קנסות

קנסות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1332 מקורות עבור קנסות. להלן תוצאות 21 - 30

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


21

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער א סימן ז

 תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער א סימן זתשובת ארץ ישראל. וששאלתם על עסק קנסות:- החובל בחבירו שמן הדין לשום שמאין ויהיו שמין חבורתו והוא משלם קנסו, ואם תמצא לומר שאין קנס בזמן הזה יעמדו אנשים הדיוטים ויזלזלו באנשים מכובדים ואומרים אין קנס בזמן הזה ואנו לא מצינו להן עיקר מן התורה. ושהוא קשה לכם מאי שנא שהעביר טליתו ממנו שנותן לו ארבע מאה זוז.- כך ראינו: שקנסות אין דומין זה לזה ואין להם טעם, אבל כל מה שאמרו חכמים ז"ל ואפילו של תורה נמי אין להם טעם מפני מה זה כך וזה כך, אלא כמו שאמרה תורה

22

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער א סימן יג

 ואין לו רשות עליה לא לבישה ולא לחבול בה שאפילו עבדים שנאמר בהם לעולם בהם תעבודו אמרו חכמים לעבודה ניתנו ולא לבושת ניתנו +(נדה נ"ז)+ אשתו כך כותב לה ואנא אפלח ואוקיר ואיזון יתיכי לא כל שכן שאינו רשאי לא לבישה ולא לחבול בה. אבל היום אין אנו דנין דיני קנסות ואין אנו מגבין בבבל לא קנס ולא חבלות ולא בשת, וכן בשאר ארצות. שכך אנו שונין: החובל בחבירו חייב בחמשה דברים בנזק וצער וריפוי ושבת ובשת ופגם. ולבסוף אנו אומרים: בנזק רואין אותו כאילו הוא נמכר. +(ב"ק פ"ג, ח"מ ת"כ ג' ועיין א"ע פ"ג א' ב')+ ואמר רבא (שם /

23

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער א סימן יד

 תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער א סימן ידמר רב צמח ז"ל.וששאלתם: אלו נערות שיש להן קנס מהו להגבותן שלא יהא החוטא נשכר.- כלל זה אמרו חכמים: אין מגבין קנסות אלא בירושלים ובסנהדרי קטנה של כ"ג. +(סנהדרין ב')+ אלא משום שלא יהא חוטא נשכר ולא יהו בני ישראל פרוצין בנזקין, שכיון שהם יודעין שאין מגבין קנסות בבבל שולחין יד זה בזה, נהגו חכמים אחרונים לנדותו עד שהוא מפייסו בממון או שירבה עליו רעים. (לעיל סימן ב) ומעשה באחד שהפיל את שנו של חברו ונידהו מר רב צדוק גאון ז"ל ואמר לו דבר קצוב אין אני חותך עליך

24

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער א סימן יט

 תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער א סימן יטרבינו שרירא ז"ל.וששאלתם: לענין קנסות דאמור רבנן אין גובין אותן בבבל וכ"ש בשאר ארצות החובל בחברו ונתחייב נדוי עד שירצה את חבירו ואמר איני מקבל עלי נדוי ואמר הריני מפייס אותו ומפייסו בחומר כל קנסות שחייבו חכמים, והנחבל לא רצה להתפייס או שבקש ממנו הנחבל ממון הרבה ולא רצה ליתן לו אלא דמי נזקו, או שהיה הנחבל מבעלי תורה ועשיר וחשוב במקומו והחובל משאר העם שאינו כמותו, ועוד אם תלש אחד זקנו או שער ראשו של חבירו או רק בפניו וקם הוא וסימא את עינו ונתחייבו שניהם נדוי אמר

25

תשובות רב נטרונאי גאון - ברודי (אופק) חושן משפט סימן שכט

 תשובות רב נטרונאי גאון - ברודי (אופק) חושן משפט סימן שכט* והכי אמר רב נטרונאי גאון: וששאלתם דיני קנסות דנין בחוצה לארץ או לא.כך ראינו: שאין דנין דיני קנסות בבבל, מדשלחו }ליה{ לרב חסדא (ב"ק כז ע"ב, פד ע"ב) חסדא חסדא קנסא קא מגבית בבבל, אלמא הלכה רווחת היא שאין דנין דיני קנסות בבבל וכן חבלות, וכל שכן בשאר ארצות. אלא כך היה מעשה, באחד שהפיל שנו של חבירו ובאו לדין לפני אדוננו מר רב צדוק גאון זכר קדוש לברכה, ואמר לו: דמי שן אין לנו לקצוב, אלא חתך עליו הדין לפייסו, בדברױיםװ או בממון, אם מעט ואם הרבה,

