קנסות

קנסות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1332 מקורות עבור קנסות. להלן תוצאות 171 - 180

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


171

פני משה מסכת שביעית פרק י

 כלומר על דעת שהיום הוא יו"ט של ר"ה ולפיכך לא קיבל המעות:אם היה החודש מעובר. כלומר שנמצא אח"כ שעיברוהו לחודש אלול ונמצא שאותו היום הוא סוף השנה ושביעית בסופה היא משמטת:משמט. ואבדו המעות שהרי עברה שביעית על החוב:האונס והמפתה והמוציא שם רע. כל אלו קנסות הן שחייבה התורה לשלם ואינם כשאר החוב שאפי' עברה עליהן שביעית אינו פטור עד שישלם:וכל מעשה ב"ד. שכתבו עליו פסק דין שחייב ליתן לפלוני כך וכך אינו משמט לפי שזה כגבוי היא וכאילו בא לידו ואינו כמלוה:המלוה על המשכון. והיה החוב כנגד המשכון אינו משמט דכתיב ואשר יהיה לך את

172

מראה הפנים מסכת כתובות פרק ד

 אביו ואח"כ טבח ומכר אינו משלם ליפלוג בדידה בד"א כשעמד בדין אבל לא עמד בדין אינו משלם ד' וה' ומסיק התם נמי דאין חילוק בין עמד בדין או לא וסיפא ה"ט דפטור דלא קרינא ביה וטבחו כולו באיסורא ופירשו התוס' שם ד"ה סיפא טעמא דסוגיא דהתם דס"ל דיכול להוריש בשאר קנסות אע"ג שלא עמד בדין דנהי דקנס של אונס ופיתוי אינו יכול להוריש בשום ענין היינו משום דאותו דבר שהקנס יוצא ממנו דהיינו הבת אינו יכול להוריש לבניו דאותם לבניכם כו' אבל ממון דהכא שהכפל ד' וה' יוצאין ממנו דהיינו בהמה הוא מוריש לבניו לפיכך זה הקנס מוריש לבניו ע"כ

173

מראה הפנים מסכת סנהדרין פרק א

 מראה הפנים מסכת סנהדרין פרק אהלכה א[דף א עמוד א] דיני ממונות בשלשה. הקשו בתוס' הא דלא תני כופר ושלשים של עבד כדתנן שאר קנסות וי"מ משום דשור מיתתו בכ"ג ובזמן שהשור בסקילה בעלים משלמין כופר וכו'. וכלומר דלא משכחת לה כופר אא"כ השור בסקילה ואז הבעלים ג"כ נידונין בכ"ג דחד דינא הוי וכפשיטותא דהאי ש"ס בסוף ההלכ'. ולפ"ז למאי דמדחו להי"מ ומשום דאיכא אמוראי דסברי אפי' ר"ע התם אית ליה כופר שלא בכוונה והכי קי"ל א"כ בכה"ג דאיכא כופר אף במקום דאין השור בסקילה בהא דין הכופר בשלשה וכן הקנס של עבד ומיהו מומחין בעינן דהא קנסות

174

מראה הפנים מסכת תענית פרק ב

 עמן וצערך עביר. הר"ן ז"ל הביא לזה בפ"ק וגריס וצערך עביד. ובהא דאמר הדא אמרה אלין תעניתא דאנן עבדין לית אינון תעניין למה דלית נשיא עמהון כתב וזהו שאמרו אין תעניות צבור בבבל אלא ט' באב בלבד ולא בבל בלבד אמרו אלא כל חו"ל כבבל כמו שאמרו אין דנין דיני קנסות בבבל ופלפל שם בזה ומסיק דכי אמרינן הכי הני מילי לענין חמשה עינויים שאין כח בתענית יחידים להשוות תענית שלהם לתענית יוה"כ שהוא על כל ישראל ומשום הכי לא מיתסר בעינויין הללו אלא תענית דומיא דידיה דהיינו תענית צבור שהוא מקובל על כל ישראל אבל לענין נעילה וכ"ד ברכות

175

ידיד נפש יבמות פרק י

 הולד, והוא כשר.לא זה וזה מיטמא לה. הדא היא דתני זה מה ששנה רבי חייה, מטמא הוא אדם נטמא אדם לאשתו כשירה, ואינו מיטמא לאשתו פסולה. אית תניי תני יש תנאים השונים תצא בשלשה עשר דבר כשהיא יוצאת, קנסו אותה בי"ג דברים הנזכרים במשנה. כלומר, תצא עם י"ג קנסות. ואית תניי תני ויש השונים תצא בארבעה עשר דבר. מאן דמר מי שאומר תצא בשלשה עשר דבר, עבד מחשיב במציאתה ובמעשה ידיה חדא שניהם דבר אחד ומאן דמר ומי שאומר בארבעה עשר דבר, עבד כל חדא וחדא מינהון חדא עשה כל אחד מהם בפני עצמו.אמר רבי ירמיה, לוייה שזינת

