קנסות

קנסות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1332 מקורות עבור קנסות. להלן תוצאות 11 - 20

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


11

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת בהעלותך

 כל עדת בני ישראל. להודיע לכל קדושת הלוים:והקרבת את הלוים לפני ה'. במזרח. וסמכו בני ישראל את ידיהם על הלוים. זה קידוש שנתקדשו הלוים תחת בכורי ישראל. וכן אמרו במסכת סנהדרין יכול ידיו ממש. לא. הכי סמכו ליה בשמא קרין ליה ר' ויהבין ליה רשותא למידן דיני קנסות. והכא נמי בשמא סמכי להו:והניף אהרן. מעבירין אחד אחד:והלוים יסמכו את ידיהם. זה קידוש שנתקדשו הלוים. תחת כל בכור בבני ישראל. את האחד חטאת ואת האחד עולה. מלמד שכל חטאת קודמת לעולות הבאין אחריהן:והעמדת את הלוים לפני אהל מועד. זה שרות:והבדלת את הלוים. והיו לי הלוים. חביבין

12

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת שופטים

 בזמן שישראל מקובצים לקיים מה שנא' (שם כא) וכל ישראל ישמעו וייראו. והמשפטים באים להם לישראל. כדתנן רבן שמעון בן גמליאל אומר הרוצה שיחכים עוסק בדיני ממונות שאין לך מקצוע בכל התורה יותר מהן וכו' בסוף בבא בתרא. שופטים ושוטרים. שופטים אלו חכמי ישראל שיודעין דיני ממונות ודיני נפשות דיני קנסות ודיני מכות הטהרות והטמאות וכל משפטי ישראל. ושוטרים אלו שוטרי ישראל בעלי אגרופים המכריחים את העם לשמוע דברי תורה למען לא ילכו איש בשרירות לבו. [דף כח עמוד א] תניא שופטים ושוטרים. רבי אליעזר בן שמוע אומר אם יש שוטרים יש שופטים אם אין שוטרים אין שופטים. תנו רבנן

13

שכל טוב (בובר) שמות פרשת בשלח פרק טו

 חק זה שימור שבת, ומשפט זה כיבוד אב ואם, דברי ר' יהושע שבזה וזה כתיב כאשר צוך ה' אלהיך (דברים ה יב וטז). ואמר רב יהודה כאשר צוך במרה. ר' אלעזר המודעי אומר חק אלו אזהרות עריות, וכה"א לבלתי עשות מחוקות התועבות (ויקרא יח ל). ומשפט אלו דיני אונסין ודיני קנסות וחבלות: ושם נסהו. שם נשא הקב"ה גדולה למשה, ודומה לו נסה עלינו אור פניך ה' (תהלים ד ז), דברי ר' יהושע, אמר לו ר' אלעזר המודעי והלא גדולה אינה תלויה אלא בשי"ן, וכאן לא כתיב אלא בסמ"ך, ומה ת"ל ושם נסהו, שם ניסה הקב"ה את משה שלא נתרעם כדרך

14

ילקוט שמעוני תורה פרשת בשלח

 וכבוד אב ואם דכתיב כאשר צוך ה' אלהיך א"ר יהודה אמר רב כאשר צוך במרה (כתוב ברמז נ"ב):שם שם לו חק ומשפט [ט"ו, כ"ה] זה כבוד אב ואם דברי ר' יהושע, ר' אלעזר המודעי אומר חק אלו עריות שנאמר לבלתי עשות מחקות התועבות, ומשפט אלו עונשין ודיני קנסות ודיני חבלות. ושם נסהו [ט"ו, כ"ה] שם נשא לו גדולה דברי ר' יהושע שנאמר נשא אויל מרודך את ראש יהויכין מלך יהודה ואומר נשא את ראש בני גרשון, א"ל ר' אלעזר המודעי והלא גדולה אינה תלויה אלא בשי"ן וכאן לא כתיב אלא בסמ"ך הא מה ת"ל ושם נסהו [ט"ו, כ"ה] שם

15

ילקוט שמעוני תורה פרשת ויקרא

 לחברו אנסת ופתית את בתי והוא אומר לא אנסתי ולא פתיתי המית שורך את עבדי והוא אומר לא המית אמר לו עבדו הפלת את שיני וסמית את עיני והוא אומר לא הפלתי ולא סמיתי יכול יהא חייב תלמוד לומר וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד וגו' מה אלו מיוחדין שאינן קנסות יצאו אלו שה קנסות והיה מיד מה יעשה והשיב. אינו שב ת"ל ושלם, יכול יהיה משיב ומשלם ואל תתמה שהרי הגנב משלם תשלומי כפל ואם טבח ומכר משלם תשלומי ד' וה', ת"ל גזלה, גזלה הוא משלם ואין משיב ומשלם, והשיב את הגזלה אשר גזל [ה, כג] מה ת"ל אשר

