רבא

רבא מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 37660 מקורות עבור רבא. להלן תוצאות 51 - 60

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


51

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סנהדרין פרק ו

 שמעון בן שטח נסבין לה מן גו אודנה ויהבין לה גו אודניה. אמר לון ומה הוא סורחניה א"ל דנדר על נפשיה ואמר אי איתעביד נשייא קטלי לכל חרשייא והיידן עביד ליה נשיא ולא קטלין. אלא [בס"א והא] אית תומנין נשי' במערת אשקלון מחבלין עלמא. זיל ומר ליה אמר לון גברא רבא הוא ולית היא מהימנתי. א"ל עינוון הוא סגי ומהימנתיך. ואין לית מהימנתיך אפיק עיניך ויכה גו ידך. אפיק עיניה ויהב גו ידיה אמרון חזרת ואשתוות לחבירתה אזל ומר ליה בעא מיעבד סימניה קומוי א"ל לית את צריך אנא ידע דאת גברא חסידא. אע"פ כן בלבי חשבית בפומי לא אמרית

52

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סנהדרין פרק ז

 רבי לעזר בי ר' צדוק תינוק הייתי ורוכב על כתיפו דאבא וראיתי בת כהן שזינת והקיפוה חבילי זמורות ושרפוה. אמרו לו תינוק היית ואין עדות לתינוק. כד חמא דא מילתא לא היה פחות מבן עשר שנין. כד היה מהלך עם רבו לא הוה פחות מן תלתין שנין דלית אורחא דגברא רבא מהלך עם בר נש פחות מתלתין שנין. ותני כן אמר רבי מעשה שהייתי אני בא ור' לעזר בי ר' צדוק מבית שיריון ואכלנו תאנים וענבים עראי חוץ לסוכה:הלכה גמתני' מצות הנהרגין היו מתיזין את ראשו בסייף כדרך שהמלכות עושה רבי יהודה אומר ניוול הוא זה אלא מניח

53

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סנהדרין פרק י

 ה' אלהי ישראל אשר דבר ביד יהושע בן נון. כתיב [שם יז א] ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד אל אחאב חי ה' אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי. וכי מה עניין זה אצל זה אלא אמר הקב"ה לאליהו הדין חיאל גברא רבא הוא איזיל חמי ליה אפין א"ל לי נה מיזל א"ל למה. א"ל דנא מיזל וינון אמרין מלין דמכעסין לך ולינה יכול מיסבול. א"ל ואין אמרין מילה דמכעסה לי כל מה דאת גזר אנא מקיים. אזל ואשכחון עסיקין בהן קרייא [יהושע ו כו] וישבע יהושע בעת ההיא לאמר ארור האיש

54

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת עבודה זרה פרק א

 דעת חברייא אסור על דעת רבי בא מותר. א"ר יודן קרייא מסייע למה דאמרי חברייא [נחמיה ט א] וביום עשרים וארבעה לחדש השביעי נאספו בני ישראל בצום ובכי ובשקים ואדמה עליהם. ולמה לא אמר בעשרים ושלשה משום בריה דמועדא. אין נימר דהוה בשובתא לית יכיל דאת מחשב ואת משכח צומא רבא בחד בשובא. ומה בה ולית ר' חוניה מיקל למאן דמעבר ליה מן אתריה. א"ר יוחנן בר מדייא אנא חשב יתה ולא הוה בשובתא:הלכה במתני' אילו הן אידיהן של עכו"ם קלנדס וסטרנלייא וקרטסי' ויום גינוסיא של מלכים ויום הלידה ויום המיתה דברי ר"מ וחכמים אומרים כל מיתה שיש

55

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת עבודה זרה פרק ב

 אתון שאלון לרבי חנינה מהו מיעברתיה מן קומיהון אמר להן כתיב [שמות כב ל] ואנשי קודש תהיון לי ובשר בשדה טריפה לא תאכלו לכלב תשליכון אותו זה גזל את הכלבים והאכיל את ישראל נבילות וטריפות ארפון לון מדידהון אינון אכלין. חד בר נש הוה ליה חד גרב מגלי בערובת צומא רבא אזל בעי למישפכיה א"ל חבריה אייתי ואנא שתי ליה א"ל מגלי הוה א"ל מריה דיומא קאים לא חשב למישתי. לא אספק מיטעם עד דאיתחלחל ר' ירמיה בשם רבי חייה בר בא כל אירסים מעלים חטטין ושל נחש ממית. רבי חייה אמר אין נשאלין על הגילוים. רבי ירמיה בעא קומי

