רבא

רבא מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 37660 מקורות עבור רבא. להלן תוצאות 31 - 40

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


31

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק טז

 אין משיאין את אשתו (אבד פלוני נהרג פלוני) מבית דין שלישי מת פלוני נהרג פלוני משיאין את אשתו. אבד פלוני נהרג פלוני. אינו בעולם אבד פלוני אנה אומר רבך מן עלמא. נתרי פלוני אנה אומר אתרין פלוני מאכל. פלוני אינו בעולם טיפח רוחיה עליה. שקעה ספינתו בים אתיא כהדא דתמר רבא בר זבדא בשם רב מעשה באבא סימי ששקעה ספינתו בים והוא לא היה בתוכה והכא כן. איזו היא מתכוין רבי יוחנן אומר כל שמזכירין לו אשה. רבי שמעון בן לקיש אמר כל ששואלין אותו והוא משיב. אמר ר' חגי לרבי יהושע בן לוי זכור רבי בשלישי וכמה זקנים כל

32

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יומא פרק ח

 יצא לדרך נועל הגיע לכרך חולץ וכן באבל וכן במנודה אית תניי תני יוצאין באמפליא ביום הכפורים ואית תניי תני אין יוצאין אמר רב חסדא מאן דאמר יוצאין באמפליא של בגד ומאן דאמר אין יוצאין באמפליא של עור ר' יצחק בר נחמן סלק לגבי רבי יהושע בן לוי בלילי צומא רבא נפק לגביה לבוש סוליסה אמר ליה מה הוא דין א"ל איסתניס אנא רבי שמואל בר נחמן סלק לגביה ריב"ל בלילי תעניתא נפק לגביה לבוש סוליסה א"ל מה הוא דין א"ל איסתניס אני ר' סמיי חמונה נפיק בלילי תעניתא לבוש סוליסה חד תלמיד מן דרבי מנא הורי לחד מן קריבויי

33

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק א

 תמן למעשרות וכאן לכלאים. רבי יוסה בשם רבי יוחנן כולהון זוגות זוגות. מה על כל פירקא אתאמרת או על הדא הלכתא. מן מה דאמר רב חמשה ירקות שאדם יוצא בהם ידי חובתו בפסח כולם מותרין ליזרע בערוגה ואמר הדא דרב פליגא על ר' יוחנן הדא אמרה על כל פירקא איתאמר'. רבא בשם רב כולהון זוגות זוגות. מחלפא שיטתיה דרב. תמן הוא אמר כולן מין אחד והכא הוא אמר הכין. לא דרב אמר כולן מין אחד לא אמר אלא מיני ירקות הן וכולן מותרין ליזרע בערוגה. רבי יוסי בשם רבי חייא בר ווא אשכחון כתיב על פינקסיה דרבי הלל בי רבי

34

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק ט

 מסאבתא. לא דומה הפולטה בחיק אמו לפולטה בחיק נכריה. רבי מאיר הוה אידמך ליה באסייא אמר אימורין לבני ארעא דישראל הא משיחכון דידכון. אפילו כן אמר לון יהבי ערסי על גיף ימא דכתיב [תהילים כד ב] כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה. שבעה ימים סובבין את א"י. ימא רבא. ימא דטיבריא. ימא דסמכו. ימא דמילחא. ימא דחולתא. ימא דשליית. ימא דאפמיא. והא איכא ימא דחמץ. דיקלטינוס הקוה נהרות ועשאו. כתי' [במדבר כא כ] הנשקפה על פני הישימון. אמר רבי חייא בריא כל מי שהוא עולה להר ישימון ומצא כמין כברה בים טביריא זו היא בורה של מרים. אמר

35

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כתובות פרק א

 ר' יוחנן מודה רבי יהושע באנוסה רב חייה בר אשי אמר בשם רב הלכה כרבי יוסי שאמר משם רבי יוחנן בן נורי רבי זעירא בעא קומי רבי יסא היך עבדין עובדא אמר ליה כרבי יוסי שאמר בשם רבי יוחנן בן נורי אמר רבי אילא בשם רבי ינאי תוכה שבציפורין בעל רבא בשם רבי ינאי ראו אותו פורש מציפורין ובועל חזקה שפוסל ששם בעל פלטיא מהו רבי ירמיה בר ווא רבי יוסי אומר ברוב חייליה דרבי ירמיה מן הדא דמר רבי חייה בשם רבי יוחנן מבוי שכולה גוים וישראל אחד דר בתוכו ונפל בתוכו מפולת מפקחין עליו בשביל ישראל ששם ופלטיא