16

ילקוט שמעוני תורה פרשת כי תצא

 כט], ר"ש אומר אם לא הספיקה לגבות עד שמת האב הרי הן של עצמה, ואי אמרת ממונא הוי להורישה לבניו לעצמה אמאי דאחים בעי מיהוי, שאני התם דאמר קרא ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה לא זיכתה תורה לאב אלא משעת נתינה, וכי קאמר רבה ממונא הוי להורישו לבניו בשאר קנסות, ורבי יוחנן האי תחת אשר ענה מיבעי ליה לכדאביי האי תחת אשר ענה מכלל דאיכא בשת ופגם, ועולא נפקא ליה מדרבא ונתן האיש השוכב עמה הנאת שכיבה חמשים מכלל דאיכא בשת ופגם, באונס ומפתה להקל ולהחמיר וכו' (כדלעיל), בבשת ופגם הכל לפי המבייש והמתבייש, אימא חמשים סלע אמר רחמנא

17

פירוש הסולם לזוהר חדש - שיר השירים מאמר עיר קטנה- ובא אליה מלך גדול

 ט' ל' הות וכו'.[אות תנד] ובנה עליה מצודים גדולים: היינו כדי שתתפוש את מי שרוצה, במצוד שלה. כש"א, אשר היא מצודים וחרמים. ובנה עליה, מה הפירוש של עליה. ומשיב, עליה ודאי בשבילה, שפירושו בשביל כבודה. לתת לה שליטה על כמה חייבי מיתות בית דין, ועל כמה חייבי קנסות, וכמה חייבי עונשים. מי שיכנס ויחלל אותה הנקודה, עונש קשה יענש על הנקודה הזו.[אות תנה] בגין נקודה דא וכו': בשביל הנקודה הזו אבד שלמה מלכותו, ונקרעה וניתנה לאחרים, אע"פ שהיא קטנה מכל האותיות, והיא רק נקודה אחת בלבד.[אות תנו] דהא בההיא שעתא וכו': כי בשעה ההיא, עלתה הי'

18

שאילתות דרב אחאי פרשת ויצא שאילתא כג

 לא מתחלינן ליה בליליא שנאמ' והיה ביום הנחילו את בניו ויחיד נמי לא דתנן דיני ממונות בשלשה אע"ג דאמר מר היה מומחה לרבים דן ואפילו יחידי הני מילי הודאות והלוואות דאמור רבנן שלא תנעול דלת בפני לווין אבל גזילות וחבלות לא דאמר מר אפילו עשרה והן הדיוטות לא ידונו דיני קנסות וגזלות וחבלות כדיני קנסות דמו וקרוב נמי לא דכתי' לא יומתו אבות על בנים מה לדינא הני לא אף להפרת נדרים ולשבועה הני לא או דילמא כיון דהוא מיתבשל עילוי נדרא ומיחרט עילווי שבועתיה חכם מתיר ליה דא"ר יוחנן אין חכם מתיר כלום אלא בחרטה וכיון דהוא מיחרט למה

19

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער א סימן א

 תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער א סימן אהשער הראשון יש בו הרבה מדיני חבלות וקנסות ודין גורם לאבד ממון חבירו ודין המוכר קרקע לגוי ואותו קרקע סמוך לקרקע ישראל אחר וכיוצא באלו מדיני בבא קמא.הא דאמור רבנן אין דנין דיני קנסות ולא גזלות ולא חבלות בבבל וכ"ש ש"א =שאר ארצות= והחובל בחבירו בזה"ז כגון צרם אזנו או קטע ראש חוטמו או אחד מראשי אבריו מה יעשה באותו החובל.קנסות לא מגבינן אבל חבלות דבר שיש לו רפואה ושבת מגבינן בזמן הזה. אבל דבר אחר אין מגבין אבל מנדין אותו. וגזלות מגבינן שפיר ואפילו שוה פרוטה. עד

20

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער א סימן ב

 תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער א סימן ברב נטרונאי ז"ל. וששאלתם: דיני קנסות וחבלות דנין בחוץ לארץ או לאו.- כך ראינו שאין דיני קנסות בבבל מדשלחו ליה לר"ח חסדא קנסי קא מגבית בבבל. אלמא קסבר הלכה רווחת היא שאין דנין דיני קנסות בבבל וכן חבלות וכ"ש בש"א =בשאר ארצות=. אלא כך היא מעשה באחד שהפיל שנו של חבירו ובאו לדין לפני אדוננו מר רב צדוק גאון זק"ל ואמר לו דמי שן אין לנו לקצוב אלא חתך עליו דין לפייסו בדברים או בממון אם מעט ואם הרבה שלא ירבו חובלין זה בזה בישראל. ילמדו בתי דינין. ולמדנו ממנו

1234567891011121314151617181920