רבינא

רבינא מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5304 מקורות עבור רבינא. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

ויקרא רבה (וילנא) פרשת ויקרא פרשה ד

 יהושע דסכנין בשם רבי לוי ששה פעמים כתיב כאן נפש כנגד ששת ימי בראשית א"ל הקב"ה לנפש כל מה שבראתי בששת ימי בראשית לא בראתי אלא בזכותך ואת יוצאת וחוטאת נפש כי תחטא.ג ד"א נפש כי תחטא (משלי יט) גם בלא דעת נפש לא טוב, אמר רבינא בר אבינא משל לאורח שהי' רגיל לבא עם הנץ החמה ושכח ושמש מטתו קודם הנץ החמה בלא ידע בלא טוב ואלו ידע ושימש עאכ"ו ולא עוד אלא (שם /משלי י"ט/) ואץ ברגלים חוטא, ר' יצחק בר שמואל בר מרתא בשם רב משל לאחד שהיו לפניו שתי חנויות אחת מוכרת בשר שחוטה ואחת

2

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת תצוה - כי תשא פרק ל

 חד, הא חדיסר, ואימא סמים בתראי תרי נינהו כסמים קדמאי, א"כ נכתוב קרא סמים סמים גבי הדדי, וסוף נכתב נטף ושחלת וחלבנה, א"ר הונא בר ביזנא א"ר שמעון חסידא כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית, שהרי חלבנה ריחה רע, ומנאה הכתוב בין סממני הקטורת: בד בבד יהיה. אמר רבינא שלא יניח משקל במשקל וישקול:סימן להלה) ממולח טהור קדש. והלא הקטרת לשון נקבה, אלא עונה על מעשה של לקיחות, לכך נאמר לשון זכר: ממולח. במלח סדומית: ויש אומרים ממולח מעורב היטב דק דק כמלח:סימן לולו) ושחקת ממנה הדק. ת"ר קטרת היו מחזירין אותה למכתשת פעמים

3

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת שמיני

 חסירה] וטרפה. נמצאו שתי מרות או שתי מסוסות אם שופכות אחת לאחת כשרה ואם לאו שתים הן והוי יתיר וכל יתיר כנטול דמי. וכן מחט קטנה בידוע שנקבה וטרפה אבל מחט גדולה ואין הנקב נראה שמא לא ניקבה וכשרה. ומעשה במחט שנמצא בעובי הכבד וטריף מר בר רב אדי והכשיר רבינא והלכה כרבינא. הכבד שיבש טרפה. התליע הכבד כשרה. ריאה שנקלפה כתמרה אדומה אם אין הרוח יוצא הימנה כשרה. ריאה שנפרכת בצפורן טרפה. ריאה שיש בה [דף ל עמוד ב] גוונים הרבה אדומות ירקות כשרות. בהלכות שחיטה תמצא בגוונים יותר מזה. ריאה שיש בה שתי בועות שסמוכות זו לזו טרפה.

4

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת חקת

 הערב:וכל אשר יגע בו הטמא יטמא. יטמא אחרים. והנפש הנוגעת תטמא עד הערב. וכתיב יטמא שבעת ימים. לא קשיא כאן בחבורים כאן בלא [דף קכב עמוד ב] חבורים. ד"א והנפש הנוגעת תטמא עד הערב. במגע הוא מטמא ולא בהסט:ויבואו בני ישראל. אמר רבא בר רבינא מה ראה לסמוך פרשת פרה אדומה לפרשת מרים והלא פרשת פרה היתה בשנה השנית לצאתם ממצרים ומיתת מרים היתה לסוף ארבעים שנה ללמדך שכשם שפרה מכפרת על ישראל ומטהרת אותם כך מיתת הצדיקים מכפרת ומטהרת. כל העדה מדבר סין. כולן שוין בלא חילוק הדעת. ותמת שם מרים ותקבר שם. תכף למיתתה קבורה. מכאן

5

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת מטות

 בא לך היית נודר אם אמר לאו זו היא חרטה והלכתא הפרת נדרים ביחיד מומחה. ובלילה ואפי' בשבת ובקרוב והלכתא נדר שהודר על דעת רבים אין לו הפרה. והני מילי לדברי רשות. אבל לדברי מצוה יש לו הפרה. מעשה במקרי דרדקי שהדירו רב אחא ע"ד רבים שהיה פושע בתינוקות והחזירו רבינא שלא נמצא מדקדק בלימוד כמותו:איש כי ידור נדר לה'. להוציא את הקטן. כי ידור נדר. את שהסמיך את נדרו לדבר שאפשר לו להנדר הרי זה נדר יכול אף בשבועה כן תלמוד לומר או השבע שבועה לאסור אסר על נפשו. (מכל מקום). ומה הפרש בין שבועה לנדרים. שהנודר בחיי

