קנסות

קנסות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1332 מקורות עבור קנסות. להלן תוצאות 71 - 80

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


71

תפארת ישראל - יכין מסכת כתובות פרק יג

 תפארת ישראל - יכין מסכת כתובות פרק יגמשנה אא) שני דייני גזירות. דיינים שנתמנו לגזור קנסות על הגזלנים ועושי עול:ב) שני דברים. שחלוקין עליו חביריו:ג) תשבע בסוף. כשיבא בעלה ויטען ברי הנחתי לך מזונות, או שימות ותתבע הכתובה, תשבע שאין בידה כלום משל בעלה:ד) ולא תשבע בתחלה. דלגבות מזונות א"צ שבועה:ה) לא תשבע אלא בסוף. והכי קיי"ל, מיהו תוך ג' חדשים משהלך, אין פוסקין לה מזונות דאין אדם מניח ביתו ריקן, רק בהלך בקטט י"א דמניח ביתו ריקן [ע']:משנה בו) מי שהלך למדינת הים. ה"ה בישנו כאן:ז) ועמד אחד ופרנס את אשתו

72

תפארת ישראל - יכין מסכת סנהדרין פרק א

 כל הג' תחלה שצריך גם כן הוסיפו ב' ב' רק קמ"ל שסומכין על הרוב שאומרים שאינו צריך ואין סומכין על הרוב שאומרים צריך:משנה גטו) סמיכת זקנים. שסומכין הסנהדרין ידיהן על הפר העלם דבר של צבור, וה"ה מנוי הדיין שיהיה סמוך, שאז רשות בידו לדון דיני קנסות בארץ ישראל ובחוץ לארץ, ג"כ נכלל בלשון סמיכת זקנים, שצריך ג', אבל שיסמכו ידיהם על ראשו, אינו מעכב, רק שהסומכים והנסמך צריך שיהיו בא"י בשעת סמיכה, אבל א"צ שיהיו שניהן במקום א' [רמב"ם פ"ד מסנהדרין]:טז) ועריפת עגלה. צריך שימדדו ג' מהסנהדרין גדולה, אבל העריפה סגי בב' מזקני העיר:יז) החליצה. עי'

73

מהרי"ט אלגאזי הלכות בכורות פרק ה

 מותר בהנאה כיון דהוא לא עבר דומיא דצורם אוזן בכור, דהא ודאי אין לומר דאין לדמות תקנות חז"ל וגזירותיהם זה לזה, דאפשר דבצורם אוזן בכור לא קנסו כ"כ ובחמץ קנסו יותר דאפילו לאחריני אסור, דהא ליתא דא"כ מה מייתי הש"ס למפשט בעיא מההיא דשדה שנטייבה בשביעית כיון די"ל דאין לדמות קנסות חז"ל זה לזה, וא"כ ה"ה די"ל דחמץ נמי אנו למדין מדין צורם אוזן בבכור.הן אמת דלפי האמור לעיל שיש ללמוד מהירושלמי דשביעית דאמרו דאם מכרה גם הלוקח אינו יכול לזורעה במוצאי שביעית, דש"מ דגם לאחריני אנו אוסרין משום קנס כדי שלא יהנו מעשיו, דה"ה לענין בכור דאם מכר

74

מהרי"ט אלגאזי בכורות - הערות פרק ה

 המהריט"א עיי"ש.אולם האחרונים הנ"ל (בהערה 205) כתבו דאין להביא ראיה מפרש"י לדינו של המהריט"א, וביארו דהכלל הוא דכל מום שנעשה לדעת והיינו בכוונה להתיר אף שהוא ללא דעת הבעלים מ"מ אסור לשחוט עליו, ולכאורה קשה אמאי יקנסו להבעלים הלא לא עבדי איסורא כלל. ותירצו דקנס זה אין דומה לשאר קנסות, אלא שאמרו חכמים שכל מום שנעשה לדעת בכוונה כדי להתיר לא יועיל כלל ושיהיה כמו שלא נפל בו מום כלל. ולפי"ז הרי אינו מפסיד כלום דגם אי לא נעשה המום היה צריך להמתין עד שיפול בו מום אחר, (עיי' לעיל הערה 204), ומשום שרצו חכמים שלא יעשה מום כדי

75

רא"ש מסכת בבא מציעא פרק ג

 בנים לבנים. שלם הוא מחצה. שאל שתי פרות ושלם אחת מהן. שאל מן השותפין ושלם לאחד מהן. השותפין ששאלו ושלם אחד מהן. אשה ששאלה ושלם בעלה. שאל מן האשה ושלם לבעלה מהו. כל אלו עלו בתיקו וחולקין. דקיימא לן ממון המוטל בספק חולקין. ונפקא מינה האידנא אע"פ שאין דנין דיני קנסות אם תפס לא מפקינן מיניה.ג או אזמניה לדינא לא"י. ותמיה לי על רב אלפס שכתב כאן דקיימא לן ממון המוטל בספק חולקין ובפרק שור שנגח את הפרה פסק כרבנן דאמרי המוציא מחבירו עליו הראיה. ואפשר דגבי כפל ליכא חזקה הלכך לכ"ע חולקין. אבל אין לשונו משמע כן מדקאמר

