רבא

רבא מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 37660 מקורות עבור רבא. להלן תוצאות 161 - 170

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


161

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת חיי שרה פרק כג

 והחיצוניים חייבין, אלו ואלו פטורין מן התפלה: תנא לא יהלך אדם בבית הקברות ותפילין בראשו וספר תורה בזרועו וקורא בו, משום שנא' לועג לרש חרף עושהו (משלי יז ה), דכיון דאינהו לא מצי לאיעסוקי במצות, דכתיב לא המתים יהללו יה (תהלים קטו יז), חלשא דעתייהו עד דמרחק ד' אמות: אמר רבא א"ר יהודה כל הרואה את המת ואינו מלוהו, עובר משום לועג לרש חרף עושהו, ואם מלוהו עליו הכתוב אומר מלוה ה' חונן דל וגמולו ישלם לו (משלי יט יז). ומבטלין תלמוד תורה להוצאת המת, ולהכנסת כלה לחופה, ואע"ג דאית להו צרכיהו, והספידא משום יקרא דשכבי הוא. ותניא ר' נתן

162

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת חיי שרה פרק כד

 אם אינו ידוע שניהם נותנין גט, אם רצו אחד נותן גט, ואחד כונס. וכן אשה שנתנה רשות לשלוחה והלכה וקידשה את עצמה כזה הדין, א"ר יצחק בר יוסף א"ר יוחנן האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה, נאסר בכל הנשים בזמן שלא חזר השליח לומר לו אם קידש אם לאו. אמר רבא מודה ר' יוחנן באשה שאין לה לא אם לא בת לא שאר קרובות האסורות משום ערוה, שהוא מותר בה, וליכא למיחש שמא קידש שלוחו את בתה או את אמה שתהא זו אסורה עליו. א"ר יהודה אמר רב אין מעשין אלא לפסולות, כי אמרתה קמי דשמואל אמר לי כגון אלמנה

163

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת חיי שרה - תולדות פרק כה

 פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת חיי שרה - תולדות פרק כהסימן אא) ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה. א"ר יהודה לימדה תורה דרך ארץ, היינו דאמרי (רבנן) אינשי שיתין וחד כוכלי אמטויה לככא, דקל חבריה שמע, דקל אינש למינתיב איתתא רבא ולבתר אינתוב איהו, כדנא עבד אברהם, שנאמר ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה, בן ק"מ שנה היה אברהם אבינו כשנשא את קטורה, מאי קטורה, ר' אומר זו הגר, וא"ת מאי ויוסף, כענין ויוסף ה' לדבר אלי עוד (ישעיה ח ה), ומאי קטורה שקיטרה עצמה במצות ובמעשים טובים. ד"א קטורה תרגום קשורה, שאע"פ שכתוב בה ותלך ותתע לא

164

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת תולדות פרק כז

 כיצד יעשה עוקרו או נוחרו. ואחד ששנינו בעוף או וושט או קנה, ר' יהודה אומר עד שישחוט את הורידין, וכן ראוי להזהר בשחיטתו שיצא הדם בטוב ולא יהא נבלע באברים, והזהיר הרי זה משובח, אבל הבהמה לא נפסלה משום וורידין שלא נחתכו, וכל הצואר כשר לשחיטה, עד כנפי הריאה. אמר רבא שלשה מדות בסכין, אוגרות לא ישחוט, ואם שחיטה שחיטתו פסולה, מהו אוגרות, א"ר אלעזר אוגרות משתי רוחות שבין בהליכה ובין בהבאה פוגם. מסוכסכת מרוח אחת, אם שחט שחיטתו כשרה, עולה ויורדות מותר לשחוט בה לכתחלה, כגון סכין שנתעכל ובמקום אחד גבוה ואין בו פגימה כדי שתחגור בה צפורן כשר

165

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת מקץ פרק מא

 מיכן ארז"ל כל חלומות הולכין אחר הפה, ובלבד שיהא דומה הפתרון מעין החלום. במס' ברכות בפרק אחרון, אמרו על בר הדיא מפשר חלמין אזלי לגביה אביי ורבא, אביי יהב ליה זוזא מפשר ליה ומפשר ליה בטיבותיה, ורבא דלא יהיב ליה זוזא מפשר ליה בבישותיה, והכי מטי להון עד דקבר לי' רבא ברתיה דרב חסדא ובנהא. ובברייתא דבראשית רבה דלמה פירוש מעשה, דההיא איתתא דאזלית לגבי דר' אליעזר אמרה ליה חמית בחלמי תנייתה דבייתה פקעה, ופשר לה לטוב, אמר לה בר דכר מעוברת, וכן הוה וילדה בר דכר: אותי השיב על כני ואותו תלה. מי גרם, פתרונו גרם:סימן ידיד)

