קרבנות

קרבנות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 6672 מקורות עבור קרבנות. להלן תוצאות 131 - 140

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


131

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת פינחס

 או יתירה, כל המנחות נלושות בפושרין ומשמר שלא יחמיצו ואם החמיצו שיריה עובר בלא תעשה שנאמר (ויקרא ב) כל המנחה אשר תקריבו ממנה לה' וגו' וחייב על לישתה ועל עריכתה ועל אפייתה, ואין לך חביב מן הקרבנות א"ל הקב"ה למשה אמור להם לישראל לא שאני צריך להם אמרתי לכם להקריב קרבנות כל העולם כלו שלי הוא והבהמה שאתם מקריבים ממנה לפני אני בראתי אותה וכן הוא אומר (תהלים נ) אם ארעב לא אומר לך כי לי תבל ומלואה, אמר רבי יהודה בר סימון כל מה שצויתי לכם להקריב קרבני לחמי לא שאני צריך לאכילה שאין לפני לא אכילה ולא שתיה,

132

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ואתחנן

 שמטהר עונותיהם של ישראל לטמא אלו המרגלים אלו אמרה שבחה של ארץ ישראל ואלו אמרו גנותה של א"י אלו לא נכנסו לארץ ואלו לא נכנסו, לזובח זה יאשיהו שנא' (ד"ה =דברי הימים= ב לה) וירם יאשיהו לבני העם צאן כבשים ובני עזים הכל לפסחים, לאשר איננו זובח זה אחאב שבטל קרבנות מעל המזבח דכתיב (שם /דברי הימים ב'/ יח) ויזבח לו אחאב צאן ובקר לו זבח ולא לקרבנות זבח, זה מת בחצים דכתיב (שם /דברי הימים ב'/ לה) ויורו המורים למלך, וזה מת בחצים שנאמר (מלכים א כב) ואיש משך בקשת לתומו ויכה את מלך ישראל וגו', כטוב זה דוד

133

מדרש ילמדנו (מאן) ילקוט תלמוד תורה - פרשת נשא

 שם: והם הביאו אליו עוד נדבה וגו' והמלאכה היתה וגו'. וכיון שראו כן באו והקדימו בקרבנות. קערת כסף אחת, כף אחת, שעיר עזים א', פר א', איל א', כבש א'. אמר להם הב"ה: וכן הוא כבודי? אמ' לפניו: רבש"ע במדבר אנו נתונים, ולפי המדבר הקרבנו לך, כשתכנס לטרקלין שלך כמה קרבנות כמה פרים נקריב לפניך, שנ' אז תחפוץ זבחי צדק וגו'. למלך שיצא לדרך והיו מביאין לפניו סעודה לפי הדרך ולפי הפונדק. אמ' להם המלך: כך אתם מכבדין אותי? א"ל אדוננו! בדרך אנו נותנין לפי הדרך ולפי הפונדק, לכשתבא לפלטירין שלך תראה כמה נכבד אותך. ילמדנו.זש"ה שמן וקטרת ישמח

134

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור א

 אמר [בשלשה דורות], בעצת רשעים זה דור אנוש, ובדרך חטאים זה דור המבול, ובמושב לצים זה דור הפלגה. כי אם בתורת ה' חפצו. אלו שבע מצות [שנצטוו בני נח]. ובתורתו יהגה. שהגה דבר מתוך דבר, אמר מה טעם ריבה הקב"ה הטהורים יותר מן הטמאים, אלא שהוא רוצה להקריב לו מהן קרבנות, מיד ויקח מכל הבהמה הטהורה (בראשית ח כ). והיה כעץ שתול על פלגי מים. ששתלו הקב"ה בתיבה, דאמר ר' לוי שנים עשר חדשים היתה התיבה עומדת במים, כספינה העומדת (לכל מין) [בלמין]. אשר פריו יתן בעתו. אמר ר' יודן כל בני גילו היו מולידין בני חמשים בני ששים בני

135

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור טז

 מלמד שזימן לו הקב"ה שתי כליות, והיו נובעות חכמה ודעת, תדע לך שכן הוא, שבשעה שנגלה עליו הקב"ה בין הבתרים, הראה לו הקב"ה ארבעה דברים, התורה והקרבנות והגיהנם וארבע מלכיות, תורה מנין, שנאמר ולפיד אש (בראשית טו יז), ואין אש אלא תורה, שנאמר הלוא כה דברי כאש (ירמיה כג כט), קרבנות מנין, שנאמר קחה לי עגלה משולשת (בראשית טו ט), גיהנם מנין, שנאמר והנה השמש באה ועלטה היה והנה תנור (אש) [עשן] (שם שם /בראשית ט"ו/ יז), ארבע מלכיות מנין, שנאמר והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו (שם שם /בראשית ט"ו/ יב), וכולה כדתרצינין במזמור ראשון.[ח] [טז, ח] שויתי

