רבא

רבא מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 37660 מקורות עבור רבא. להלן תוצאות 101 - 110

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


101

ויקרא רבה (מרגליות) פרשת בחוקותי פרשה לז

 בשר יבאו (שם /תהלים ס"ה/ ג). א"ר אחא כל הנודר ומשלם את נדרו זוכה שישלם נדרו בירושלם, הה"ד נדרי לי"י אשלם (שם /תהלים/ קטז, יח), איכן, בחצרות בית י"י בתוככי ירושלם הללויה (שם /תהלים קט"ז, י"ט/). הודו לי"י כי טוב כי לעולם חסדו (שם /תהלים/ קו, א). חסלת אגדה דויקרא רבא.

102

במדבר רבה (וילנא) פרשת קרח פרשה יח

 ותבלע אותם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש.כ [טז, א] ואון בן פלת, למה נקרא שמו און שכל ימיו באנינות בן פלת בן שנעשו בו פלאות אמר רב און בן פלת אשתו הצילתו ואמרה ליה מה לך בהדי פלוגתיה, אי אהרן כהנא רבא את תלמידא אי קרח כהנא רבה את תלמידא, אמרה ליה ידענא כוליה כנישתא קדישא דכתיב ביה כי כל העדה כולם קדושים מה עבדת אשקיתיה חמרא וארוויתיה ואגניתיה בערסא והוה יתבא אבבא היא וברתה וסתרא למזייה כל מאן דאתא בשביל און בעלה כיון דחזייה הדור אדהכי והכי אבלעינהו היינו דכתיב (משלי יד) חכמת

103

דברים רבה (וילנא) פרשת ואתחנן פרשה ב

 פעולת צדיק לחיים כל מה שפעל דוד ושלמה בנו לחיים של ישראל מהו ותבואת רשע לחטאת בביאה אחת שנכנס מנשה לבית קדשי הקדשים היתה חטייה לישראל שעשה צלם של ארבע פנים והכניסו להיכל מנין שנאמר (יחזקאל ח) והנה מצפון לשער המזבח סמל הקנאה הזה בביאה, אמר רבי אחא הא בייא רבא לעלמא התושב מפנה לבעל הבית ולמה עשה צלם של ד' פנים כנגד ד' חיות שהן סובלות כסאו של הקב"ה, ד"א למה ארבע פנים כנגד ד' רוחות העולם אמר כל מי שיבא מד' רוחות העולם יהא משתחוה לצלם זה, ומה עשה לו הקב"ה מסרו ביד שונאיו מנין שנא' (ד"ה =דברי

104

דברים רבה (וילנא) פרשת שופטים פרשה ה

 למוד מדבר כשם שהפרא גדל במדבר ואין אימת אדם עליו כך חשבתי שלא תהא אימת מלכות עליכם [כלומר שלא תשימו עליכם מלך ישראל] אבל אתם לא בקשתם כן אלא (שם /ירמיהו ב'/) באות נפשה שאפה רוח ואין רוח אלא מלכיות מנין שנא' (דניאל ז) וארו ארבע רוחי שמיא מגיחין לימא רבא, אמר הקב"ה ואם תאמרו שאיני יודע שסופכם לעזבני כבר הזהרתי ע"י משה ואמרתי לו הואיל וסופן לבקש להן מלך ב"ו =בשר ודם= מהן ימליכו עליהן לא מלך נכרי מנין ממה שקרינו בענין ואמרת אשימה עלי מלך זש"ה (איוב לד) ממלוך אדם חנף ממוקשי עם רבי יוחנן ור"ל רבי יוחנן

105

שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ד

 מזו, כך הם משה ואהרן שוים, א"ר חנינא בר פפא ברוך המקום שבחר בשני אחים האלה, שלא נבראו אלא לתורה ולכבודן של ישראל, רבי יהושע דסכנין בשם ר' לוי שתי משפחות של כהנים היו באלכסנדריאה אחת מקרית ואחת מרתחת, מעשה ששלחו הרופאים והביאו מהן ועשו אותן תריאקה ובהן היו מרפאין, רבא בשם ר' שמעון בשר ודם אין מקדים רטייה עד שרואה המכה, אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא מקדים הרטייה ואח"כ הוא מכה הה"ד (ירמיה ל"ג) הנני מעלה לה ארוכה ומרפא ורפאתים וגו', וכתיב (הושע ז') כרפאי לישראל, אמר הקב"ה באתי לרפאת עונותיהן של ישראל ונגלה עון אפרים

