירושלים (עי' בכורות יב ע"ב). וכאן הגוף הנוכח של "תפדה" עודנו קשה. בספרי נאמר לפתיחת

9

תורה תמימה הערות ויקרא פרק יט

 שלא לומר לאביו דבר רע ולבזותו, ואיירי שהבגדים הם של הבן. והרבותא בזה דאע"פ דקיי"ל דצריך לכבדו משל אב (עי' פ' יתרו), הני מילי לכבדו אבל לצערו אסור אפי' בגרם הפסד ממון שלו:פה) שמתוך כעס יכול לבזותו:פו) וקי"ל האב שמחל על כבודו כבודו מחול. ועי' בשו"ת ריב"ש סי' ר"כ בשם הראב"ד דהא דקי"ל הרב שמחל על כבודו כבודו מחול הוא רק על תוספת כבודו אבל על בזיונו אין בידו למחול, וצ"ע מכאן דמבואר דאפי' על בזיונו יכול למחול. וצ"ל דיש לחלק בין אב לרב שברב הוא משום כבוד התורה, אף דבכמה עניני כבוד שוין האב והרב. וצ"ע:פז

10

תורת משה שמות - הערות פרק יג

 ויהרוג ה' את כל בכור - ה' בעצמו ולא על ידי שליח על כן אני זובח ולא על ידי שליח ובכור בני אפדה בעצמי ולא על ידי שליח, ע"כ בחי' תורה שלי, ואף על גב שדברי הגדה הם, מכוונים הם להלכה בעז"ה. [דרך אגב, שיטה זו דאין פודין ע"י שליח, אינו ריב"ש אלא לשונו של השואל בריב"ש שם - עיין בזה שו"ת ח"ס יו"ד רסי' רצ"ג, סי' רצ"ד ד"ה וכיון. וע"ע בסי' רצ"ה ד"ה והנה יש לפקפק, ובריש סי' רצ"ו שכ' להוכיח דכיון דהריב"ש שתיק לי', נראה להדיא שהסכים עמו, עיי"ש].סו דרשה זו בשלימותה נדפסה בליקוטי חבר בן חיים ח"ב פר'

1234567891011121314151617181920