רבא

רבא מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 37660 מקורות עבור רבא. להלן תוצאות 181 - 190

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


181

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת וילך

 שנה. למעלה ממה שאמר דניאל (דניאל יב) אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה. פני ביום ההוא. אין יום שאין קשה מחבירו. על כל הרעה אשר עשה. כי לא על חנם בא עליהם. כי פנה אל אלהים אחרים. הוא שגרם:ועתה כתבו לכם את השירה. אמר רבא אע"פ שהניחו לו אבותיו לאדם ספר תורה מצוה לכתוב לו לשמו. ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם. שתהא מושמת היא בפיהם ומסודרת. למען תהיה לי השירה הזאת לעד. כמה עדים עמדו להם לישראל השמים והארץ הם עדים. שנא' (דברים ל) העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ. הנביאים הם עדים. שנאמר (

182

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) קהלת פרק ב

 בה, וכה דרך הטוב להבחין בין שניהם: וראה בטוב. שיהא רואה דרך הטוב: והנה גם הוא הבל. שיצר הרע שהוא נוהג בבני אדם הבל והוא מתעה אותם לגיהנם, אבל לעתיד לבא כתיב (יחזקאל לו, כו) והסירותי את לב האבן מבשרכם.סימן ב(ב) לשחוק אמרתי מהולל. אמר רבא בר כהנא כל שחוק שאומות העולם שוחקים ושמחים מהולל הוא מעורבב הוא וסופם תהילה: ולשמחה. של אומות העולם:מה זו עושה. מה לישראל עמהם לעשות. וכן הוא אומר (הושע ט, א) אל תשמח ישראל אל גיל כעמים: ס"א לשחוק אמרתי מהולל. לפי שיש שחוק בעולם והוא מתהפך לערבוב:וכן לשמחה מה זו

183

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) אסתר פרק א

 יין שגדול ממנו:סימן ח[ח] והשתיה כדת אין אונס. א"ר חנין משום ר' מאיר כדת של תורה, שנאמר ויין לנסך רביעית ההין (במדבר טו, ה), אף סעודתו של אותו רשע האכילה מרובה משתיה, שהרי על כבש בשר רביעית ההין, ועל הפר חצי ההין: אין אונס. אמר רבא מלמד שכל אחד ואחד השקהו מיין מדינתו, כדי שלא תטרוף דעתו: דבר אחר והשתיה כדת. כדת כל אומה ואומה, יש שאוהבין לשתות בתוך הסעודה, ויש אוהבין לשתות אחר הסעודה, יש אוהב לשתות כל הכוס, ויש שמחזיר חציו, יש שותה בכוס גדול, ויש שותה בכוס קטן, הכל לפי דתו היה משקהו: אין אונס

184

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) אסתר פרק ב

 עד בנימין, אלא מאי שנא הני תנא כולם על שמו נקראו, בן יאיר, בן שהאיר עיני ישראל בתפלתו, בן שמעי, בן ששמע אל תפלתו, בן קיש, שבקש על שערי רחמים ונפתחו לו. איש ימיני, שהיה משבט בנימין. יהודי, שכפר בע"ז:סימן ו[ו] אשר הגלה מירושלים. אמר רבא שגלה מעצמו, כדרך שגלה יהויכין מעצמו:אשר הגלה נבוכדנצר. על ידו גלו:סימן ז[ז] ויהי אומן את הדסה. קרי לה הדסה וקרי לה אסתר. תניא ר' מאיר אומר אסתר שמה למה נקרא שמה הדסה על שם הצדיקים [שנקראו הדסים], וכן הוא אומר והוא עומד בין ההדסים אשר במצולה (זכריה א, ח),

185

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) אסתר פרק ג

 פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) אסתר פרק גסימן א[א] אחר הדברים האלה. אמר רבא אחר שברא השם רפואה למכה, שהרי נלקחה שטנו של המן אל בית אחשורוש. א"ר שמעון אין הקב"ה מכה את ישראל, אלא אם כן ברא להם רפואה תחלה, שנאמר כרפאי לישראל ונגלה (כבוד) [עון] אפרים (הושע ז, א), אבל אומות העולם מכה אותם ואחר כך בורא להם רפואה, שנאמר ונגף ה' את מצרים נגוף ורפוא (ישעיה יט, כב): גידל המלך אחשורוש את המן. מזרע עמלק היה, והוא נתן עצה בתחלה לבטל בנין בית המקדש, ואמר הקב"ה אגדל אותו ואחר כך אשפילו, לקיים מה שנאמר לפני שבר