26

רבי אליהו מזרחי שמות פרשת בשלח פרק טו

 שם שם לו במרה נתן להם מקצת פרשיות של תורה שיעסקו בהם, שבת ופרה אדומה ודינין. אבל במכילתא אמרו: "חק - זה שבת. ומשפט - זה כבוד אב ואם, דברי רבי יהושע. רבי אלעזר המודעי אומר: חק אלו עריות, שנאמר (ויקרא יח, ל): 'לבלתי עשות מחקות התועבות'. ומשפט - אלו דיני אונסין ודיני קנסות ודיני חבלות".ותניא נמי בסנהדרין פרק ארבע מיתות (סנהדרין נו ב): "עשר מצוות נצטוו ישראל במרה: שבע שקבלו עליהם בני נח, הוסיפו עליהן דינין שבת וכבוד אב ואם, דינין דכתיב 'שם שם לו חק ומשפט'. שבת וכבוד אב ואם, דכתיב (דברים ה, יב): 'כאשר צוך ה' אלהיך'. ואמר רבי

27

רבי אליהו מזרחי שמות פרשת תצוה פרק כח

 הטענות אינן על דברי הרב, אלא על דברי רז"ל, שהרי בזבחים בפרק המזבח (זבחים פח ב) תנו רבנן: מעיל כלו של תכלת היה, שנאמר (לט, כב): 'ויעש את מעיל האפוד כליל תכלת'. הא כיצד, מביא תכלת וארגמן ותולעת שני שזורין ועושה אותן כמין רמונים שלא פתחו פיהן, וכמין קושוות של קנסות שבראשי תינוקות, ומביא שבעים ושנים זגין שבהן שבעים ושנים ענבלין ותולה בו שלושים וששה מצד זה ושלושים וששה מצד זה. מדקתני "ומביא שבעים ושנים זגין שבהן שבעים ושנים ענבלין ותולה בו", שמע מינה שהפעמונים בפני עצמן היו תלויין במעיל, ולא שהיו בתוך חלל הרימונים. ובתוך הרימונים דקרא, לאו בתוך

28

אברבנאל דברים פרשת ואתחנן - עקב פרק ז

 שבין אדם למקום. ועל זה המכוון הכללי בשם משפטים. אמר דוד (תהלים קי"ט י"ז) גרסה נפשי לתאבה אל משפטיך בכל עת. ואמר ואל תצל מפי דבר אמת עד מאד כי למשפטיך יחלתי חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך. רחמיך רבים ה' כמשפטך חייני. ולא אמר זה על דיני קנסות וחבלות כי אם על דבר המצות התוריות ויותר ויותר על הדברים שבין אדם למקום. כי בהם הדבור היה יותר עצום בינו לבין אלהיו. ואמנם קראם כלם בשם משפטים להיותם משפט וצדק וכמו שאמר אשר לו חקים ומשפטים צדיקים והנה במה שאמר כאן והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה. כוון

29

אדרת אליהו ויקרא פרק יח

 קדשנו במצותיו כו'. במצותיו לבד קדשנו שהם בעצם חיים נצחיים לאדם. וצונו ועוד שציוה אותנו לעשות כן ויש עלינו לשמור ציוויו וכן גבי עבירה אף שהעבירה לאדם כמו סם המות אפ"ה נענש בלא זה מה שלא שמע ציווי הש"י. וכן בעה"ד שאמר ביום אכלך ממנו מות תמות. וכשאכל נקנס כמה קנסות זולת המיתה. אלא שמות תמות הוא שטבע העה"ד לגרום מיתה. והקנסות הוא על מה שלא שמר ציווי ית' (ע"כ)]:(יח) (ערותה עליה. ונאמר יבמ' יבא עליה. אפילו במקום עליה דהיינו יבום. אין לי אלא היא צרתה מנין. ת"ל לצרר. והוקשו כל העריות לאחות אשה. ומה אחות אשה מותרת להנשא

30

אדרת אליהו דברים פרק א

 ילכו בה. בגופו וז"ש (סוכה מ"ט ע"ב) גדולה ג"ח מן הצדקה בג' דברים. שזה בממונו וזה בין בגופו ובין בממונו. וצדקה לעניים וג"ח בין לעניים ובין לעשירים. וצדקה לחיים וג"ח בין לחיים ובין למתים והן כללים של ג"ח. את המעשה זה הדין. שני דינין הן. א' דיני ממונות. ב' דיני קנסות. וזהו את המעשה. אשר יעשון לפנים משורת הדין הוא ג"כ שנים. א' מה שעושין רוב העולם. וא' מה שביחידי סגולה צדיקים שבדור. וז"ש בגמרא (ב"מ פ"ג ע"א) רבה בב"ח תברו ליה הנהו שקולאי חביתא דחמרא שקיל גלימייהו אתו לרב א"ל הב להו גלימייהו א"ל דינא הכי א"ל אין למען

1234567891011121314151617181920