56

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת עירובין פרק ט

 הונא אמר אין ר"ה מקורה. אמר ר"ש בר כרסנה ולא מן המדבר למדת ומדבר מקורה היה. מתני' לא אמרה כן אלא וכן גשרים המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת דברי ר' יודה וחכמים אוסרין. לא אמר אלא וחכמים אוסרין הוא חייב חטאת אין כאן. [דף נח עמוד ב] מהו שיהא צריך מחיצה רבא אמר צריך מחיצה ר' יוסי אמר אין צריך מחיצה. אמרו חברייא קומי ר' יוסי יאות א"ר בא דתנינן א"ר יודן לא תהא מחיצה גבוהה מכותל שביניהן אמר לון תמן שיש שם תקרה אין צריך מחיצה ברם הכא שאין שם תקרה צריך מחיצה. דאמר רב יהודה הדא דאת מר מפולשין

57

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פאה פרק ז

 עד דהוא רחוק צפה ביה כמין תור א"ל לית הדין תורא מחבל כרמך א"ל הדין תורא דאת סבר הוא סגולה וקרא עליו [שיר השירים א יב] עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו בית מקדשא חריב ואת קאים בקשיותך מיד איתבעין ולא אשכח אייתון קומיה תרין פוגלין מבין ריש שתא לצומ' רבא והוה אפוקי שמיטתא והוו בעון טעיני' דגמלא אמר לון ולית אסור ולית ספיחי' אינון א"ל באיפוקי ריש שתא איזדרעין באותה שעה התיר רבי ליקח ירק במוצאי שביעית מיד בעון קומי מהו הדין דכתיב [יואל א יז] עבשו פרודות תחת מגרופותי' א"ל תחת שהיינו גורפי' דבש הרי אנו גורפין רקבובית

58

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פאה פרק ח

 דמסתכל במצוה היאך לעשותה כיצד היה ר' יונה עושה כשהיה רואה בן טובים שירד מנכסיו היה אומר לו בני בשביל ששמעתי שנפלה לך ירושה ממקום אחר טול ואת פורע מן דהוה נסב ליה א"ל מתנה א"ר חייא בר אדא איתהוו סבין ביומינו מאן דהוה יהב לון מבין ריש שתא לצומא רבא הוו נסבון מן בתר כן לא הוו נסבון אמרי דשותן גבן נחמיא איש שיחין פגע ביה ירושלמי א' א"ל זכה עמי חדא תרנגולתא א"ל הילך טומיתא וזיל זבין קופד ואכיל ומית אמר בואו וספדו להרוגו של נחמיא נחום איש גם זו היה מוליך דורון לבית חמא פגע ביה מוכה

59

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת קידושין פרק א

 אומר נחשא באתריה קיים כספא זליל כספא יקיר רבי מנא אמר כספא באתריה קיים נחשא יקיר נחשא זליל [דף ד עמוד ב] על דעתיה דרבי חנינה לעולם שש נשים מתקדשות באיסר על דעתיה דרבי מנא פעמים שש פעמים שמונה חילפיי אמר אייתיבוני על גיף נהרא דלא אפיקית מתניתא דרבי חייה רבא ממתניתין זרקוני לנהרא אמרין ליה והא תני רבי חייה סילעא ארבע דינרין אמר לון אוף אנן תנינתה כמה תהא הסלע חסירה ולא יהא בה הונייה רבי מאיר אומר ארבע איסרות מאיסר לדינר אמר ליה והתני רבי חייה שש מעה כסף דינר אמר ליה אוף אנא תנינתא האונאה ארבע כסף

60

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת קידושין פרק ב

 אלא במה שבתוכו בלבד. רבי שמעון אומר אם הטעה לשבח מקודשת. אמר ר' יוחנן מודה ר' שמעון שאם הטעה לשבח יחסים אינה מקודשת. אמר רבי יוסא מתניתא אמרה כן על מנת שאני כהן ונמצא לוי. ניחא כהן ונמצא לוי לוי ונמצא כהן. יכולה היא מימר לא הוינא בעייא די רוחיה רבא עלי. ניחא בן כרך ונמצא בן עיר. בן עיר ונמצא בן כרך. יכולה היא מימר בעייא הוינן מצטנעא. על מנת שביתי קרוב למרחץ ונמצא רחוק. ניחא קרוב ונמצא רחוק. רחוק ונמצא קרוב. יכולה היא מימר בעייא הוינא מטרפסא אזלה מטרפסא אתייא. על מנת שאין לי בת או שפחה גודלת

1234567891011121314151617181920