קרבנות

קרבנות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 6672 מקורות עבור קרבנות. להלן תוצאות 41 - 50

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


41

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבועות פרק ה

 כנשבע. א"ר יוחנן דברי רבי לעזר והוא שהזכיר שבועה תחילה וסוף. דברי חכמים הזכיר שבועה תחילה ולא הזכיר בסוף או הזכיר בסוף ולא הזכיר תחילה. על דעתין דרבנן מביא קרבן על כל אחת ואחת על דעתיה דרבי לעזר מביא קרבן אחד. הזכיר שבועה תחילה וסוף על דעתי' דרבנן מביא שני קרבנות על כל אחד ואחד על דעתיה דרבי לעזר מביא קרבן אחד על הכל. הזכיר שבועה בתחילה ולא הזכיר בסוף מה שתחול שבועה על האמצעיים. איתא חמי אילו הזכיר שבועה תחילה וסוף שמא הזכיר באמצעיים ותימר חלה והכן חלה. רבי יודן קפודקייא בעי שבועה חיטין ושעורין וכוסמין אין לך בידי

42

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שקלים פרק ב

 אע"פ שמתכוונין להכעיסני יבא עלי אם לא הייתי שמח בדבריהם דכתיב [תהילים קכב א] שמחתי באומרים לי בית ה' נלך [שמואל ב ז יב] והיה כי ימלאו ימיך ושכבת את אבותיך אמר לו הקב"ה לדוד ימים שלמים אני מונה לך ולא ימים חסרים כלום שלמה בנך יבנה ב"ה אלא להקריב קרבנות ציבור חביב עלי צדקה ומשפט שאתה עושה יותר מן הקרבן שנאמר [משלי כא ג] עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח:הדרן עלך פרק מצרפין שקלים

43

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שקלים פרק ד

 תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שקלים פרק דהלכה אמתני' התרומה מה היו עושין בה לוקחין בה תמידין ומוספין ונסכיהם העומר ושתי לחם ולחם הפנים וכל [דף טו עמוד א] קרבנות הציבור שומרי ספיחין בשביעית נוטלין שכרן מתרומת הלשכה רבי יוסי אומר אף הרוצה מתנדב שומר חנם אמרו לו אף אתה אומר שאין באין אלא משל ציבור: גמ' מה ראה זמן עצי כהנים והעם להימנות אלא בשעה שעלו ישראל מן הגולה ולא מצאו עצים בלשכה ועמדו אלו ונתנדבו עצים משל עצמן ומסרום לצבור וקרבו מהן קרבנות ציבור והתנו עמהן נביאים שביניהן שאפי' לשכה מליאה עצים ועמדו אלו ונתנדבו עצים משל

44

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שקלים פרק ו

 חזקיה בשם רבי ירמיה ואפי' בקומץ הבעלים: זהב לא יפחות כו': אמר ר"א והוא שהזכיר צורה אבל אם לא הזכיר צורה מביא אפילו צינורה: ששה לנדבה. (רב אמר) חזקיה אמר כנגד ששה בתי אבות בר פדיה אמר כנגד שש בהמות פר ועגל ושעיר איל גדי וטלה שמואל אמר כנגד ששה קרבנות (קיני זבים וקיני זבות קיני יולדות) חטאות ואשמות המנחות ועשירית האיפה א"ר יוחנן ע"י שהנדבה מרובה ריבו לה שופרות הרבה כתיב [דברי הימים ב כד יד] וככלותם הביאו לפני המלך ויהוידע וגו' ר"ש בר נחמן בשם רבי יונתן אמר שתי נדבות עשה תני דבי ר' ישמעאל נדבה אחת דכתיב

45

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת תענית פרק ד

 בני עדין בן יהודה באחד בטבת שבו בני פרעוש שנייה באחד בטבת לא היה מעמד שהיה בו הלל קרבן מוסף וקרבן עצים: גמ' מה ראה זמן עצי כהנים והעם להימנות אלא בשעה שעלו ישראל מן הגולה לא מצאו עצים בלישכה ועמדו אלו ונתנדבו עצים משל עצמן ומסרום לציבור וקרבו מהן קרבנות ציבור והתנו עמהן הנביאים שביניהן שאפילו לשכה מליאה עצים שיהיו מביאין מעצמן ועמדו אלו ונתנדבו עצים משל עצמן שלא יהא קרבן מתקרב אלא משלהן תחילה. א"ר אחא דר' יוסה היא דר' יוסה אמר אף הרוצה מתנדב שומר חנם. ר' יוסי בשם רבי אילא דברי הכל היא מה פליגין בגופו

