קנסות

קנסות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1332 מקורות עבור קנסות. להלן תוצאות 31 - 40

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


31

אדרת אליהו דברים פרק יט

 בימיו אלא יפתח בדורו כשמואל בדורו:(יח) ודרשו השפטים היטב. ג"ש לשבע חקירות: שקר ענה באחיו. ולא באחותו. פי' אם העיד על בת כהן שזינתה שהיא בשריפה ובועל במיתה אחרת והעדים נעשו זוממין נדונין במיתה של בועל: והנה עד שקר העד שקר ענה באחיו. שבמלקות ומיתה ודיני קנסות אם העידו על האדם שהרג את חבירו וחייבו מיתה או מלקות או קנס ועדים אמרו עמנו הייתם אף שעדים אחרים באו ואמרו שאמת הוא שנהרג רק לא באותו היום וביום אחר הוא. אף עפ"כ יקויים בהם כאשר זמם שבשעה שדברו עליו לא היה חייב עדיין מיתה שלא באו עדים עדיין. וקנסות עדיין

32

רבינו בחיי שמות פרשת משפטים פרק כא

 כי בזמן התלמוד היה השטן מתדמה ומתראה לעיני הבריות עד שהוצרכו לבקש רחמים שיתעלם מהם.(כט) והמית איש או אשה. דרשו רז"ל: (פסיקתא זוטרתא כאן) שהכתוב הזה מופנה הוא, להקיש ולדון ממנה גזרה שוה לכל הנזקין שבתורה אחד האיש ואחד האשה, ואע"פ שאין אנו דנין עכשיו דיני קנסות מכל מקום אי תפס לא מפקינן מיניה, ומשמתינן ליה לההוא גברא דקבע היזקא בביתיה מדרבי נתן, מנין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו, שנאמר: (דברים כב, ח) "ולא תשים דמים בביתך", וארז"ל בבבא קמא: (ב"ק ל א) האי מאן דבעי למהוי חסידא לזדהר במלי דנזקין. חסידים הראשונים היו קוברים קוציהם וזכוכיותיהם

33

רבינו בחיי במדבר פרשת מסעי פרק לה

 והיו אלה לכם לחקת משפט לדורותיכם בכל מושבותיכם. ללמד שתהא סנהדרין בחוצה לארץ כל זמן שנוהגת בארץ, כן פירש רש"י ז"ל. מה שאין כן עכשיו בזמן החורבן, שאינה נוהגת לא בארץ ולא בחוצה לארץ וביאור הכתוב כפשוטו. "והיו אלה לכם לחקת משפט", שיהיה לנו עדה שופטת אפילו בזמן הזה בדיני קנסות וגזלות וחבלות וכל דבר שבממון וחיוב מלקות, ומטעם זה אמר: "לדורותיכם בכל מושבותיכם". אבל המשפט בדיני נפשות אין לנו, שכן כתוב בפרק ארבע מיתות: (סנהדרין נב ב) (דברים יז, ט) "ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט", בזמן שיש כהן יש משפט, בזמן שאין כהן אין משפט. וכן שנו במכילתא: (

34

הכתב והקבלה דברים פרשת שופטים פרק יט

 ולא התעורר אחד מהמחברים שגם מקרא שלפנינו יורה היפך דעתו, וכל דבריהם ביישוב הסוגיות הנ"ל אינם מועילים ליישב המקרא שלפנינו, דלפי פשטן של דברים מבואר בקרא דהזמה נקראת גם בהצטרפות ההכחשה עמה עד שזכיתי לראות דברי קדשו של רבינו הגדול הגר"א שכ' בפי' דקרא דילן וז"ל, דע שבמלקות ובמיתה ובדיני קנסות אם העידו על האדם שהרג את חברו וחייבו מיתה או מלקות או קנס, אם הוזמו ע"י עמנו הייתם אף שעדים אחרים באו ואמרו אמת הוא שהרג רק לא באותו יום שאמרו עליו כ"א ביום אחר, אעפי"כ יקויים בהם כאשר זמם, שבשעה שדברו עליו לא היה חייב עדיין מיתה כיון

35

העמק דבר דברים פרשת שופטים פרק יט

 משפט אחד תיפוק לן דכתיב בפרשת עדים זוממין ודרשו השופטים הן בדיני ממונות הן בדיני נפשות, ובמח"כ לק"מ דלרבא לא קאי ודרשו השופטים אלא בדיני נפשות דבעינן הכהנים והשופטים שהוא סנהדרין, ובד"מ דלא בעינן סנהדרין לא למדנו אלא מדכתיב משפט א' וגו', ולרב אחא לא למדנו דבעינן דרישה אלא בדיני קנסות דבעינן מומחין, והיינו הכהנים והשופטים לדעתו, ובהודאות והלואות לא למדנו, מש"ה בעינן משפט אחד. והנה בר"פ אחד דיני ממונות מקשה הגמ' על הא דתנן אחד ד"מ ואחד ד"נ בדרישה וחקירה מדתנן שטרי חוב המאוחרים כשרים, ומשני ר"ח דבר תורה אחד ד"מ ואחד ד"נ בעי דרישה וחקירה שנאמר משפט אחד