6

שכל טוב (בובר) שמות פרשת בא פרק יב

 הנר. ירושלמי הדא אמרה אפילו ביום צריך לבדיקת הנר, לא סוף דבר בית שאין בו אורה, אלא אפילו בית שיש בו אורה, פי' משום חורין וסדקין: ואמר רבא אבוקה להבדלה מצוה מן המובחר, משום דנפיש נהורה. אמר רב נחמן בר יצחק זה יכול להכניסו לחורין ולסדקין למבדקינהו, אבל אבוקה לא. רבינא אמר האי משיך נהורה, ושל אבוקה מיקטף איקטופי, דאין אורה נמשכת אלא פוסקת, ועד דאזיל ומבער לי' חמץ מיכסי מיני', הלכך לא בדקינן לאורה: כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה, וכדתניא בהדיא חורי הבית [העליונים] התחתונים, פי' דאין דרך בני אדם להצניע שם כלום, והעליונים דאין

7

שכל טוב (בובר) שמות פרשת בא - בשלח פרק יג

 מגוי, אבל מישראל לא דכתיב למשפחותם לבית אבותם (במדבר א ב). ופטר רחם מישראל לאו דוקא, דהא בת ישראל שנשאת ללוי לא קא אזלינין בתר פטר רחם. מר בריה דר' יוסף משמי' דרבא אמר אפי' תימא מישראל דפטר רחם בבני ישראל כתיב, ואע"ג דהתם לא קא מהניא, הכא מהניא כדקאמר רבינא, אמר לי אמימר הלכתא כרב אדא בר אהבה ואליבא דמר בריה דר' יוסף. וטעמי מאי מיחייבי דאע"ג דהוקשה כיון דברה מכהנת לא הוי כהן ודלוי לא הוי לוי, דהא למשפחותם לבית אבותם כתיב ולא אזיל זרעא דידה בתרה כמאן דמיסלקא מיהא דמיא בריה דישראל ולא קא מהניא לי' אמו

8

שכל טוב (בובר) שמות פרשת בשלח פרק טז

 אתאי הבא בשביל ישראל זה מותר לאכול ישראל אחר וכל שכן הא דעל דעתי' דגוים אתאי שרייה רבא למיכל מיניה. ואית דגרסי שרא רבא למזון לערב ומיכל לאלתר, פי' דלא בעי לשהות בכדי שילקטו, כיון דחזי דקא מפשי ואתיין אסר להו. הנהו בני גננא דגזו להו גוים אסא שרא להו רבינא לאורוחי לאלתר, אתו שיילוהו לרבא אמר להו בעינן בכדי שיעשו:[פרק ד'] מי שהוציאוהו גוים או רוח רעה אין לו אלא ארבע אמות, החזירוהו כאילו לא יצא. אמר רב נחמן [אמר שמואל] יצא לדעת אעפ"י שהחזירוהו גוים אין לו אלא ארבע אמות, וכל שכן כשיצא לדעת וחזר לדעת. בעי

9

ילקוט שמעוני תורה פרשת בראשית

 למינהו [א, י"ב] באילנות נשאו דשאים ק"ו בעצמן אמרו אם רצונו של הקב"ה לצאת בערבוביא למה נאמר למינהו באילנות ועוד ק"ו ומה אם אילנות שאין דרכן לצאת בערבוביא אמר הקב"ה למינהו אנו עאכ"ו מיד כל אחד ואחד יצא למינהו באותה שעה פתח שר העולם ואמר יהי כבוד ה' לעולם בעי רבינא הרכיב שני דשאים זה על גב זה לרבי חנינא בר פפא מהו כיון דלא כתיב בהו למינהו לא מחוייב או דילמא כיון שהסכים הקב"ה על ידן כמאן דכתיב בהו דמי, תיקו. רב אסי רמי כתיב ותוצא הארץ דשא [א, י"ב] בתלתא בשבתא וכתיב וכל שיח השדה טרם יהיה [ב,

10

ילקוט שמעוני תורה פרשת נח

 בהן עבירה ר' אבהו אמר מאותן הבאים מאליהם, אמר ר' יהושע בן לוי לעולם אל יוציא אדם מפיו דבר מגונה שהרי עקם הכתוב שמונה אותיות ולא הוציא דבר מגונה שנא' ומן הבהמה אשר איננה טהורה [ז, ח], רב פפא אמר תשע שנא' כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור, רבינא אמר עשר וי"ו דטהור, רב אחא בר יעקב אמר י"ו שנא' כי אמר מקרה הוא בלתי טהור הוא כי לא טהור תנא דבי ר' ישמעאל לעולם ידבר אדם בלשון כבוד שהרי בזב קראו מרכב ובזבה קראו מושב, ואומר ותבחר לשון ערומים, מאי ואומר וכי תימא הני מילי בדאורייתא אבל

1234567891011121314151617181920