קנסות

קנסות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1332 מקורות עבור קנסות. להלן תוצאות 51 - 60

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


51

מלאכת שלמה מסכת סנהדרין פרק א

 דאיירי בכל ענין אף בשור דאזיק שור דהא מסיק בהחובל דהא דגובין בבבל נזקי שור בשור היינו דוקא נזקי שן ורגל דמועדין מתחלתן אבל נזקי קרן אמרינן התם דאין מועד בבבל ע"כ, גמרא שלח ליה רב נחמן בר רב חסדא לרב נחמן בר יעקב ילמדנו רבינו יחיד מומחה דאין דיני קנסות או לא אמר ליה תניתוה:תשלומי כפל ותשלומי ד' וה' בשלשה מאי שלשה אילימא שלשה הדיוטות הא אמר אבוה דאבוך משמיה דרב אפילו עשרה והן הדיוטות פסולין לדיני קנסות אלא מומחין וקאמר שלשה, ועיין בנמקי יוסף ראש דף רע"ב:אונס ומפתה. נערה בתולה חמשים כסף, ואיתה להאי בבא דאונס

52

מלאכת שלמה מסכת סנהדרין פרק ד

 ובטור ח"מ סי' ט"ו כ"ה ל' וכתבו תוס' ז"ל ר"פ דם חטאת והא דתנן אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות בדרישה ובחקירה אע"ג דקאי אקרא איידי דאיירי בפירקין דלעיל בדיני ממונות נקט נמי דיני ממונות ברישא ע"כ, ועיין במ"ש בשמם ז"ל ספ"ק דסוכה, והאי דיני ממונות מוקי לה רבא בדיני קנסות דליכא טעמא דנעילת דלת דבגמרא רמי ברייתא עלה דמתני' דמשמע מינה דבדיני ממונות לא בעינן דרישה וחקירה וכן נמי תנן בפ' בתרא דשביעית שטרי חוב המאוחרין כשרין ואי ס"ד דבדיני ממונות נמי בעינן דרישה וחקירה מאוחרין אמאי כשרין נימא זיופא הוא ולא ראו עדים החתומין בו את המלוה הזאת

53

משנה ראשונה מסכת שביעית פרק י

 עלה מאימתי נזקפין במלוה משעת העמדה בדין, לאו למימרא דבלא העמדה לא מהני זקיפה, אלא ה"ק משעמד בדין לא בעי זקיפה דחשוב העמדה בדין כמו זקפו וכן פי' רש"י בהדיא, ואני תמה על הב"י שכתב בסי' ס"ז דהא דאמר מאימתי נזקפין משעת העמדה בדין לא קאי אלא אאונס ומפתה ושאר קנסות וכן כתובה דהוי מעשה ב"ד והלכך לא מיקרי זקיפה אלא משעת העמדה בדין אבל בשאר מילי שאינם קנס זקיפת מלוה דידהו הוי כשקבע לו זמן לפורען ע"כ וכ"כ הסמ"ע בפשיטות והרי מפי' רש"י מבואר דאין חילוק דקביעות זמן בכולהו הוי כמלוה ואדרבה בהני העמדה בדין הוי כמו זקיפה ובהדיא

54

ר' עובדיה מברטנורא מסכת בבא קמא פרק ח

 שהכהו בפס ידו על לחיו, ואיכא בשת טפי:צרם - משך. לשון אחר, פגם:הכל לפי כבודו - כל אלו הדמים שהוזכרו במשנה אינם אלא למכובד ביותר. אבל לאדם בזוי פוחתין לו:אמר רבי עקיבא וכו' - רבי עקיבא פליג אתנא קמא, וסבר דבין מכובד בין בזוי כולן שוין לדיני קנסות הללו. ואין הלכה כרבי עקיבא:ונתן לו זמן - והני מילי לבושת דלא חסריה ממונא, יהבינן זמן. אבל לנזקין דחסריה ממונא, לא יהבינן זמן:שמרה - המתין לה עד שראה אותה עומדת על פתח חצרה:ובו כאיסר שמן - שמן קנוי באיסר:לזו אני נותן ארבע מאות זוז - שעל כאיסר שמן זלזלה בעצמה לגלות ראשה

55

ר' עובדיה מברטנורא מסכת כתובות פרק יג

 ר' עובדיה מברטנורא מסכת כתובות פרק יגמשנה אשני דייני גזילות - שהיו גוזרין גזירות על הגזלנים וקונסים עליהן קנסות:שני דברים - שאין חכמים מודים לו:תשבע בסוף - כשישמעו בו שמת ותבוא לגבות כתובתה, תשבע שלא עיכבה בידה משל בעלה כלום:ולא תשבע בתחלה - בשעת גביית מזונות. ורמב"ם פירש, תשבע בסוף, כשיבא בעלה ויכחישנה ויאמר הנחתי לך מזונות, תשבע שלא הניח לה כלום:רבן יוחנן בן זכאי אומר - והלכה כמותו. ודוקא אחר שלשה חדשים ליציאת הבעל פוסקין מזונות לאשה אם תבעה מזונות, אבל קודם זמן זה לא, שחזקה אין אדם מניח ביתו ריקן ויוצא:משנה באיבד את מעותיו - דאמר,

