רחל

רחל מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4237 מקורות עבור רחל. להלן תוצאות 121 - 130

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


121

מדרש תנחומא (בובר) פרשת ויחי

 גדולה, שנאמר וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם (ויקרא ט כב). ויתר עז שלך היתה המלוכה ראויה, ואין עז אלא מלכות, שנאמר ויתן עז למלכו (ש"א =שמואל א'= ב י). וחד אמר לשבח, ראובן בכורי אתה, נאה אתה לבכורה, אע"פ שחללת בקנאתו של אמו קינא, למה כל ימים שהיתה רחל קיימת היתה מטתו של יעקב אצלה, משמתה נטל יעקב מטתו ונתנה אצל בלהה, מה עשה ראובן נטל קנאתו של אמו, עשה עצמו כאילו ישן באותה מטה, כדי שיטול יעקב מטתו אצל לאה, לפיכך הוא מקלסו ראובן בכורי אתה, כחי וראשית אוני, אתה הייתה טפה ראשונה שיצתה ממני.[יב] פחז

122

מדרש תנחומא (בובר) פרשת כי תשא

 שחטאו בחצי היום יתנו מחצית השקל, ור' נחמיה אמר לפי שחטאו בשש שעות ביום יתנו מחצית השקל, שהוא עושה ששה גרמיסין. ר' יהודה בר נחמיה אמר בשם ר' יוחנן בן זכאי לפי שעברו ישראל על עשרת הדברות, יתנו עשרת גרה. ר' ברכיה בשם ריש לקיש אמר אתם מכרתם בכורה של רחל בעשרים כסף, לפיכך כל בכור שיהא לכם יהא פדיונו חמשת שקלים כסף, שנאמר ולקחת חמשת חמשת (במדבר ג מז).[ח] ד"א זה יתנו. כמה שבטים יתנו, ז' שבעה, ה' חמשה, הרי י"ב שבטים. אתה מוצא עשרה פעמים נמנו ישראל, אחת בירידתן למצרים, במצרים כתיב בשבעים נפש [ירדו אבותיך מצרימה]

123

מדרש תנחומא (בובר) פרשת מצורע

 ט"ו/ ב), ר' מאיר אומר טומאת האיש חמורה היתה מטומאת האשה, למה שטומאת האשה סימן לבנים, אבל של איש צער הוא, שנאמר וזאת תהיה טומאתו (מזובו) [בזובו] רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו (שם שם /ויקרא ט"ו/ ג), דבר שחתום וסגור, לשעבר היו האנשים רואים דמים, עד שעמדה רחל, [ואמרה] כי דרך נשים לי (בראשית לא לה) [ונתן לה], לכך נאמר ואשה כי יזוב זוב דמה.[יז] ואשה כי יזוב זוב דמה וגו'. כך שנו רבותינו, על שלש עבירות נשים מתות בשעת לדתן, למה שאין השטן מקטרג אלא בשעת הסכנה, ושלשתן מן התורה, נדה מנין, ואשה כי יזוב

124

מדרש תנחומא (בובר) פרשת כי תצא

 יח), ראה מה כתיב תמן, ויאכלו וישבעו מאד (שם שם /תהלים ע"ח/ כט)].[טז] ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים (דברים כה יח). עיף בצמא, ויגע בדרך, ולא ירא אלהים (שם /דברים כ"ה/), ר' פנחס בשם ר' שמואל בר נחמני אמר, מסורת אגדה היא, ביד בניה של רחל עשו נופל, שנאמר אם לא יסחבום צעירי הצאן (ירמיה מט כ), למה קורא אותם צעירי הצאן, לפי שהיו קטניהם של שבטים, שבזה כתיב נער, ובזה כתיב קטן, בזה כתיב נער, והוא נער את בני בלהה (בראשית לז ב), ובזה כתיב קטן, הנה קטן נתתיך בגוים (עובדיה פסוק ב), זה גדל בין שני

125

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויצא

 ריח של עבודת כו"ם אסור, אמר הקב"ה לישראל אל תטעו אחר עבודת כו"ם שאין בה ממש שנאמר (תהלים קטו) עינים להם ולא יראו וגו' כמוהם יהיו עושיהם אבל הקב"ה אדם מלחש בתוך לבו בתפלה מיד הוא שומע מנין מחנה שנאמר והנה היא מדברת וגו' (שמואל א א) תדע לך שהרי רחל ולאה לאה לא היתה ראויה להנשא אלא לעשו ורחל ליעקב והיתה לאה יושבת בפרשת דרכים ושואלת על עשו מה מעשיו והיו אומרים לה איש רע שופך דמים מקפח עוברים ושבים אדמוני כלו כאדרת שער רשע כל תועבות ה' עשה, כיון שהיתה שומעת כך היתה בוכה ואומרת אני ורחל אחותי