76

רא"ש מסכת בבא קמא פרק א

 איא נמי לאשה משום פריה ורביה אבל לנזקין לא תקון מידי ונראה לי דבדורות הללו מטלטלי כמקרקעי לכל מילי שיעבוד מדינא דגמרא אף בלא תקנה דהוי כגמלא דערביא ואשלי דקמחוניאב דאמרינן בכתובות (דף סז א) אשה גובהג פורנא מהם:בפני ב"ד פרט לב"ד הדיוטות לענין דיני קנסות אי נמיד בנזקי אדם באדם ונזקי אדם בשור דמן התורה אפילו בדיני ממונות בעינא מומחים אלא מפני התקנה שלא ירבו גזלנים וחמסנים עבדינן שליחותייהו:ע"פ עדים פרט למודה בקנס ואחר כך באו עדיםה למ"ד פטור ולמ"ד חייב למודה בקנס בלא עדים לא איצטריכא דמתני' היא לקמן (דף עד

77

רא"ש מסכת בבא קמא פרק ח

 בכובסיה עד דלישבקיה לגלימיה. וכן משמע דמשמתינן ליה עד דמסלק היזקא מדר' נתן אבל משום תשלומין לא משמתינן ליה:סימן גג בתשובת הגאונים נשאל ממר צמח גאון ז"ל אלו נערות שיש להם קנס מהו להגבות בבבל כדי שלא יהא חוטא נשכר. והשיב כלל אמרו אין מגבין קנסות בבבל וכו'. אלא משום שלא יהא חוטא נשכר ושלא יהו ישראל פרוצים בנזקים שכיון שיודעים שאין גובין קנסות בבבל שולחים יד זה בזה נהגו חכמים אחרונים לנדותם עד שיפייסו בממון או עד שירבה עליו ריעים ויפייסנו בדברים. ומעשה באחד שהפיל שינו של חבירו ונידהו מר רב צדוק גאון ז"ל ואמר לו דבר

78

רא"ש מסכת גיטין פרק ד

 קונסין אותו(ב) עד מאה בדמיו משום דמכירת בהמה שכיחא טפי ממכירת עבד אחמור בה רבנן טפי. כתב רב אלפס וחזינן ליה לגאון דקאמר(ג) דלא מגבינן האי קנסא אלא בא"י אבל בח"ל לא דלא מגבינן קנסא בבבל ותמהתי על דברי הגאון דמה ענין זה לקנסות דאין גובין בבבל דהיינו קנסות שחייבה תורה ואין גובין אותם בבבל משום דבעינן מומחין ואין סמיכה בבבל אבל אם חכמים תקנו קנסות לעשות סייג לתורה(ד) למה לא יגבו אותם בבבל. בעא מיניה רבי ירמיה מרבי זירא מכר עבדו ומת מהו שיקנסו בנו אחריו ופשיט ליה [דף מד ע"ב] לדידיה קנסו רבנן לבריה לא

79

רא"ש מסכת סנהדרין פרק א

 בכתובות אשה ירושות ומתנות לא בעינן מומחין ודרישה וחקירה כדי שתנעול דלת בפני עושה עולה שלא יסמוך על (של) זה שכנגדו לא ימצא מומחין או לא יכוונו עדים את עדותן אבל גזילות וחבלות בעינן מומחין ודרישה וחקירה. והא דלקמן באחד דיני ממונות (דף לב) דמוקי מתני' דמצרכא דרישה וחקירה בדיני קנסות לאו דוקא דיני קנסות דכל מה דצריך מומחין דרך הש"ס לכללו עם דיני קנסות כדאמר לקמן (דף יד) בטלו דיני קנסות ומיירי בכל דבר דבעינן מומחין ובפרק החובל (דף פד)א מסיק דכל מידי דשכיח עבדינן שליחותייהו וגובין אותו בבבל מידי דהוה אהודאות והלואות וקאמר התם דחבלות לא שכיחא.

80

קיצור פסקי הרא"ש מסכת בבא קמא פרק א

 שניהם חייבים ואין אומרין יצאו הניזקין זה בזה אלא שמין אותם בדמיהן ומי שהזיק יותר ישלם:סימן יטיט. אין נזקקין לגבות מן היתומים אלא מנכסים שיש להם אחריות ואם תפס מחיים אין מוציאין מידו. והאידנא גובין ממטלטלי דיתמי נזקים ובעל חוב וכתובת אשה. אין דנין דיני קנסות אלא מומחין וכן נזקי אדם באדם ונזקי אדם בשור:שור של כנעני שנגח שור של ישראל אין דנין אותם בעדים כנענים ועבדים. אשה שוה לאיש לכל עונשים שבתורה:סימן ככ. הלכתא פלגא ניזקא קנסא וכל מלתא דמשונה כגון כלבא דאכל אימרי ושונרא דאכל תרנגולי רברבי (דתרתי) הוי תולדה דקרן[ל] ומשלם

1234567891011121314151617181920