קרבנות

קרבנות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 6672 מקורות עבור קרבנות. להלן תוצאות 31 - 40

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


31

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מגילה פרק א

 כל המעות משנין אלא כל המעות עד שלא ינתנו לגיזברין את רשאי לשנותן משניתנו לגיזברין אין את רשאי לשנותן: אבל זמן עצי כהנים: מה ראה זמן עצי כהנים והעם להימנות אלא בשעה שעלו ישראל מן הגולה ולא מצאו עצים בלישכה ועמדו אלו ונתנדבו עצים משל עצמן ומסרום לציבור ונקרבו מהן קרבנות ציבור והיתנו עמהן הנביאים שביניהן שאפילו לישכה מליאה עצים ועמדו אלו ונתנדבו עצים משל עצמן שלא יהא קרבן מתקרב אלא משלהן תחילה א"ר אחא דר' יוסי היא דר' יוסי אמר אף הרוצה מתנדב שומר חנם ר' יוסה בשם ר' אילא דברי הכל היא מה פליגין בגופו של קרבן אבל

32

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מועד קטן פרק ג

 תהילים קכב א] שמחתי באומרים לי בית ה' נלך. [דברי הימים א יז יא] והיה כי ימלאו ימיך ללכת עם אבותיך אמר רבי שמואל בר נחמן אמר הקב"ה לדוד דוד ימים מליאים אני מונה לך אין אני מונה לך ימים חסירין. כלום שלמה בנך בונה בית המקדש לא להקריב בתוכו קרבנות חביב עלי משפט וצדקה שאת עושה יותר מן הקרבנות מה טעמא [משלי כא ג] עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח:הלכה חמתני' אין מניחין את המטה ברחוב שלא להרגיל את ההספד ולא של נשים לעולם מפני הכבוד נשים במועד מענות אבל לא מטפחות רבי ישמעאל אומר הסמוכות למטה

33

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק א

 לר"ש בן לקיש כאימרא דלא ינק מן יומוהי. על דעתין דרבנין דתמן ניתני כעזרה. אמר רבי אבין על דעתיה דר"ש בן לקיש ניתני כקרבנות המזבח. אמר ר' יוסי בי ר' בון על דעתיה דר' יוחנן ניתני כדישון מזבח הפנימי והמנורה כדיריי' כדירים של עצים [דף ד עמוד ב] כדיריים של קרבנות כעצים כשני גיזירי עצים. כאישים כשלהביות של אש. כמזבח כקרבנות המזבח. כהיכל כקרבנות ההיכל. כירושלים כקרבנות ירושלים. נדר באחד מכל משמשי מזבח כגון כף ומחתה ומזרק. ר' יודה אומר האומר כירושלים לא אמר כלום שלא נתכוון זה אלא לעצים ולאבנים שבה. כתורה הרי זה מותר. כקדושת תורה ככתוב בה

34

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נזיר פרק ו

 ליה:הלכה יאמתני' מי שנזרק עליו אחד מן הדמים וניטמא רבי אליעזר אומר סתר את הכל וחכמים אומרים יביא שאר קרבנותיו ויטהר אמרו לו מעשה במרים התדמורית שנזרק עליה אחד מן הדמים ובאו ואמרו לה על בתה שהיא מסוכנת והלכה ומצאתה שמתה ואמרו חכמים תביא שאר קרבנות ותטהר: גמ' מחלפא שיטתיה דרבי אליעזר תמן הוא אמר לא סתר אלא ל' וכא הוא אמר אכן רבי יוחנן אמר סותר כל קרבנותיו פשיטא דא בלא ניטמא כשר לא בדא כשר ואחר כך ניטמא אמר ר' חיננא [דף לב עמוד ב] ולא רבי אליעזר היא ורבי אליעזר שמותי הוא דתני נזיר ומירט

35

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוכה פרק ה

 בשמיני חזרו לפייס כרגלים. ברכה אמר אי לא זמן. קרבן פר אחד איל אחד:הלכה חמתני' בשלשה פרקים בשנה היו כל המשמרות שוין באימורי הרגלים ובחילוק לחם הפנים בעצרת אומר לו הי לך מצה הי לך חמץ משמר שזמנו קבוע הוא מקריב תמידין נדרים ונדבות וכל קרבנות הציבור ומקריב את הכל י"ט סמוך לשבת בין מלפניה בין מלאחריה היו כל המשמרות שוין בחילוק לחם הפנים [דף כו עמוד א] חל יום אחד להפסיק בינתים משמר שזמנו קבוע הוא נוטל עשר חלות והמתעכב נוטל שתים ובשאר כל ימות השנה הנכנס נוטל שש רבי יהודה אומר הנכנס נוטל שבע והיוצא נוטל

