קרבנות

קרבנות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 6672 מקורות עבור קרבנות. להלן תוצאות 121 - 130

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


121

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת פקודי

 בשלישי כתיב מים שנאמר יקוו המים ובמשכן כתיב ועשית כיור נחשת וכנו נחשת וגו' ונתת שמה מים (שם /שמות/ ל), ברביעי ברא מאורות דכתיב יהי מאורות ברקיע השמים ובמשכן כתיב ועשית מנורת זהב (שם /שמות/ כה), בחמישי ברא עופות שנא' ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף ובמשכן כנגדן לעשות קרבנות כבשים ועופות (ובמשכן והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה) (שם /שמות כ"ה/), בששי נברא אדם שנאמר (בראשית א) ויברא אלהים את האדם בצלמו בכבוד יוצרו, ובמשכן כתיב אדם שהוא כהן גדול שנמשח לעבוד ולשמש לפני ה', בשביעי ויכולו השמים והארץ ובמשכן כתיב ותכל כל עבודת, בבריאת העולם כתיב ויברך אלהים

122

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת צו

 לשלום לכך נאמר (משלי ג) דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.(ד) [ז, יא] ד"א וזאת תורת זבח השלמים, זה שאמר הכתוב אשמעה מה ידבר האל ה', כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו (תהלים פה) אמרו אומות העולם לבלעם, למה אמר הקב"ה לישראל שיהיו מקריבין לו קרבנות ולנו לא אמר כלום אמר להם בלעם הקרבנות אינן אלא שלום, ומי שקבל את התורה שכתובין בה צריך שיקריב קרבנות, אתם מתחלה פסלתם אותה ועכשיו אתם מבקשים להקריב קרבנות מי שקבלה הוא מקריב קרבנות שנא' (שם /תהלים/ כט) ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום, לכך נאמר אשמעה מה ידבר

123

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת מצורע

 וגו' וכן החיה והבהמה זאב וטלה ירעו כאחד ואריה כבקר יאכל תבן (שם /ישעיהו ס"ה/) אבל הנחש עפר לחמו שאין מתרפא לעולם שהוא הוריד כל הבריות לעפר, מי גרם לו על שאמר לה"ר.(ג) [יד, ב] ביום טהרתו כמה שתי צפרים חיות טהורות, מה נשתנה קרבנו משאר קרבנות על שספר לשון הרע, לפיכך אמר הכתוב יהא קרבנו שתי צפרים צפרים שקולן מוליכות, ועץ ארז הארז הזה אין גבוה ממנו, ולפי שהגביה עצמו כארז באה עליו הצרעת ד"א אמר רבי שמעון בן אלעזר על גסות הרוח הצרעת בא שכן את מוצא בעזיהו כתיב (ד"ה =דברי הימים= ב כו) ובחזקתו גבה לבו

124

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת אחרי מות

 כך כל ימים עד שלא העמיד משה אהל מועד היו הקרבנות קרבין בכל מקום שנא' (שמות כד) וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות וכן הוא אומר (שם /שמות/ ח) דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו, כיון שהוקם המשכן א"ל הקב"ה למשה אמור להם מכאן ואילך אין אתם רשאים להקריב קרבנות אלא באהל מועד שם היו מעלין את הדורון להקב"ה שכן כתיב (דברים יב) השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה כי אם במקום אשר יבחר ה', היכן בחר בירושלים שנ' (תהלים קלב) כי בחר ה' בציון אוה למושב לו, לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר להם איש

125

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת קדושים

 לפיכך נתתי אותו לך, כך הקב"ה ברא או"ה כמו שנאמר (שיר /השירים/ ו) ששים המה מלכות ושמונים פילגשים ועלמות אין מספר אלו האומות אחת היא יונתי תמתי זו כנסת ישראל, וחלק הקב"ה לאו"ה שדות וכרמים שנאמר (דברים לב) בהנחל עליון גוים, ונתן להם לישראל ארץ ישראל שהיא קלארין של הקב"ה קרבנות ממנה לחם הפנים ממנה הבכורים ממנה כל הטובות שבעולם ממנה כל כך למה שהפריש בין בנה של מטרונה מבני הפילגשים שנא' ואנכי אמרתי איך אשיתך בבנים (ירמיה ג) אהבה גדולה היתה בין הקדוש ב"ה לישראל והאיך הכניסו השנאה, אמר הקב"ה איך אשיתך בבנים ואין הלשון הזה אלא לשון שנאה

