רומא

רומא מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 243 מקורות עבור רומא. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת גיטין פרק ו

 אמר רבי ישמעאל בי רבי יוסי כשם שבין זהב לעפר כך בין דורינו לדורו של אבא. אמר לעשרה הוליכו את הגט הזה אחד מוליך על ידי כולן. כולכם הוליכו כולם מוליכין ואחד נותן על ידי כולן. לפיכך אם מת אחד מהן הרי הגט בטל. רבי יוחנן בשם רבי אלעזר דמן רומא המונה כאומר כולכם:הדרן עלך פרק האומר התקבל

2

קהלת רבה (וילנא) פרשה ה

 ר' ינאי הוה יתיב מתני על פיילי קרתא וראה נחש אחד מרתיע ובא והוה מרדיף ליה מן הכא והוה חזר ליה מן הכא מן דין סיטרא אמר זה ודאי מוכן לעשות שליחותו מיד נפל קול הברה בעיר, פלוני נשוך בנחש ומת, ר' אלעזר הוה יתיב על בית הכסא אתא חד רומא ואקימיה ויתיב ליה, א"ל הדין לא אתי על מגן מיד בא נחש ונשכו ומת וקרא עליו הפסוק הזה (ישעיה מ"ג) ואתן אדם תחתיך, ואתן אדום תחתיך, ר' יצחק ב"ר אלעזר הוה מטייל על שונתא דימא דקיסרין ראה קולית אחת מתגלגלת ובאה והוה מצנע לה והיא מתגלגלת מצנע לה והיא

3

זוהר כרך א (בראשית) פרשת בראשית

 אמר (תהלים ל') למען יזמרך כבוד ולא ידום ובגין כך אקרי מזמור כמה דתנינן דכתיב מזמור לדוד דשארית עליה שכינתא ברישא ודא הוא עת הזמיר הגיע, רבי חייא אמר דהא כדין מטא זמנא לשבחא, רבי אבא אמר עלמא עלאה סתים וכל מלוי סתימין בגין דקיימא ברזא עלאה יומא דכל יומין (רומא דכל רומין) וכד ברא ואפיק אפיק אלין שית ובגין דאיהו סתים דכל מלוי סתימין אמר בראשית ברא שית יומין עלאין ולא אמר מאן ברא להון בגין דאיהו עלמא עלאה סתימא ולבתר גלי ואמר (לן) עבידתא תתאה ואמר מאן ברא ליה בגין דאיהו עלמא דקיימא באתגלייא ואמר ברא אלהים את

4

זוהר כרך ב (שמות) פרשת כי תשא

 א"ר יוסי עד כמה יהון פולחנין סגיאין אלין בעלמא דהא שקרא לית ליה קיימין לקיימא, פתח אידך (ס"א רבי חייא) ואמר (משלי יב) שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר, ת"ח אלו כל בני עלמא הוו פלחין לשקרא הוה הכי אבל האי נהורא וזהרא דנהיר ודאי קשוט איהו, ככבי רומא דרקיעא קשוט אינון, אי בטפשו וחסרונא דדעתא דלהון אינון אמרי וקראן להו אלהא לא בעי קודשא בריך הוא לשיצאה עובדוי מעלמא, אבל לזמנא דאתי לא ישתצון ככביא ונהורין דעלמא, אבל מאן ישתצי, אינון דפלחו לון, וקרא דא הכי הוא, שפת אמת תכון לעד אלין ישראל דאינון שפת אמת, (דברים

5

זוהר כרך ב (שמות) פרשת פקודי

 כמה דאת אמר (דברים ד) כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך וגו' עד הכא אית רשו לשאלה מן היום אשר ברא וגו' ועד קצה השמים מכאן ולהלאה לאו קיימא לשאלה בגין דאיהו אתר טמיר וגניז, ועל דא הללו את יי' מן השמים הללוהו במרומים אלין תרין סטרין (דאינון רומא דשירותא) ימינא ושמאלא ומהכא אתפשטאן כלהו אחרנין לתתא ברזא דדרגין לאתתקנא כדקא יאות, הללוהו (קסו א) כל מלאכיו אלין תרין קיימין דקיימי תחות גופא למשען גופא עלייהו, ת"ח אינון קיימין דגופא אשתען עלייהו קיימי הכא ברזא דמלאכין בגין דירכין אינון שליחן למיזל מאתר לאתר ומרזא דא נפקין אינון דאקרון

6

זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת ואתחנן

 תכן [ישעיה מ]. אתפשט ק"ו המד"ה ואתתקן במדידו תרין זרתין ופלגא ופלג פלגא בלא קשרא. כל משחתין אלין דהאי סטרא דקיימא בקו המדה משחתא חדא לריבועא כלא ולאו הכא לעיגולא. ומשחתא דקיימא בק"ו המד"ה איקרי משחתא דריבועא. בהאי משחתא קיימא כלא ואתקיים. עומקא דריבועא דא חמשין זרתין לאתפתחא לחמש סטרין רומא חמש. ועד הכא קיימא משחתא דריבועא והכא קיימא קשרא לקיומא:קשרא קדמאה דאיהו שירותא דהאי איהו קיומא (נ"א סיומא) קיימא קו המדה במדידו דמשחתא ועד הכא תרעא קדמאה לקיומא אשתכח קו המדה במשחתא דא דריבועא בכל סטרוי שבע מאה אלף עלמין ושבעה טפחים וחמש זרתים ופלגא ופלג פלגא. עומקא