106

רות רבה (וילנא) פרשה א

 לבא בימי דוד, ועל ידי שהיה שאול גרופית של שקמה ולא יכול לעמוד בו, גלגלו הקב"ה והביאו אצל דוד שהוא גרופית של זית והיה יכול לעמוד בו, מתלא אמר שילה חטא ויוחנא משתלמא, כך כולם לא באו בבני אדם שפופין אלא בבני אדם גבורים שהיו יכולין לעמוד בהן, ר' חייא רבא בש"ר שמעון בן אלעזר, לזגג שהיתה בידו קופה מלאה כוסות דיוטריטון, וכיון שהיה מבקש לתלות קופות היה מביא יתד ותוקעה ואח"כ תולה קופתו, כך כולם לא באו בבני אדם שפופין אלא בבני אדם גבורים, ר' ברכיה הוה קרי עליהון נותן ליעף כח, ר' ברכיה בשם ר' חלבו שנים באו

107

רות רבה (וילנא) פרשה ג

 רשעים בצד צדיקים ולא צדיקים בצד רשעים ולא טמאים בצד טהורים ולא טהורים בצד טמאים, ועל מה אנו מצווין על השער הזה שנאמר (תהלים קי"ח) זה השער לה' צדיקים יבאו בו.ד דילמא ר' חייא רבה ור' שמעון בן חלפתא הוו יתבין לעיין באורייתא בהדין בית מדרשא רבא דטבריא בערובת פיסחא ואית דאמרי בערובת צומא רבא ושמעי קלהון דברייאתא בייבין, אמר ליה אילין ברייתא מה עסקון, אמר דאית ליה זבן ודלית ליה אזיל לגבי מרי עבדתיה, והוא יהיב ליה, אמר ליה אם כן הוא אף אנא איזיל גבי מרי עבדתי והוא יהב לי, נפק וצלי בהדא אילוסיס דטבריא, וחזא חד

108

רות רבה (לרנר) פרשה א

 בשעה שהקטנים סובלים את הגדולים, ואין הגדולים נושאין משוי של קטנים, עליהם הוא אומר י"י במשפט יבא עם זקני עמו ושריו (ישעיה ג: יד). ואת אלימלך כד אתא עקתא לדרך שבקתנון ואזלת לך, [וילך איש מבית לחם יהודה].[ז] ויהי בימי שפוט השופטים. [ר' תנחומא [בשם] רבי חייא רבא, ור' ברכיה בשם] ר' אלעזר, זה מדרש עלה בידינו מן הגולה כל מקום שנ' ויהי [בימי] צרה ר' שמואל בר נחמני אמ' חמשה הן. ויהי בימי אמרפל (בראשית יד: א) מה צרה היתה שם? עשו מלחמה (שם /בראשית י"ד/: ב) לאוהבו של מלך שהיה שרוי במדינה, ובשבילו היה המלך זקוק למדינה.

109

רות רבה (לרנר) פרשה ג

 השער לי"י צדיקים יבאו בו (תהלים קיח: כ).[ד] דילמ': ר' חייא רבה ור' שמעון בן חלפתא הוו יתבין לעין באוריתא קדם הדין בית מדרשא דטבריא בערובתא דפסחא, ואית דאמרי בערובת צומא רבה, ושמעין קליהון דברייתא מדברין וזבנין זבינן. אמר ליה, שמע /ר' שמעון/ בר חלפתא לר' חייא רבא, ברבי, אילין ברייתא מה עסקיהון מזבנין זבינן ומדברין? אמר ליה, דאית ליה זבין, ודלית ליה אזיל גבי מרי עבידתיה, והוא יהיב ליה. אמר ליה, א"כ אוף אנא אזיל גבי מרי עבדתי והוא יהיב. נפק וצלי בהדי אולוסיס דטבריא, וחמא ידא מושטא ליה חדא מרגלית. אזל טעין ליה גבי רבינו. אמר ליה,

110

רות רבה (לרנר) פרשה ה

 ושל שעורים העומר מתקרב מהם, של עדשים אין מפרישים מהם חלה, ומן השעורים מפרישים. ורבנן אמרי, שדה אחת היתה ושתי שנים היו. והלא נלמד משל אשתקד? שאין למדין מעשה ממעשה.ויתאוה דוד ויאמר [מי ישקני מים מבור בית לחם אשר בשער] (ש"ב =שמואל ב'= כג: טו) ר' חייא רבא אמר, הלכה נצרכה לו. ויבקעו שלשת הגבורים במחנה הפלשתי' (שם /שמואל ב' כ"ג/: טז) למה שלשה? [שאין הלכה מתבררת אלא מפי שלשה. וישאבו מים מבור בית לחם אשר בשער וישאו ויבאו אל דוד ולא אבה דוד לשתותם (שם /שמואל ב' כג: ט"ז/) לא אבה שתקבע הלכה מעצמו אלא עשה לה מסכתא

1234567891011121314151617181920