קרבנות

קרבנות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 6672 מקורות עבור קרבנות. להלן תוצאות 171 - 180

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


171

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שיר השירים פרק ה

 זוטרתא (לקח טוב) שיר השירים פרק הסימן א(א) באתי לגני אחותי כלה. מבשר לישראל שהקב"ה יבא וישרה שכינתו ביניהם לעולם כשנים קדמוניות: אריתי מורי עם בשמי. זה ריח הקטורת והלבונה, כענין שנאמר (יחזקאל כ, מא) כריח ניחוח ארצה אתכם: אכלתי יערי עם דבשי. אלו איברי קרבנות, עם החלבים המתוקים כדבש: שתיתי ייני עם חלבי. אלו הנסכים והמנחות הסולת לבנה כחלב: אכלו רעים. רעים אלו הצדיקים שנקראו רעים למקום, שנאמר (תהלים קכד, ח) למען אחי וריעי אדברה נא שלום בך: שתו ושכרו דודים. אלו ישראל שנקראו נביאים דודים, שנאמר (לעיל ד, י) מה יפו דודיך אחותי כלה. מלמד שעתידין

172

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) איכה פרק ב

 כגן. כשם שהגן כיון שגלה הירק מיד סוכתו נהרסת, כך כיון שנסתלק השם מירושלים מיד נהרסה, וכן הוא אומר (ישעיה א, ח) ונותרה בת ציון כסוכה בכרם: שיחת מועדו. זה בית המקדש שהיה בית וועד לישראל, כענין שנאמר (שמות כה, כב) ונועדתי לך שם: שיכח יי' בציון מועד ושבת. אלו קרבנות ומועדים והשבתות: וינאץ בזעם אפו מלך וכהן. מלך זה צדקיהו, וכהן זה שריה הכהן הראש: ויש אומרים שיכח יי' בציון מלך. ושרים, בשעת חורבן הבית לא היה להם כח לשמור לא מועד ולא שבת. ס"א ויחמס פ"ת ויגל.סימן ז(ז) זנח יי' מזבחו. שלא קבל ממנו ריח ניחוח,

173

בראשית רבתי פרשת בראשית

 עצמו בין שמים וארץ ראשו למטה ורגליו למעלה, לפי שלא היה לו פתחון פה לפני הב"ה ועד היום תלוי בתשובה בין השמים והארץ. אבל עזאל לא חזר בתשובה והוא ממונה על כל מיני צבעונין ותכשיטין של נשים שמסיתים בני אדם לדבר עבירה ועדיין הוא עומד בקלקולו, ולכך היו ישראל מקריבין קרבנות והיו נותנים גורל אחד לה' שיכפר על כל עונות ישראל וגורל אחד לעזאזל שיסבול עונותיהם של ישראל. +נשלם הנמצא כתוב מבראשית רבתי כסדר בתוך הספר, ועתה אכתוב הנמצא כתוב בגליוני כל החבור לפי מספר העלין+.ומה מנורה שאינה לאכילה טעונה שמן זית זך, מנחות שהן לאכילה אינו דין שיהו

174

בראשית רבתי פרשת תולדות

 שנאמר האמנם אלם צדק (שם (שם ב'), אמנם הוא שתדברו על צדיק לאלמו, כד"א והנה אנחנו מאלמים אלומים (ל"ז ז'). מישרים תשפטו בני אדם (תהלים שם) לא תעשו כן אלא במישרים תשפטו בני אדם, עזרו את הצדיק והזיקו את הרשע. אף בלב עולות תפעלון (שם ג'), בני יעקב עתידין להביא קרבנות על עוונותיהם וכל הרהורי הלב, פעלו עמו טוב, הוי תפעלון, כד"א פעלת לחוסים בך (שם ל"א כ'). בארץ חמס ידיכם תפלסון (שם נ"ח ג') אבל עשו הרשע שעתיד לחמוס בארץ פלסו לו בידכם מעכשיו נתיבות בגיהנם, הוי תפלסון. ומנין שבעשו הרשע הכתוב מדבר, שכן כתוב אחריו זרו רשעים וגו'

175

בראשית רבתי פרשת וישלח

 ג') [עמוד 158] הם שני משיחים א' משוח מלחמה וא' מלך המשיח לישראל. ד"א ושנים זיתים עליה אלו משה ואהרן. אחד מימין הגלה (שם), זה משה שלמד תורה לישראל שנתנה מידו של הב"ה שנאמר מימינו אש דת למו (דברים ל"ג ב'). ואחד על שמאלה (זכריה שם), זה אהרן שהיה מקריב קרבנות על ישראל ומכפר עליהם הנשחטין בצפון. וכשם שראה זכריה לכנסת ישראל כדמות מנורת זהב כלה לשבח, כך ראה משה שנאמר ועשית מנורת זהב טהור (שמות כ"ה ל"א), זו כנסת ישראל, ירכה (שם), זה הנשיא, וקנה (שם), זה אב ב"ד, גביעיה (שם), אלו החכמים, כפתוריה (שם) אלו התלמידים, ופרחיה (שם)