46

מכילתא דרבי ישמעאל יתרו - מסכתא דבחדש פרשה ט

 היה והנה תנור עשן, זה גיהנם, שנ' +ישעיה לא ט+ ותנור לו בירושלם; ולפיד אש, זה מתן תורה, שנ' /שמות כ טו/ וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים; אשר עבר בין הגזרים האלה, זה קריעת ים סוף, שנאמר +תהלים קלו יג+ לגוזר ים סוף לגזרים. הראהו בית המקדש וסדר קרבנות שנאמר +בראש' טו ט+ ויאמר אליו קחה לי עגלה משולשת וגו'. הראהו ארבע מלכיות שהן עתידין לשעבד את בניו, שנא' +שם שם /בראשית טו/ יב+ ויהי השמש לבא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו. אימה זו מלכות בבל, חשכה זו מלכות מדי, גדולה זו מלכות

47

מכילתא דרבי ישמעאל יתרו - מסכתא דבחדש פרשה יא

 אלא להכשיר בו כל רוח צפונית. וזבחת עליו את עולותיך, אין לי אלא עולה ושלמים, שאר כל הקדשים מניין, תלמוד לומר +ויקרא יד יג+ כי כחטאת האשם הוא לכהן, שאין תלמוד לומר קדש קדשים אלא להכשיר בו את כל] הקדשים. אין לי אלא חטאת ועולה ושלמים, שאר כל קרבנות הצבור מנין, תלמוד לומר את צאנך ואת בקרך, משמע מביא את הקדשים ואת החולין, אמרת, במי הענין מדבר, בקדשים. בכל המקום וגו'. שאני נגלה עליך בבית הבחירה. מכאן אמרו, שם המפורש אסור להאמר בגבולין; ר' אליעזר בן יעקב אומר, אם תבא לביתי, אבא לביתך, ואם לא תבא לביתי, לא אבא לביתך,

48

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק כד

 עשייה לשמיעה שכל השומע ואין בדעתו לעשות נוח לו שלא נברא.פסוק ד(ד). ויכתב משה את כל דברי ה' אלו דברים שקדמו למתן תורה. וישכם בבקר זה יום הששי נאמר כן בבקר ונאמר להלן בהיות הבקר (שמ' יט טז) איני יודע אם דיברות קדמו לקרבנות או קרבנות קדמו לדיברות ת"ל וישכם בבקר ויבן מזבח ולהלן הוא אומר בהיות הבקר (שמ' יט טז) מלמד שקדמו קרבנות לדיברות. ויבן מזבח לעבודה. ושתים עשרה מצבה כנגד שנים עשר שבטים.פסוק ה(ה). וישלח את נערי בני ישראל אלו הבכורים. ויעלו עלות על ידי כל ישראל הקריבום.פסוק ו(ו). ויקח משה חצי

49

ספרא צו - מכילתא דמילואים

 ובניו היה אם חטאת הצבור היה כשהוא אומר קח את אהרן ואת בניו אתו הוי אומר חטאת אהרן ובניו, ולא חטאת צבור היה.(יג) ויסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש פר החטאת וכי אהרן ובניו סומכים על כל הקרבנות אלא מפני שהן קרבנותיהם סמכו עליו מקיש קרבנות צבור לקרבנותיהם מה קרבנותיהם טעונים סמיכה אף קרבנות צבור טעונים סמיכה מה הוא סומך על קרבנותיו אף הוא סומך על קרבנות צבור אבל יחיד כל אחד ואחד סומך על קרבנו, שנאמר וסמך ידו על ראש קרבנו.(יד) וישחט ויקח משה מן הדם כל שבעת ימי המילואים היה משה משמש בכהונה גדולה הוא

50

ספרא ויקרא - דבורא דנדבה פרשה ה סוף פרק ו

 תמורתה תלמוד לומר כבשים ועזים לעולה לרבות תמורתה.(ד) רבי אליעזר אומר מה תלמוד לומר כבשים לעולה ועזים לעולה לרבות תמורה שיכול אין לי שיקרב עולה אלא מותר עולה בלבד מנין לרבות מותר חטאות מותר אשמות מותר עשירית האיפה מותר קיני זבים קיני זבות וקיני יולדות מותר קרבנות הנזיר והמצורע, המקדיש נכסיו והיו בהם דברים ראוים על גבי המזבח יינות ושמנים ועופות מנין שימכרו לצרכי אותו המין ויביא בדמיהם עולות, תלמוד לומר כבשים לעולה ועזים לעולה לרבות את כלן, וחכמים אומרים יפלו לנדבה והלא אף הנדבה עולות היא, מה בין דברי רבי אליעזר לדברי חכמים, אלא בזמן שהיא באה חובה

1234567891011121314151617181920