קרבנות

קרבנות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 6672 מקורות עבור קרבנות. להלן תוצאות 101 - 110

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


101

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא ג - ביום השמיני

 מפני שהייתי שואלך בכל עת מה עשו בך אחיך ולא היית אומר לי, מה אתה סבור שלא הייתי יודע ידעתי בני ידעתי, התחיל מברכם ויברכם ביום ההוא לאמר [וגו'] וישם את אפרים לפני מנשה (שם שם /בראשית מ"ח/ כ'), אמר הקדוש ברוך הוא הואיל וגזר יעקב שיהא אפרים ראשון אף קרבנות הנשיאים כשבאים להקריב אפרים מקריב קודם מנשה ביום השביעי נשיא לבני אפרים ולאחרי כן ביום השמיני נשיא לבני מנשה.דבר אחר ביום (השביעי) [השמיני וגו'] אתה מוצא בכל דבר אפרים קודם למנשה בשופטים ובדגלים ובמלכים ובקרבנות, [בשופטים] יהושע ואחר כך גדעון בן יואש משבט מנשה, בדגלים דגל מחנה אפרים

102

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא ז - ויהי המקריב

 עצמו לפני יוסף בשביל בנימין ידבר נא עבדך באזני אדני (בראשית מ"ד י"ח) ועתה ישב נא עבדך תחת הנער (שם שם /בראשית מ"ד/ ל"ג), א"ר ברכיה בשם ר' לוי אמר לו הקב"ה אתה השפלת עצמך לפני אחיך הקטן ממך בשביל אחיך הקטן שבקטן הימך חייך שיוקם המשכן ויבואו השבטים להקריב קרבנות אין אדם מקריב ראשון לפניך הריני חולק לך כבוד ואתה מקריב ראשון ויהי המקריב ביום הראשון נחשון בן עמינדב למטה יהודה הוי ושפל רוח יתמוך כבוד.ד"א ביום הראשון א"ר שמואל בר מתא מהו ביום הראשון מן היום הראשון שברא הקב"ה את העולם נתאוה לדור עם בריותיו בתחתונים ראה

103

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא טו - החודש

 אלהינו נפלאותיך ומחשבותיך אלינו וגו' (תהלים מ' ו') ר' חנניא בר פפא אמר כל נפלאותיך ומחשבותיך כדי שיקבל אברהם אבינו את המלכיות אלינו בשבילנו כדי שנעמוד בעולם, (שכי) [שמעון] בר אבא בשם ר' יוחנן ארבעה דברים הראה הקב"ה לאברהם אבינו תורה וקרבנות גיהנם ומלכיות, תורה לפיד אש (בראשית ט"ו י"ז), קרבנות קחה לי עגלה (שם שם /בראשית ט"ו/ ט'), גיהנם תנור עשן (שם /בראשית ט"ו/ י"ז), מלכיות הנה אימה חשיכה (שם /בראשית ט"ו/ י"ב), אמר לו הקב"ה, אברהם כל זמן שבניך עוסקים בשתים הם ניצולין משתים, כל זמן שבניך עוסקים בתורה ובקרבנות הן נצולין מגיהנם ומלכיות, ועתיד בהמ"ק =בית המקדש=

104

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא טז - קרבני לחמי

 לחם הפחה לא בקשתי כי כבדה העבודה על העם הזה (נחמיה ה' י"ח), מהו לחם הפחה, הונא בר יוקו אמר הקקבטין, [הוי אם ארעב לא אומר לך].ריח ניחחי תנא אין מביאין את המוגמר אלא לאחר הסעודה, כלום האורחים נהנים ממנו אלא הריח, [אמר להם הקב"ה בניי מכל קרבנות שאתם מקריבין לפני כלום אני נהנה מהם אלא הריח שנאמר ריח נחחי].ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו צדיק אוכל לשובע נפשו ובטן רשעים תחסר (משלי י"ג כ"ה), צדיק אוכל לשובע נפשו זה אליעזר עבד אברהם, שאמר לאמנו רבקה הגמיאיני נא מעט מים מכדך (בראשית כ"ד י"ז) גמיאה אחת, ובטן רשעים

105

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא כו - ויהי בעת שסרחה

 וראו כל בני אדם שהיה ירמיה מתנבא עלי ואמר לי לבבל אתה הולך ובבבל תמות ובבל עיניך לא יראו, ולא הייתי שומע לדבריו, והריני בבבל ועיני לא רואות (אותך) [אותה]. ירמיה הנביא יצא מענתות לבא לירושלים, נטל עיניו וראה עשן בית המקדש עולה, אמר בלבו שמא חזרו ישראל בתשובה להקריב קרבנות שהרי עשן הקטורת עולה, בא ועמד לו על החומה וראה בית המקדש עשוי לו גדירות גדירות של אבנים וחומת ירושלים מסוגרת, התחיל צווח ואומר פיתיתני ה' ואפת חזקתני ותוכל וגו' (ירמיה כ' ז'), הלך לו לדרכו התחיל צווח ואומר, באיזו דרך הלכו להם חטאים, באיזו דרך הלכו האבודים, אלא