136

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור לח

 וגיהנם וקרבנות, תורה דכתיב ולפיד אש (בראשית טו יז), וכתיב הלוא כה דברי כאש (ירמיה כג כט), ולפיד זו תורה, דכתיב וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים (שמות כ טו). [גיהנם דכתיב] תנור עשן (בראשית שם /ט"ו/), זו גיהנם, דכתיב הנה (יום) [היום] בא בוער כתנור (מלאכי ג יט), קרבנות שנאמר קחה לי עגלה משולשת ועז משולשת ואיל משולש (בראשית טו ט), מלכיות דכתיב והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו (שם שם /בראשית ט"ו/ יב).

137

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור נב

 לפיד אלא תורה, שנאמר וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים (שמות כ טו), [גיהנם, שנאמר תנור עשן (בראשית טו יז)], תנור (אש) [עשן], זה גיהנם, שנאמר (והנה) [כי הנה] (יום) [היום] בא בוער כתנור וגו' (מלאכי ג יט), וכתיב אשר אור לו בציון ותנור [לו] בירושלים (ישעיה לא ט). קרבנות שנאמר עגלה משולשת (בראשית טו ט). מלכיות מניין, שנאמר והנה אימה חשיכה גדולה נופלת עליו (שם שם /בראשית ט"ו/ יב), אימה זו בבל, חשיכה זו יון, גדולה זו מדי, נופלת עליו זו אדום, אמר הקב"ה לאברהם עתיד בית המקדש ליחרב, והקרבנות מתבטלין שהן מכפרין עליהן, רצונך שישתעבדו בניך במלכיות [

138

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור נג

 מצא טוב (משלי יח כב), אין סוף לאשה טובה, וכשם שאין סוף לאשה טובה, כך אין סוף לאשה רעה, שנאמר ומוצא אני מר ממות [את האשה] (קהלת ז כו). אמר ר' שמואל טובה היתה אביגיל לדוד מכל הקרבנות שבעולם, שאילו עשה אותו מעשה שחשב לעשות לנבל, אילו היה מקריב כל קרבנות שבעולם, לא היו מכפרים לו, והיא באתה אליו ומלטתהו, הוי למנצח על מחלת, שמחלה לו כשם שהקרבנות מוחלין, אמר הקב"ה תבוא הטובה ותהיה לטוב, וילך הרע ברעתו, שנאמר ויהי כעשרת הימים ויגוף ה' את נבל וימת (ש"א =שמואל א'= כה לח), ומי גרם לו, על ידי שהיה ידו קצרה

139

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור פג

 יהמו) [כהמות ימים יהמיון] (ישעיה יז יב). על עמך יערימו סוד. באין על עמך בשביל שאינן מקיימים את התורה, שנאמר סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם (תהלים כה יד). ויתיעצו על צפוניך. נטלו עצה על מזבח שלך לעקרו, הדא הוא דכתיב על ירך המזבח צפונה (ויקרא א יא), שלא נקריב לך קרבנות. אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד. כל זמן שישראל קיימין הוא נקרא אלהי ישראל, נעקר ישראל אלהי מי נקרא. כי נועצו לב יחדו עליך ברית יכרותו. כל מה שהן עושין ומרגישין עלינו בשבילך, שנאמר [למה רגשו גוים וגו'] על ה' ועל משיחו (תהלים ב א ב)

140

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור צ

 מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור צ[א] [צ, א] תפלה למשה איש האלהים. זהו שאמר הכתוב זבח רשעים (תועבה) [תועבת ה'] (משלי טו ח), זה בלעם שאמר לבלק בנה לי בזה שבעה מזבחות (במדבר כג א), אמר לו הקב"ה רשע ממך אני מקבל קרבנות, טוב מלוא כף נחת (קהלת ד ו), הקומץ של סולת שמקריבין לי בניי עם התמיד, ערב לפני מכל הקרבנות שאתה מקריב לפני, למה שהן תועבה לפני, ובמה אני חפץ בתפלת הצדיקים, שנאמר ותפלת ישרים רצונו (משלי שם /ט"ו/), אלו ישראל, הוי תפלה למשה איש האלהים.[ב] [צ, א] [תפלה למשה איש האלהים]. רבנן ור' יהודה

1234567891011121314151617181920