186

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) אסתר פרק ו

 פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) אסתר פרק וסימן א[א] בלילה ההוא נדדה שנת המלך. אמר רבא נפלה ליה לאחשורוש מילתא בדעתיה, מה דקמן דזמינתיה אסתר להמן בהדיי, דילמא עצה קא שקלי לעילויה דההוא גברא למקטליה הדר אמר (היכי לא מתודע לאינש) [אי הכי לא הוה גברא דרחים לי דהוה מודע לי], הדר אמר דילמא עביד ליה אינש טיביתא ולא פרעתיה להכי לא מגלו לי, מיד ויאמר להביא את ספר הזכרונות. ובמדרש אגדה כי ירד גבריאל אצל אחשורוש והיה מנדה שנתו מעיניו, וחובטו בקרקע, ואמר לו כפוי טובה קום שלם טובה לבעליו, וכן אמרו ז"ל בתלמוד ורבנן אמרי נדדו עליונים

187

בראשית רבתי פרשת וירא

 כגון שעה של לילה, ואין [עמוד 88] חייב לקרותה ביום אלא בשעה הראויה לציצית כההוא דתנינן מאימתי קורין את שמע בשחרית משיכיר בין תכלת ללבן דציצית. כי נר מצוה (משלי שם כ"ג) זו תפלה, מה נר אינה מאירה אלא לפי שעה, כך כל תפלה אינה מגינה אלא לפי שעה. רב[א] אשכח לרב המנונא דהוה מאריך בצלותיה, אמר מניחין חיי העולם, זו ת"ת, ועוסקין בחיי שעה, זו תפלה. ותורה אור (שם) זו התורה, מה אור מגין לכל העולם כלו אף תורה מגינה בעוה"ז ובעוה"ב. הרי ח' מצות שחייב אדם לעשות בכל יום על הסדר, מילה ופריעה, תפלה של יד, תפלה

188

בראשית רבתי פרשת וישלח

 ה' עשה וגו' (שם), והב"ה היה סופדו, ומה היה אומר מי יקום לי עם מרעים (תהלים צ"ד ט"ז), ושמואל אמר, מי כהחכם וגו' (קהלת ח' א'), ר' יוחנן אמר, והחכמה מאין תמצא וגו' (איוב כ"ח י"ב), רב נחמן אמר, וימת שם משה (דברים ל"ד ה'), סמליון אמר, וימת משה ספרא רבא (ב) [ד]ישראל. ר' אליעזר הגדול אומר י"ב מיל על י"ב מיל כנגד מחנה ישראל נשמע הקול אומר וימת משה ספרא רבא דישראל.לה, כ ויצב יעקב מצבה. כדי שידעו ישראל את קברה וישתטחו [עמוד 171] עליה ותבקש עליהם רחמים. היא מצבת וגו' עד היום, זה יומו של גלות,

189

בראשית רבתי פרשת ויגש

 דעתיה דר' יודן למה לא מנה אותן כשם שמנאם בעליית קבורה, לפי שכשעלו לקבורה הלכו בשביל יעקב לגמול לו חסד ולפי שנתכוונו למצוה מנאן הכתוב, אבל כאן לא עלו בשביל יעקב ולא נתכונו למצוה אלא בשביל פחדו של יוסף ולכך לא זכרן הכתוב.מז, ג (רוע) [רעה] צאן. רבא אמר כל רעה צאן דכתוב בהא פרשה רעה כתוב, ללמדך שלא היה הרעה קשה למצרים כרעית צאן.מז, ד ועתה ישבו נא עבדיך וגו'. מפני מה יעקב אבינו ובניו מחבבין ארץ גשן, לפי שפרעה נתנה לשרה בכתובתה כשלקחה והיו רוצים להחזיק בכתובת זקנתם, ולפי שהחזיקו בני ישראל ממצרים כשנכנסו לארץ ישבו

190

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת לך לך פרק טז

 קרוי מלוג, ודומה לו מליגת השיער מראש ורגלים. ועיקר המשפט שהקרן קיימין לאשה ולבעל מלוג אוכל פירות. תניא ולד בהמת מלוג לבעל, ולד שפחת מלוג לאשה, חנניא אומר וולד שפחת מלוג כולד בהמת מלוג, מה ולד בהמת מלוג לבעל, אף ולד שפחת מלוג לבעל, וקיי"ל כר' חנניא ולא כרבנן, אמר רבא ומודה ר' חנניא שאם נתגרשה נותנת דמים, ונוטלת הוולדות של שפחה, מפני שכח בית אביה. הכניסה לו עז לחלבה ורחל לגיזתה ותרנגולת לביצתה ודקל לפירותיו, אוכל והולך עד שתכלה הקרן, וכן אם הכניסה לו מלבוש לכסות הוא מתכסה בו והולך עד שתכלה. תנן האשה שנפלו לה נכסים, פי' שנפלו

1234567891011121314151617181920