106

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא מ - בחודש השביעי

 אומר והקרבתם עולה לה' (שם /במדבר כ"ט/) וכאן ועשיתם, אמר רבי יצחק למה ועשיתם, אמר הקדוש ברוך הוא לישראל עשו תשובה באילו עשרת הימים בין ראש השנה ליום הכיפורים ואני מזכה אתכם ביום הכיפורים (בורא) [ובורא] אתכם ברייה חדשה כעניין שנאמר ויעש אלהים את הרקיע וגו' (בראשית א' ז'). וכמה קרבנות נוסיף, אמר להם עשרה, פר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה ושעיר עזים אחד לחטאת הרי עשרה, ולמה עשרה, כנגד עשרת ימי תשובה, ואם עשיתם תשובה בהם ואתם באים לפני ביום הכפורים ואפילו יש [לכם] עונות מן הארץ ועד השמים אני מלבינם כשלג, וכן אמר להם הנביא רחצו

107

פסיקתא רבתי (איש שלום) הוספה א פיסקא א - שור או כשב

 ילמדנו רבינו גוי שהביא קרבן מהו לקבל הימנו, כך שנו רבותינו נדבות מקבלין מן הגוי וקרבנות אין מקבלין מהן, למה, מפני שקרבנותיהם פסולין לפני הקב"ה כך אמר שלמה זבח רשעים תועבה (משלי כ"א כ"ז), מעשה בגוי אחד ששאל את ר' יוסי בן חלפתא, אמר לו למה אין מקבלין ממנו קרבנות אין כתיב ממזרח שמש (עד) [ועד] מבואו גדול שמי בגוים [ובכל מקום מקטר מגש לשמי ומנחה טהורה כי גדול שמי בגוים] (מלאכי א' י"א), אמר לו ר' יוסי היך אתה קורא מה שאתה רוצה [ומה שאין אתה רוצה] אין אתה קורא, (שמשעה) [שבשעה] שבקש בלעם ובלק להקריב קרבנות לפני הקב"ה (

108

פסיקתא רבתי (איש שלום) הוספה א פיסקא ד - ביום השמיני

 אלו ז' ימי החג, וגם לשמונה ביום השמיני עצרת וגו'.[ד"א ביום השמיני וגו'] כי רוצה ה' בעמו וגו' (תהלים קמ"ט ד') ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי רוצה הוא הקב"ה בקרבנותיהם של ישראל, יפאר ענוים בישועה (שם /תהלים קמ"ט/) מהדר הקב"ה בקרבנו של עני, ואין ישועה אלא קרבנות דכתיב וישע ה' אל הבל ואל מנחתו (בראשית ד' ד') [כי רוצה ה' בקרבנותיהם של ישראל לפיכך משה מזהיר את ישראל ביום השמיני וגו'].[דבר אחר ביום השמיני וגו] א"ר יוחנן השמיני רגל בפ"ע =בפני עצמו=, פייס בפ"ע, קרבן בפ"ע, שיר בפ"ע, ברכה בפ"ע, א"ר אבין בכולם כתיב וביום וכאן כתיב

109

מדרש תנחומא (בובר) פרשת תולדות

 בראשית/ כז), כשנכנס יעקב נכנס גן עדן עמו, שנאמר כריח שדה אשר ברכו ה', כשנכנס עשו נכנס גיהנם עמו, שנאמר ויאמר מי איפא (שם /בראשית כ"ז/ לג), ואין איפא אלא גיהנם, שנאמר כי חצבת לך פה קבר וגו' (ישעיה כב טז). ד"א כריח שדה. צפה שהוא עומד ובונה ציון ומקריב קרבנות בתוכה וברכו, ואין שדה אלא ציון, שנאמר ציון שדה תחרש (מיכה ג יב). אשר ברכו ה', אותה שכתב בהו כטל חרמון וגו' (תהלים קלג ג).[יא] ויתן לך האלהים (בראשית כז כח). (מליותיו אלא האלהים בשיש לאלהים מליותי) [אלהים אין כתיב כאן אלא האלהים כשישלים אלהים מליותו] הוא נותן

110

מדרש תנחומא (בובר) פרשת צו

 לפניו האתן בכורי פשעי, א"ל הקב"ה רשע אם הייתי מבקש קרבן, הייתי אומר למיכאל ולגבריאל והיו מקריבין לפני, שנאמר כי מי בשחק יערך לה' ידמה לה' בבני אלים (תהלים שם /פ"ט/), בבני אברהם יצחק ויעקב שהן אילי עולם, אמר לו הקב"ה מה אתה מבקש להטעות עצמך לפני שאקבל מן האומות קרבנות, אין אתה יכול, א"ל שבועה היא מאת בני ישראל, ברית עולם תנאין הן, שאין אני מקבל קרבנות אלא מישראל, שנאמר צו את אהרן ואת בניו לאמר וגו'. והאומות אומרים מה הוא כך שישראל מקריבין ומקטירין, אמר להם הקב"ה זאת תורת העולה, מי זאת עולה מן המדבר וגו' (שה"ש =שיר

1234567891011121314151617181920