56

ר' עובדיה מברטנורא מסכת מכות פרק א

 הוא והן נהרגין - הוא נהרג דאכתי איכא כת אחת שלא הוזמה, והם הניזמין נהרגין שהרי הוזמו:שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן - שצריכין שיהיו הדיינים מכירים בלשון העדים ולא יצטרכו להעמיד מליץ בינותם. וכן הלכה:משנה יסנהדרין - הסמוכים בארץ, יש להן רשות לדון דיני קנסות ודיני נפשות, בין בארץ בין בחוצה לארץ, כל זמן שיש ב"ד הגדול בלשכת הגזית. שנאמר (דברים י"ז) לבלתי שמוע אל הכהן או אל השופט, בזמן שיש כהן מקריב על גבי מזבח יש שופט שדן דיני נפשות, בזמן שאין כהן אין שופט:סנהדרין ההורגת אחת בשבוע - אחת לשבע שנים:נקראת חובלנית - שצריך שיהיו מתונים בדין,

57

ר' עובדיה מברטנורא מסכת סנהדרין פרק א

 כנגד ברכת כהנים, שיש בפסוק ראשון שלש תיבות, ובשני חמשה, ובשלישי שבעה. והלכה כרבן שמעון ב"ג:משנה גסמיכת זקנים - על ראש פר העלם דבר של צבור. ויש במשמעות הדברים גם מינוי הדיין, שהגדול הסמוך צריך שיצרף עמו שנים כשרוצה לסמוך חכם כדי שיקרא רבי וידון דיני קנסות. ולשון סמיכה, משום דכתיב (במדבר כ"ז) ויסמוך את ידיו עליו. ולאו דבעי מסמך ידיה עליה אלא בשמא קרו ליה רבי. ואין סמיכה בחוצה לארץ, אלא צריך שהסומך והנסמך יהיו כולן בארץ ישראל, ואז יהיה לו רשות לדון דיני קנסות ואפילו בחוץ לארץ, לפי שסנהדרין נוהגת בין בארץ בין בחוץ לארץ, אחר שנסמכו

58

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת בבא קמא פרק ח

 בלבד אינו חייב אלא צער כמו שהמשיל באמרו כואו בשפור על צפרנו, ועל דרך זו תדון. וכל זמן שעבר החולה על הוראות הרופא והוסיף חליו או שנתחדש לו מכך איזה חולי אין החובל חייב כלום על אותו החולי שנתחדש לפי שהחולה הרע לעצמו. ודע שכלל הוא מכללי תורתינו אין גובין קנסות בבבל, וכן בכל העולם זולתי בארץ ישראל בלבד שהרי אמר יתעלה עד האלהים, ואין אצלינו דיינים שהונח עליהם שם אלהים אלא הדיינין הסמוכין בארץ ישראל כמו שנבאר בסנהדרין. וכל דייני העולם אינם אלא בתור ממלאי מקום אותם שבארץ ישראל, אלא שאינם ממלאים מקומם אלא בדברים הקורים הרבה כדי שלא

59

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת בכורות פרק ד

 ראש ישיבה, שיעשה ישיבה בכל מקום שיגור, וידון וילמד ויורה. ואם היה אשר נתן לו רשות שיהא ראש ישיבה הוא ראש גלות, הרי זה יורה וילמד בכל העולם, ואם היה הנותן לו את הרשות בישיבה בית דין של ארץ ישראל הרי זה יורה וילמד בכל מקום בארץ ישראל, וידון דיני קנסות ואפילו בחוצה לארץ כמו שבארנו בתחלת סנהדרין. ולשון התלמוד אי זה הוא תלמיד חכמים כל ששואלין אותו דבר הלכה ואומר, למאי הלכתא, למנוייה, אי במסכתא באתריה, ואי בכוליה תלמודא בריש מתיבתא. ושמא יטעך בכל הענינים הללו שכללתי בדברי אלה אותם השמות המפורסמים בארץ ישראל ובבל שקוראין אנשים ראש ישיבה,

60

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת מכות פרק א

 ואמרו שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן, הם דברים נכונים לפסק הלכה.[י] מי שברח מחוצה לארץ לארץ סותרין את דינו.[יא] כבר ביארנו בתחלת סנהדרין שהסמיכה לא תהא אלא בארץ ישראל וכאשר נתמנו הסנהדרין בארץ ישראל, יש להם לדון בארץ ובחוצה לארץ דיני קנסות ודיני נפשות, אלא שאין דנין דיני נפשות בחוצה לארץ אלא בזמן שדנין דיני נפשות בארץ ישראל. ואין דנין דיני נפשות בארץ ישראל וכל שכן בזולתה אלא בזמן שבית דין הגדול בלשכת הגזית שהרי אמר יתעלה לבלתי שמוע אל הכהן או אל השופט, בזמן שיש כהן מקריב על גבי המזבח יש דיני נפשות. ובתנאי שתהא הסנהדרין

1234567891011121314151617181920