126

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וישלח

 דורון עזים מאתים לא הרגיש, הביא עליו המלאך ורפש עמו ולא הרגו שנאמר ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו זה סמאל שרו של עשו שבקש להרגו שנאמר וירא כי לא יכול לו ונעשה צולע, כיון שלא הרגיש באת עליו צרת דינה שנאמר ותצא דינה, כיון שלא הרגיש באת עליו צרת רחל שנאמר ותמת רחל ותקבר, מסייע ליה לרב שמואל בר נחמן דאמר כל הנודר ואינו משלם גורם לאשתו שתמות שנאמר אם אין לך לשלם וגו' אמר הקב"ה עד מתי יהא הצדיק הזה לוקה ואינו מרגיש באיזה חטא לוקה הריני מודיעו שנאמר ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל ושב

127

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וישב

 שנאמר (שם /בראשית/ ל) ותאמר לה המעט קחתך את אישי, וכן (במדבר יב) ותדבר מרים ואהרן במשה, לא בראה מן האוזן שלא תהא צייתנית, עמדה שרה והיתה צייתנית שנאמר (בראשית יח) ושרה שומעת פתח האהל, לא בראה מן היד שלא תהא גונבת ורחל היתה גונבת שנאמר (שם /בראשית/ לא) ותגנוב רחל את התרפים, לא בראה מן הרגל שלא תהא פדרנית עמדה לאה והיתה פדרנית שנאמר (שם /בראשית/ ל) ותצא לאה, וכן (שם /בראשית/ לד) ותצא דינה, א"ר יהודה בר שלום וזו שאמרנו בכשרות שבישראל ואין צריך לומר בשאר הנשים אבל בצנועות שבעובדי אלילים מה כתיב ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי,

128

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת מקץ

 שנה בצרות רבות שנאמר (בראשית לא) הייתי ביום אכלני חרב וגו', ואחר שיצא רדף לבן אחריו להרגו שנא' וירדף אחריו דרך שלשת ימים, נמלט ממנו בא עשו בקש עוד להרגו והפסיד עליו כל אותו הדורון עזים מאתים וגו', יצא מעשו באה עליו צרת דינה, יצא מצרת דינה באה עליו צרת רחל, אחר כל הצרות בקש לנוח קמעא באה עליו צרת יוסף והכתוב צווח לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי (איוב ג) אחר כך באה עליו צרת שמעון, אח"כ צרת בנימין, לפיכך היה מתפלל באל שדי ואומר מי שאמר לשמים וארץ די, יאמר ליסורי די, לפי כשברא הקב"ה השמים והארץ היו

129

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויחי

 הצדיקים עושין ברוח הקדש עושין, יעקב שבירך יהודה המשילו כאריה שנא' גור אריה יהודה ומזווגו כנגד מלכות בבל שנא' בה (דניאל ז) קדמיתא כאריה ודניאל חנניה מישאל ועזריה מזדווגין לה, וליוסף מזדווג כנגד מלכות אדום, א"ר שמואל בר נחמן מסורת אגדה היא שאין עשו נופל אלא ביד בני בניה של רחל שנאמר (ירמיה מט) אם לא יסחבום צעירי הצאן, משה זיווג שבט לוי כנגד מלכות יון בני חשמונאי שהן מלוי לוי שבט שלישי וזו מלכות שלישית, לוי שלש אותיות יון שלש אותיות זה מקריב פרים וזו כותבת בקרן השור אין להם חלק באלהי ישראל אלו מרובין ואלו מעוטין משה ראה

130

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת בא

 יעבור תחת השבט אחד זכרים וא' נקבות במשמע, כל פטר שגר ששגרתו אמו יהא פטור מן הבכורה והבא אחריו אינו בכור, אשר יהיה לך חוץ מן המוכר עובר בהמתו לנכרי, והלוקח עובר בהמתו מעכ"ם יכול יהא חייב ת"ל אשר יולד בבקרך ובצאנך, הזכרים לה' אמר רבי יוסי מכאן אתה למד רחל שלא בכרה וכשילדה ילדה שני זכרים ויצאו ראשיהם שניהם כאחת שניהם לכהן שנאמר הזכרים לה', כל פטר חמור תפדה בשה ולא בעגל ולא בחיה ולא בשחוטה ולא בכלאים ולא בכוי, פטר חמור אתה פודהו ולא שאר בהמה טמאה, ומאי פדה תפדה פדה פטר חמור בלבד תפדה שמקדישין את בהמה

1234567891011121314151617181920