166

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת שמות פרק א

 אלעזר אומר בפה רך, מלמד שהיה פרעה מפייסם בדברים, בתחילה אמר להם בניי, עשו מלאכתי ובנו לי בנין קטן, ואני נותן לכם מתנות רבות, עד שנשתעבדו לו, ולבסוף בפרך, כמו לא תרדה בו בפרך (ויקרא כה מו):סימן ידיד) וימררו את חייהם בעבודה קשה. אמר רבא שלשה גזירות גזרו עליהם, בתחלה בחומר ובלבנים, ולבסוף ובכל עבודה בשדה כגון חרישה וקצירה ודישה וזירה ובצירה וגדירה ומסיקה, ולבסוף כל הבן הילוד: את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך. א"ר שמואל בר נחמני אמר ר' נתן שהיו מחליפין מלאכת אנשים לנשים, ומלאכת נשים לאנשים, דרש ר' עקיבא בשכר נשים צדקניות שהיו באותו

167

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת יתרו פרק יט

 ויאמר ה' אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר. זה יום רביעי לחדש, ומחר זה יום חמישי לחדש, ובהשכמת יום ששי בנה מזבח, זו דברי המכילתא, ועיינתי אני במס' שבת בפ' אמר ר' עקיבא בברייתא תנו רבנן בששי בחודש ניתנו עשרת הדברים לישראל, ר' יוסי אומר בשבעה בו, אמר רבא דכולי עלמא בראש חדש אתו למדבר סיני כתוב הכא ביום הזה, וכתיב החדש הזה לכם (שמות יב ב), מה להלן ראש חדש, אף כאן ראש חדש, ודכולי עלמא בשבת נתנה תורה לישראל, כתיב הכא זכור את יום השבת לקדשו (שמות כ ח), וכתיב התם זכור את היום הזה אשר

168

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת משפטים פרק כב

 פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת משפטים פרק כבסימן אא) אם במחתרת ימצא הגנב וכה ומת. במס' סנהדרין אמר רבא מאי טעמא דמחתרת, חזקה אין אדם מעמיד עצמו על ממונו, והאי מימר אמר אי אזילנא קאי לאפיי ולא שבק לי ואי קאי לאפיי קטילנא ליה, ורחמנא אמר אם בא להורגך השכם להורגו: ואע"פ שאין הורגין בלא התראה, מחתרתו זו היא התראתו, מיכן אתה למד לפיקוח נפש מן התורה, ומה שפיכות דמים שמטמא את הארץ, ומסלק את השכינה, אמרה תורה והכה ומת, אע"פ שעל ספק בא, קל וחומר לפיקוח נפש שדוחה את הספק:סימן בב) אם זרחה השמש

169

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת ויקרא

 חיה ובין של עוף אסור שנאמר (ויקרא ז) וכל דם לא תאכלו בכל מושבותיכם לעוף ולבהמה. וחיה בכלל בהמה. דכתיב (דברים יד) זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבים וגו' וכתיב (שם) איל וצבי ויחמור וגו'. דם שהנשמה יוצאה בו ענוש כרת ודם התמצית ודם איברים עומד עליהם באיסור. דאמר רבא (כריתות ד') חמשה לאוין הן בדם טעמא מאי אמר לדם עומד עליהם חולין ואמר לדם תמצית ואמר לדם האיברים ואמר לדם כיסוי שנאמר רק את דמו לא תאכלו. ואחד לדם הקזה שנאמר רק חזק לבלתי אכול הדם. למה לדם הקזה שהנפש יוצאה בו וכשאמרו דם האיברים לא אסרו אלא

170

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת שמיני

 שמים כשרה. בידי הבריות טרפה. נבלה וטרפה. מה נבלה שאינה בת חיים אף טרפה שאינה בת חיים יצאת זו שהיא בת חיים. זה הכלל כל שכמוה חיה כשרה. אין כמוה חיה טרפה. הגלודה שלא נשתייר עליה כסלע עור טרפה נקובת הושט במשהו בין בצפורן בין במחט בין בקוץ טרפה. אמר רבא שתי עורות יש לו לושט החיצון אדום והפנימי לבן ניקב זה בלא זה כשר והלכה זו בקרקבן של עוף לפי שהוא מונח ואינו נמתח אבל בושט הכרס שבצואר הואיל ונמתח חיישינן שמא יתחברו שני הנקבים ויהיה הנקב מפולש וטרפה. ופסוקת הגרגרת על רוב חללה של קנה. נסדקה הקנה אם

1234567891011121314151617181920