126

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת אמור

 לעולם חסדו מביאים תודה בית ה' זה קרבן תודה, וכן דוד אמר (תהלים נו) עלי אלהיי נדריך אשלם תודות לך תודה אין כתיב כאן אלא תודות ההודיה וקרבן תודה.(טו) [כב, כז] ומיום השמיני והלאה וגו' שלא יטעך יצרך שיש לפניו אכילה ושתיה מי היה מקריב לו קרבנות עד שלא היו ישראל, אמר דוד (תהלים פט) כי מי בשחק יערוך לה' מי היה מקריב לו קרבנות, א"ר אבין הלוי מי כהקב"ה שהוא מפרנס יתומים ומשביע רעבים ואין הלשון הזה יערך אלא לשון פרנסה שנאמר (ויקרא כד) ביום השבת ביום השבת יערכנו, ד"א כי מי בשחק יערך מי כיוצא בהקב"ה שהוא

127

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת בחקותי

 איוב כח) כיון שאמר הקב"ה לישראל שיעשו לו משכן ומזבח העולה, התחילו מקריבין בתוכו התחיל הקב"ה מצוה כמה מצות על כל דבר ודבר והן עושין, התחיל הקב"ה אומר למלאכי השרת כי מי בשחק יערך לה' כשם שישראל עורכין לי שהייתם אומרים לי מה אנוש כי תזכרנו (תהלים ח) עורכין לי קרבנות כמה שנאמר וערך הכהן אותם על מזבח העולה, עורכים לפני שלחנות כמה שנאמר (ויקרא כד) ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני ה' או יש ביניכם ערך נפשות כמה שנאמר איש כי יפליא נדר בערכך נפשות לה', הוי כי מי בשחק.(ה) [כז, ב] דבר אחר איש כי יפליא נדר

128

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת נשא

 פדיון נפשם וחדל לעולם, אמר ליה הקב"ה למשה איני מבקש לפי כחי אלא לפי כחן זה יתנו, אמר רבי מאיר נטל הקב"ה כמין מטבע של אש מתחת כסא הכבוד והראה לו למשה ואמר ליה כזה יתנו, ובשעה שאמר ליה את קרבני לחמי (במדבר כח) אמר משה מי יוכל להספיק לו קרבנות אם אנו מקריבים כל חיתו יער ועורכים כל עצי לבנון אינו כדי שנאמר (ישעיה מ) ולבנון אין די בער וחיתו אין די עולה, אמר ליה הקב"ה איני מבקש לפי כחי אלא לפי כחן ואמרת להם זה האשה (במדבר כח) ולא שניהם בבת אחת אלא את הכבש אחד תעשה בבקר

129

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת בהעלותך

 הקב"ה לישראל הוו זהירין להדליק את הנרות לשמי ואני מאיר לכם אורה גדולה לעתיד לבא לכך נאמר (ישעיה ס) קומי אורי כי בא אורך וגו', וכתיב (שם /ישעיהו/ ס) והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך.(ג) [ח, ב] בהעלותך את הנרות אתה מוצא שנים עשר שבטים שהקריבו קרבנות לחנוכת המזבח לא הקריב שבט לוי כלום והיו מצירים ואומרים למה רחקנו מהקרבה לחנוכת המזבח, מלה"ד למלך שעשה סעודה והיה קורא בכל יום אומניות, היה לו אוהב אחד שהיה אוהב יותר מדאי לא קרא אותו עמהם, והיה מיצר לומר שמא יש בלבו של מלך עלי כלום לפיכך לא זמנני מכל הסעודות האלו,

130

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת קרח

 אלא ה' אחד ותורה אחת ומשפט אחד ומזבח אחד וכ"ג אחד ובהמ"ק אחד, ואתם ר"נ איש מבקשים כהונה גדולה אף אני רוצה בכך לכן אתה וכל עדתך היו לפני ה' זאת עשו קחו לכם מחתות ותנו בהן אש הרי לכם תשמיש החביב מן הכל היא הקטורת חביבה לפני הקב"ה מכל קרבנות וסם המות נתן להם בתוכה שבו נשרפו נדב ואביהוא לפיכך התרה בהם והיה האיש אשר יבחר ה' הוא הקדוש וכי אין אנו יודעין שמי שיבחר ה' הוא הקדוש אלא אמר להם משה הרי אני אומר לכם שלא תתחייבו בנפשותיכם שאתם חמשי' ומאתים איש שאתם מקריבים מי שיבחר מכם יצא

1234567891011121314151617181920