7

זוהר מהדורת הסולם - שמות פרשת כי תשא מאמר שפת אמת תכון לעד

 זוהר מהדורת הסולם - שמות פרשת כי תשא מאמר שפת אמת תכון לעד[אות י] פתח אידך ואמר, שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר. ת"ח, אלו כל בני עלמא הוו פלחין לשקרא, הוה הכי, אבל האי נהורא וזהרא דנהיר, ודאי קשוט איהו. ככבי רומא דרקיעא קשוט אינון. אי בטפשו וחסרונא דדעתא דלהון, אינון אמרי וקראן להו אלהא, לא בעי קב"ה לשיצאה עובדוי מעלמא. אבל לזמנא דאתי לא ישתצון ככביא ונהורין דעלמא. אבל מאן ישתצי. אינון דפלחו לון.[אות יא] וקרא דא הכי הוא. שפת אמת תכון לעד, אלין ישראל, דאינון שפת אמת. יי' אלהינו יי' אחד. וכלא איהו אמת,

8

זוהר חדש מהדורת הסולם - דברים פרשת ואתחנן מאמר קו המדה

 תרין זרתין, ופלגא, ופלג פלגא, בלא קשרא.[אות לא] כל משחתין אלין דהאי סטרא, דקיימא בקו המדה, משחתא חדא לריבועא כלא, ולאו הכא לעיגולא. ומשחתא דקיימא בק"ו המד"ה, איקרי משחתא דריבועא. בהאי משחתא קיימא כלא ואתקיים.[אות לב] עומקא דריבועא דא, חמשין זרתין, לאתפתחא לחמש סטרין. רומא חמש. ועד הכא קיימא משחתא דריבועא. והכא קיימא קשרא לקיומא, קשרא קדמאה, דאיהו שירותא דהאי, איהו קיומא. קיימא קו המדה במדידו דמשחתא, ועד הכא תרעא קדמאה לקיומא.[אות לג] אשתכח קו המדה, במשחתא דא דריבועא בכל סטרוי, שבע מאה אלף עלמין, ושבעה טפחים, וחמש זרתים, ופלגא, ופלג פלגא. עומקא ורומא חמשין וחמש זרתין.

9

פירוש הסולם לזוהר חדש - דברים פרשת ואתחנן מאמר קו המדה

 להתפשט ולהאיר. וז"ש מעולפת, דא היא בוצינא עד דלא אתפשטת, שהוא שמאל בלי ימין, דהיינו בעוד שמאירה בה החכמה בלי חסדים. שה"ס האורך בלבד. ואינה יכולה להתפשט ולהאיר, דאיהי מעולפת לאתפשטא ולמעבד מדידו, שהיא מתעלפת מחמת צמאונה להתלבשות החסידים ולהתפשט. ומהי ההתפשטות הזו. וז"ש, ודא איהו מדידו דבוצינא בהאי סטרא רומא ופותייא, רומא, פירושו שיעור קומה המוגבלת לו"ק דחכמה ע"י הקו האמצעי. פותייא, פירושו רוחב דהיינו חסדים מקו הימין. שהמאור הוא בסוד מעולפת, להתפשטות הזו של רום ורוחב. וז"ש, ברזא דנפיק מבוצינא אתפשטותא חדא, שהיא התפשטות הבאה ע"י הקו האמצעי המיחד ימין ושמאל, ואז החכמה מקבלת ההתפשטות הזו, דאיהו רומא

10

פירוש הסולם לזוהר חדש - שיר השירים מאמר ד' רוחות שבנשיקות

 באי הרוח. וזהו הרוח השלם. פירוש. רוח הזכר הוא חסדים. רוח הנקבה הוא חכמה, שע"י הנשיקות מתדבק רוח ברוח, ויש ב' רוחות חסדים וחכמה בפה דז"א, ויש ב' רוחות, חסדים וחכמה בפה דנוקבא. שזו היא כל השלמות.[אות ד] רבי ברכיה אמר וכו': רב"א, הייתי יושב בשערי העיר רומא הגדולה, וראיתי אדם אחד שהיה בא. יצאתי לקראתו, והבאתיו לביתי. בדקתי אותו במקרא במשנה בתוספתא ובהגדה, ולא מצאתי בו כלום. גערתי בו, ולא השיב לי כלום. הפיל עצמו אחורי הדלת, וישן. אמרתי, הוא והכלב יאכלו יחד. פילי, הוא מלשון, מאן דמטין לפליא, שפירושו שער (ירושלמי שבת ו').[אות ה] דהכי א"ר

1234567891011121314151617181920