36

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כתובות פרק ב

 שלא הילכו למידת הדין ולממון אחר הרוב אמר רבי אבון ובדבר אחד הלכו במידת הדין ולממון אחר הרוב כהדא דתני רבי אחא גמל שהיה אוחר בין הגמלים ונמצא שם אחד מהן מת חייב אני אומר אותו שהיה אוחר נשכו טענו מנה וכפר בו והביא עדים שחייב לו חמשים רבי חייה רבא אומר נשבע על השאר רבי יוחנן אומר אינו נשבע על השאר משנים אוחזין בטלית למד רבי חייה רבא דתנינן תמן שנים אוחזין בטלית זה אומר אני מצאתיה וזה אומר אני מצאתיה זה שתופס בחציה כמביא עדים שחציה שלו והלה אומר כולה שלי וזה שהוא תופס בחציה כמביא עדים שחציה

37

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כתובות פרק ג

 ברשותו נישמעינה מן הדא דמר רבי בון בר חייה בשם ר' זעירה קנס אין בו משעה הראשונה דתנינן תמן עמדה בדין עד שלא מת אביה הרי הן של אב מת האב הרי הן של אחין אם אומר את כן קנס כן הוא משעה הראשונה הרי הן של אחין משעה הראשונה רבא בשם רב חסדא בבושת ופגם הדא מתניתא דרבי מנא אמר מהו האונס חייב בכל והמפתה פטור מן הכל רבי אבין אמר שמי בעי מהו האונס חייב והמפתה פטור האונס חייב בכל והמפתה פטור מן הבושת ומן הפגם וחייב בקנס והא רבי עקיבה אומר האונס (פטור מן הבושת וחייב בקנס)

38

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כתובות פרק ו

 בן גמליאל אומר מאיר היה אומר האומר תנו לבניי שקל בשבת והן ראויין ליטול סלע נותנין להן שקל והשאר מתפרנס מן הצדקה וחכמים אומרים גובין והולכין עד שיכלו הנכסים והשאר יתפרנסו מן הצדקה אמר רבי יוסי הדא פשטה שאילתא דחילפי אמרי אייתיבון על גיף נהרא דלא אפיקת מתנייה דרבי חייה רבא מן מתניתא וירקוני לנהרא מה הוה מימר יעשה שליש מה שהושלש בידו מתו יירשו אחרים לא כן אמר רבי אבהו בשם ר' יוחנן כל הלשונות אדם מזכה חוץ מלשון ירושה לית כאן ירתון אלא יטלון רבי זעירא בעא קומי רבי מנא כאן במתנה איתפלגון כתב כל נכסיו לשני בני

39

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כתובות פרק יב

 מסאבתה לא דמי הפולטה לחיק אמו לפולטה בחיק נכריה ר' מאיר אידמיך באסייא אמר אמרין לבני ארעא דישראל די דא משיחכון דידכון ואפילו כן אמר לון יהבון ערסי על גיף ימא דכתיב [תהילים כד ב] כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה שבעה ימים הן סובבין ארץ ישראל ימא רבא ימא דטבריא ימא דכובבו ימא דמילחא ימא דחילתא ימא דשילחת ימא דאיפמייא והאי ימא דחמץ דוקליטיאנוס הקווה נהרות ועשאו כתיב [במדבר כא כ] ונשקפה על פני הישימון אמר רבי חייה בר בא כל מי שהוא עולה להר הישימון וראה כמין כברה קטנה בים טיבריא זו היא בארה של מרים

40

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מגילה פרק א

 להיות בשלישי או ברביעי כפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות קורין בו ביום ומוקפות חומה למחר: גמ' כל הן דתנינן חל להיות בארבעה עשר אנן קיימין א"ר יוסא מתניתא אמרה כן מוקפות חומה למחר א"ר יוסה לית כאן חל להיות בשני ולית כאן חל להיות בשבת חל להיות בשני צומא רבא בחד בשובא חל להיות בשבת צומא רבא בערובתא:הלכה גמתני' חל להיות בחמישי כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום ומוקפות חומה למחר חל להיות ע"ש כפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות ומוקפות חומה קורין בו ביום חל להיות בשבת כפרים ועיירות גדולות מקדימין ליום הכניסה ומוקפות חומה למחר:

1234567891011121314151617181920