176

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת לך לך פרק טו

 לשון זכר, וזה הערפל נראית לו בערב אחר בין השמשות: והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה. כלומר בין הבתרים האלה, אף על פי שהדברים כשמוען, שעבר כבוד אלהי ישראל בין הבתרים האלה כדרך כורתי ברית, אפ"ה צריכין אנו לידע מתוכה עיקר ענינה, כי אחר שהראהו כפרת קרבנות, הראה עול ד' מלכיות, עוד בערב הראהו דין גיהנם, שהיא מלהטת כתנור אש וממעננת ומחשכת רשעי עולם, שכך אמרו רבותינו שפניהם דומין כשולי קדירה, ודוגמא לדבר נאום ה' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים (ישעיה לא ט): ולפיד אש. הראהו תורתו התמימה, שכתוב בה מימינו אש דת למו

177

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת חיי שרה - תולדות פרק כה

 אף מכירתך קיימת ואינה חוזרת לך: מה ראה יעקב ליתן נפשו על הבכורה. דתנן עד שלא הוקם המשכן היו מותרין בבמות והעבודה בבכורות משהוקם המשכן נאסרו הבמות וניתנה העבודה לכהנים, אמר יעקב חס ושלום שיהא רשע זה עומד ומקריב, זה"ש אם (לדם) [לא דם] שנאת (יחזקאל לה ו) זה דם קרבנות, ודם ירדפוך (שם), זו שפיכות דמים. ר' חמא בר חנינא אמר זה דם ברית מילה, שכפר בה, ומנע מזרעו, ומשך ערלתו: ולמה זה לי בכורה. רשב"ל אמר התחיל מחרף ומגדף, למה לי אין כתיב כאן, אלא למה זה לי, כפר בעיקר אמר שאין לו חלק בהקב"ה, דכתיב ביה זה

178

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת ויצא פרק ל

 איש איש לפי קבלתו, ולא שמדרשים סותרים זה את זה, אלא כולם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת: תני בר קפרא אין חלום שאין לו פתרון: ויחלום והנה סולם. [זה הכבש: מוצב ארצה.] זה כבנין המזבח שעתידין בניו לעשות, מזבח אדמה תעשה לי (שמות כ כא), וראשו מגיע השמימה. זה ריח קרבנות שעולה עד לשמים, שנא' ריח ניחוח לה' (ויקרא א ט): והנה מלאכי אלהים. אלו כהנים גדולים: עולים ויורדים בו. כשם שעולין בכבש כך יורדין בכבש: והנה ה' נצב עליו. ראה בחזון שהקב"ה עומד שם לגזור חורבן על ירושלים, שנאמר ראיתי את ה' ניצב על המזבח ויאמר הך הכפתור וירעשו

179

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת ויחי פרק מט

 העושה כך, אלא האי דכתיב וישכב את בלהה פלגש אביו (בראשית לה כב), לא ששכב עמה, אלא שבלבל מצעה, והעלה עליו הכתוב כאילו שימש עמה, כיוצא בו אתה אומר בבני עלי, אשר ישכבון הנשים (ש"א ב כב), אפשר חפני ופנחס שוכבין עם נשי ישראל והן שותקין, אלא מתוך שהיו משהין קרבנות הוולדות, מעלה עליהם הכתוב כאילו שכבום, וכתיב וילך ראובן וישכב את בלהה פלגש אביו וישמע ישראל (בראשית לה כב), עשה בו כעין הפסקה, ולא גמר את הפסוק בנקודות, כמו שאר הפסוקים, אלא צירף את הענין עם ויהיו בני יעקב שנים עשר (שם שם), לומר שכולן י"ב תמימים וכשרין, ללמדך

180

שכל טוב (בובר) שמות פרשת בא פרק יב

 של זו וזו פיסחה של זו:[מתני'] הפסח שבא בטומאה, כגון שרוב הציבור טמיאי מתים ולכתחילה עושין אותו בטומאה, והיינו שקרב הדם והאימורים בטומאה, נאכל הבשר בטומאה, שאי אפשר בלא אכילה, שמתחלה לא בא אלא לאכילה:[מתני'] נטמא הבשר והחלב קיים אינו זורק את הדם, ובמוקדשים היינו שאר קרבנות יחיד, אעפ"י שנטמא הבשר הואיל והחלב קיים זורק את הדם, דלא קאי לאכילה:[מתני'] נטמא קהל או רובו או שהיו הכהנים טמאים והקהל טהורים יעשוהו בטומאה, ואין בו לגבי מזבח כלום, דאינן יכולין לזרוק את הדם אלא בטהרה. ואפילו ישראלים והכהנים טהורים וכלי שרת טמאים יעשוהו בטומאה, שאין קרבן ציבור חלוק.

1234567891011121314151617181920