36

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סנהדרין פרק ז

 דרבי הלל בן פזי בעא קומי ר' הלל בר פזי מתניתא באשה אחת שיש לה שמות הרבה אבל אם היו נשים הרבה והעלימות הרבה בהעלם אחד הוא אמר ליה לכן צריכה בהעלם אחד. דאיתפלגון הוא בהעלם אחד והיא בחמשה העלימות רבי יוחנן אמר הוא מביא קרבן אחד והיא מביאה חמשה קרבנות רבי שמעון בן לקיש אמר כשם שאינו מביא אלא קרבן אחד כך אינה מביאה אלא קרבן אחד שלא תאמר יעשו נשים הרבה והעלימות הרבה בהעלם אחד איני חייב אלא אחת לפום כן צריך מימר חייב על כל אחת ואחת. א"ר בון בר חייה תני רבי ישמעאל כן [ויקרא יט

37

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פסחים פרק ז

 שאיל לרבי ביסנא אמר ליה אזל שולקה כיני מתניתא אין פודין מעשר שני בירושלים:הלכה דמתני' חמשה דברים באין בטומאה ואין נאכלין בטומאה העומר ושתי הלחם ולחם הפנים וזבחי שלמי ציבור ושעירי ראשי חדשים הפסח שבא בטומאה נאכל בטומאה שלא בא מתחילתו אלא לאכילה: גמ' וכל קרבנות ציבור אינן באין בטומאה. לא אתא אלא מימיר לך אע"פ שהן באין בטומאה אינן נאכלין בטומאה. בין כמאן דאמר הלחם עיקר בין כמאן דאמר כבשים עיקר. ארבעה אנון תנייה חש לון ותניתון חמשה. אית תניי תני כלהום למדין מן הפסח אית תניי תני כל א' ואחד למד במקומו. מאן דאמר כולהון למידין

38

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת קידושין פרק ב

 תהא מקודשת עד שיהו כולן קיימין. פתר לה על ראשה. ואין על ראשה בדא תנינן היתה אוכלת ראשונה ראשונה אינה מקודשת עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה. אמר ר' אבון לא כן סברנן מימר מאן תנא ווי"ן רבי יודה. אמר רבי יוחנן דברי רבי יודה נכללין בקרבן אחד ונפרטין בשלשה קרבנות. כמה דהוא אמר תמן נכללין בקרבן אחד ונפרטין בשלשה קרבנות. כן הוא אמר הכא נכללין בקידוש אחד ונפרטין בשלשה קידושין. התקדשי לי בסלע זו ואמרה השליכה לים או לנהר אינה מקודשת. תניהו לעני הרי זו מקודשת. מכל מקום לא נכנס לתוך ידה כלום. הכא את אמר מקודשת. והכא את

39

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ראש השנה פרק א

 בשביל לחלוק לו כבוד לירושלם הוא מונה אותן שלימות יהודה בי רבי אומר חשבון מרובה בולע לחשבון ממועט. א"ר שמואל בר נחמן [שם ז יב] והיה כי ימלאו ימיך אמר לו הקב"ה דוד ימים מליאים אני מונה לך איני מונה לך ימים חסירים שלמה בנך בונה בית המקדש אלא להקריב קרבנות חביב עלי משפט וצדקה שלך יותר מכל הקרבנות שנאמר [משלי כא ג] עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח. רב חונא אמר כל אותן ששה חדשי' שהיה דוד בורח מפני אבשלום בנו בשעירה היה מתכפר כהדיוט. א"ר יודן בי ר' שלום כתיב [מלכים א יא טז] כי ששת חדשים ישב

40

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבועות פרק א

 לגיזברין ומלהוציא מידן להכניס ללישכה. ר' חזקיה בשם ר' אחא שמע לה מן הדא [ירמי' יז כב] ולא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת וכל מלאכה לא תעשו. ר' מנא אמר לה סתם. ר' אבין בשם ר' יוחנן תנינן תרתי כללין ולא דמיין דין לדין. שבועות שתים שהן ארבע מביא ארבע קרבנות. מראות נגעים שנים שהן ארבע מביא ב' קרבנות. ר' לעזר בשם ר' אבין פתר לה פתר חורן. שבועות שתים שהן ארבע ר' עקיבה אומר. מראות נגעים שנים שהן ארבע ר' ישמעאל. ר' חגיי בעא קומי ר' יוסי [דף ב עמוד א] ולמה לי כר' ישמעאל ואפילו כר' עקיבה אתיא

1234567891011121314151617181920