176

ידיד נפש יבמות פרק יד

 בא בעלה, תצא מזה ומזה. אשתו של פיקח שהלך בעלה למדינת הים באו ואמרו לה מת בעליך והלכה ונישאת לחרש, ואחר כך בא בעלה הפיקח, הוינן סברין מימר חשבנו לומר יוציא החרש ויקיים הפיקח כי אין בכח נישואי החרש כלום, וכאילו לא נשאה עוד היא באילין קנסייא עוד אמרו בעניין קנסות שקנסו חכמים באישה שהלך בעלה ושמעה שמת והלכה ונישאה, שם גזרו בענין שאם נשתטתה לא יוציא אינו מגרשה לעולם דבית ר' ינאי אמרי מפני גרירה לפי שאם יגרשה תהיה נגררת אחרי בני אדם שאינם מהוגנים וינהגו בה מנהג הפקר. ר' זעירא ור' אילא תריהון אמרין שניהם אמרו שהשוטה אינה

177

ידיד נפש כתובות פרק ג

 אמר ליה טבי עבדי מצאתי עילה לשחררו לפי שאסור לשחרר עבד כנעני שנאמר בהם 'לעולם בהם תעבודו', לא שחרר אותו עד עכשיו. וכיון שמצא עילה לשחררו, היה שמח כי טבי עבד כשר היה. אמר ליה ענה לו ר' יהושע ומה בידך אין בידך שום דבר! שהרי הודית מפי עצמך ואין קנסות אלא בב"ד ובעדים כלומר, מתי מודה בקנס חייב, רק אם באו עדים ואח"כ הודה, אבל כאן כיון שהודה קודם שיבואו עדים, מודה בקנס פטור! וכאן באה ההוכחה ויאמרו לו מדוע לא אמר לו ר' יהושע צא ידי שמים! הדא אמרה מכאן רואים שאין אומרים לו צא ידי שמים.ר'

178

ידיד נפש כתובות פרק יג

 ידיד נפש כתובות פרק יגהלכה אמתני' שני דייני גזילות היו בירושלים שהיו גוזרים גזרות על הגזלנים ומטילים עליהם קנסות, אדמון, וחנן בן אבשלום. חנן אומר שני דברים, ואדמון אומר שבעה. להלן דברי חנן אבי שלום. מי שהלך לו למדינת הים עזב את אשתו ואשתו תובעת מזונות בבי"ד, וההלכה היא שבי"ד יורדים לנכסי הבעל ופוסקים לה מזונות, חנן אומר, תישבע בסוף כשתבוא לגבות את הכתובה, היינו לאחר שיוודע שבעלה מת, תשבע שלא עיכבה משל בעלה כלום ולא תישבע בתחילה כשבאה לגבות מזונות לא תישבע.נחלקו עליו בני כהנים גדולים שהיה להם בי"ד שלהם ואמרו, תישבע בתחילה ובסוף. אמר רבי

179

ידיד נפש שבועות פרק ה

 ידי שמים? האם יאמרו לו בי"ד לשלם כדי לצאת ידי שמים? נישמעינה מן הדא נלמד מזה מעשה ברבן גמליאל שהפיל שן טבי עבדו שהיה עבד כנעני שלו אתא גבי רבי יהושע, א"ל טבי עבדי, מצאתי עילה לשחררו. אמר אמר לו רבי יהושע לית בידך לא הועלת, כי הודית בקנס ואין קנסות אלא בעדים ובבית דין. הדא אמרה מכאן אנו למדים שאין אומרים לו צא ידי שמים כי אם אומרים לו לשלם, היה רבן גמליאל מוציא אותו לחירות לצאת ידי שמים. רבי גמליאל בי היה אצל רבי אילעאי. בעא קומי שאל לפני רבי מנא, רבן גמליאל כמאן דאמר האם רבן גמליאל

180

ידיד נפש שביעית פרק ד

 הפסוק ולא אמרו העוברים, אלו עובדי כוכבים שהן עוברין מן העולם, ולא אמרו לישראל ברכת ה' עליכם. מה ישראל אומרים? ברכנו אתכם בשם ה'. לא דייכם כל הברכות הבאות לעולם בשבילנו, ואין אתם אומרים לנו בואו וטלו לכם מן הברכות הללו! ולא עוד אלא שאתם מגלגלין עלינו פיסים מיסים וזימיות קנסות ממון גולגליות מס גולגולת וארנוניות מס הכנסה. הורה רבי אימי לרדות עמו אף על פי שאסור לעזור לגוי לחרוש מותר לתקן לו כלי מחרשה.הלכה דמתני' המידל בזיתים עוקר עצים כדי לעשות את המטע דליל וגורם לעצים שנשארים לגדול בריווח בית שמאי אומרים לא יקוץ את האילן עד

1234567891011121314151617181920