36

מלבי"ם ויקרא פרשת ויקרא (מקטע ב)

 מעוטים לדבר אחד. רק ר"ל שפשטות הלשון מורה זאת. ושואל מדוע לא נאמר שהריבוי של ומעלה מעל מרבה אף שיש בו מעל אחר שהוא חיוב מיתה. ומשיב אחר שמלשון בה ובהנה וכ' משמע רק עונש וחטא א' יתכן יותר למעט אם יש חיוב ועונש מיתה. וריבוי של ומעלה מעל ירבה קנסות. ור"ש (במשנה יא) חולק על מה שריבה (בסימן הקודם) תביעת קנס מן ומעלה מעל (ור"ש מיירי אף שעמד בדין כמ"ש בכתובות דף מב), וטעמו דהא הפרטים כולם שחשיב שם הם ממון לא קנס ואין לרבות רק הדומה לפרטים אלה. ומ"ש המית שורך את שורי ליתא בגמ' וכן עקר דא"כ

37

מעשי ה' מעשי תורה פרק ה (פרשת יתרו)

 שהיאך יאמר יתרו עצה שאין בה מענין טענתו, שכל מגמת פניו היה שישפטו בכל עת, ולא היתה טענתו על מדרגת השופטים שזה ישפוט על אלף שקלים וזה על מאה פחות או יתר, ועוד שאם פירוש המנין שב אל השקלים, אם כן לא היתה עצתו רק על דיני ממונות, אבל על קנסות ונזיקין והוראות ונדרים ונשים הכל היה על משה, וגם לפי פירוש זה לא הודיע בעצתו מספר השופטים שהיא עיקר טענתו, שכן אמר מדוע אתה יושב לבדך.עוד כתב מהרי"א להיתר הספק הנ"ל פירוש אחר, ואמר ששרי אלפים, רצה לומר שישבו אלף שרים במעמד אחד, וכן מאה וחמשים ועשרה, והביא

38

משיבת נפש שמות פרשת שמות פרק ב

 ודאי רשע פסול לעדות ונמצא אם יחתום על הגט הגט בטל. אמנם נ"ל למצוא טעם להכשיר המכה לעדות, גם המרים ידו על אדם חשוב ומכהו מכה שיש בו שוה פרוטה הרי ניתן לתשלומין, כדאמרי' בפ' אלו נערות. ואפילו שאין בה שוה פרוטה משמע שאינו חושש לבושת. ואעפ"י שאין דנין דיני קנסות בבבל, ובשת קנס הוא, מ"מ ניתן לתשלומין אם יבוא לארץ ישראל, וכל מקום שיש חיוב ממון אין כאן חיוב מלקות או לקרותו רשע בהרמתו על רשע אין כאן בושת ולא ניתן לתשלומין ונקרא המרים יד רשע.(יד) ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר. פירש"י על שראה דלטורין בישראל אמר

39

נחלת יעקב דברים פרשת שופטים פרק יז

 את העני שאין לו כי אם אותו כבשה. אך זה אי אפשר, דא"כ הי' צריך התורה לשקול הכל, אם הוא עני כזה או כזה, ואין דין זה רק למראית עין. לכך הוצרך לישראל ג"כ מלך לשפוט לפי השעה והענין, עד שבדורינו בעוה"ר אין לנו מלך, הועמד לנו ראשים שידונו [דיני קנסות] לפי השעה והענין.ולזה הוכרח לבוא אל דוד במשל, כי ע"פ דין הקבוע לא הי' יכול לחייב את דוד, כי כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה (שבת נו א), כי כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו (שם). אך עם כל זה עול גדול הוא בעיני

40

פני דוד שמות פרשת שמות

 מנקת בן בת המלך. ואל תחושי לצרכי הוצאה במאכלים היקרים והסגולים והפסדת מלאכתך בשומך כל חריצותך וזריזותך עליו כי אני מלכה אתן את שכרך את ריבה כל אביזרא דהוצאה המצטרכת:ה) מי שמך לאיש שר ושופט עלינו. פי' הרב מופת הדור מהרח"א ז"ל בעץ החיים דלדון דיני קנסות בעו סמוכין ושלשה וז"ש מי שמך לאיש שר ושופט דהוו שלשה עלינו דבשלמא למצרי בן נח דיין אחד סגי לא עלינו דלנו בעי שלשה עש"ב ואפשר לומר במאי דקי"ל בח"מ סימן כ"ב דאם קבל עליו קרוב או פסול הוי קבלה. אבל אי איכא תרתי לרעותא דקבל פסול במקום ב' או ג' לא

1234567891011121314151617181920