קנסות

קנסות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1332 מקורות עבור קנסות. להלן תוצאות 161 - 170

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


161

שיירי קרבן מסכת כתובות פרק ג

 שהקרן קנס וכו' ולא בעינן לאוקמי מתני' דאלו נערות לריש לקיש כר"מ אפי' כרבנן אתיא ע"כ. והנה הוא סותר דברי עצמו בסוף הסוגיא בד"ה לאוין לא כריתות ובד"ה מעתה אלו נערות וכו' ע"ש. אלא ודאי הא דקאמר שהקרן קנס היינו קרן דתרומה דוקא שחייבו התורה קנס הוא ואין ללמוד שאר קנסות ממנו דכתיב כדי רשעתו ותרומה ועדים זוממין ה"ל שני כתובים ואין מלמדין וכמ"ש בסמוך בד"ה וכא וכו':וכא הכל היה בכלל כל זר וכו'. וא"ת לרשב"ל ניליף מיניה מתרומה וא"ל דקסבר חולין מתרומה לא ילפינן א"כ מעיקרא מאי הוה קשיא ליה וי"ל דקסבר עדים זוממין ותרומה ה"ל ב' כתובים

162

שיירי קרבן מסכת מכות פרק ב

 הדבר שלאחר החרבן אין סנהדרין נוהגת כמפורש פרק ארבע מיתות אבל לא מצאתי מצוה שתלויה בזמן הבית שיאמר בה לדורותיכם בכל מושבותיכם כו' ואולי דורשים אלה לכם לחקת משפט על סנהדרין הנזכרים בפרשה תמיד לפני העדה למשפט ושפטו העדה ויאמר שתהיה לנו לדורות עדה שופטת אפילו לאחר החורבן לדון דיני קנסות וכל דבר שבממון ושל מלקות ארבעים ע"כ. ואני תמה מדבריו אלה הרי מפורש פ"ק דיבמות ופרק אד"מ והיה אלה לכם לחקת משפט בכל מושבותיכם איירי בסנהדרין הדנין דיני נפשות ואיצטריך מושבותיכם לגז"ש שאין מיתת ב"ד דוחה שבת. לפ"ז ליתא נמי לקושייתו דמושבותיכם האמור כאן לאו לגופיה אתיא אלא לגז"ש.

163

שיירי קרבן מסכת סנהדרין פרק א

 איירי בשעה שהיה עובד תחת הדקל. וזה סייעתא לדעת הרא"ש כמ"ש הב"י ח"מ סי' ט' בשמו ע"ש:חד בר נש כו'. הך עובדא לא שייך כאן מידי ואי לאשמועינן דר' יצחק דן יחידי הא כבר שמעינן מעובדא דר' בא ור' בנימין דלעיל בשמעתין וי"ל דקמ"ל דיחיד מומחה דן אפי' קנסות אע"ג דמדאורייתא בעינן ג' בקנסות כדתנן במתני' היינו דוקא קנסות שהן מן התורה אבל קנס שקנסו חכמים יחיד מומחה דן אותם. והך דהכא קנס הוא דהא מדאורייתא היזק שאינו ניכר לאו שמיה היזק אלא כדי שלא יהא כל א' מטמא טהרותיו של חבירו חייבו חכמים לשלם כדאמרי' בבבלי גיטין פ"ה

164

פני משה מסכת בבא קמא פרק ח

 בבגדו פטור דאין זה בושת לחייבו:והכל לפי כבודו. כל אלו הדמים שהוזכרו במשנה אינם אלא למכובד ביותר אבל שאינו מכובד כ"כ פוחתין לו והכל לפי ערך כבודו: [דף לו עמוד ב] אמר ר' עקיבא אפילו עני שבישראל וכו'. ר"ע ס"ל בין מכובד בין בזוי כולן שוין לדיני קנסות הללו ואין הלכה כר"ע:תן לי זמן ונתן לו. דלבשת דלא חסריה ממונא יהבינן ליה זמן ב"ד אבל לנזקין דחסריה ממונא לא יהבינן זמן:שימרה. המתין וארב לה עד שראה אותה עומדת על פתח חצירה:ובו כאיסר שמן. שלא היה בו אלא שמן שיעור הקנוי באיסר:והיתה מטפחת. בידה את השמן

165

פני משה מסכת יבמות פרק יג

 מלוג שלה ולפיכך קנסו חכמים:וקשיא כו'. וכי בשביל שהוא עשה דבר שלא כהוגן נתיר הערוה שלו דהרי נשואה היתה ולב"ש אין ממאנין נשואות:וקאמר רב חסדא הדא אמרה. דלב"ש בדיעבד הוי מיאון מן הנשואין ופליג אדלעיל ובבבלי משני שם לב"ש תרי קיטרי עבדי ביה שקנסו בו שני קנסות: [דף עא עמוד א] הא ארוסיך איעבר. הרי הארוס שלך עובר לפניך:תלך אמה. ועל שם שארסה אמה שלא מדעתה אמרה כן כלומר אי אפשי בו:אפילו לא נכנסה אלא ליטול חפץ מן החנווני. חפץ של בעלה דאפילו ליכא אלא חנוני ואיכא למימר משום דאטרחה ליטול חפץ שלו אמרה. וכן הוא

166

פני משה מסכת כתובות פרק ג

 שישלם כדי לצאת ידי שמים:נישמעינה. לזה מן הדא:מעשה וכו' מצאתי עילה לשחררו. שהיה ר"ג שמח בדבר לפי שעבד כשר היה והיה מתאוה לשחררו ובבבלי פ' מרובה דף ע"ד גריס סימא את עין טבי עבדו:ומה בידך. אין בדבריך כלום מפני שהודית מפי עצמך:ואין קנסות. להתחייב אלא בב"ד ובעדים:ויאמרו לו צא ידי שמים. אי ס"ד דצריך לצאת ידי שמים בקנסות מפני מה לא אמרו כן לר"ג אלא ש"מ שאינו צריך:ר"ג כמ"ד מותר לשחררו. אם ר"ג פליג אהא דאמרינן המשחרר עבדו עובר בעשה וקסבר מותר לשחרר דקס"ד הא דקאמר מצאתי עילה לשחררו משום דקסבר מותר אלא שחביריו

167

פני משה מסכת כתובות פרק יג

 פני משה מסכת כתובות פרק יגהלכה אמתני' שני דייני גזילות. כדמפרש בגמ' שהיו ממונין על הגזל ולקנוס עליהן קנסות:שני דברים. שאין חכמים מודים לו:תשבע בסוף. כשישמעו בו שמת ותבא לגבות כתובתה תשבע שלא עכבה בידה משל בעלה כלום:ולא תשבע בתחילה. בשעת גביית מזונות והרמב"ם פירש תשבע בסוף כשיבא בעלה ויכחישנה ויאמר הנחתי לך מזונו' תשבע שלא הניח לה כלום:יפה אמר חנן. והלכה כמותו ודוקא אחר ג' חדשים ליציאת הבעל פוסקין מזונות לאשה אם תבעה מזונות אבל קודם זמן זה לא שחזקה אין אדם מניח ביתו ריקן ויוצא:גמ' לא כן כו'. אלמא דטובא הוו:

168

פני משה מסכת מכות פרק א

 ולזה כשירין כלומר דלא מחשבינן להשטר כעדות אחת לשנאמר בו בטל כולו דשאני במתני' דעדות אחת הן כולן ולפיכך בטלה מקצתה בטלה כולה:הלכה חמתני' אין סותרין את דינו. אין סותרין לחזור ולישא וליתן אולי יזכה:סנהדרין. הסמוכין בארץ יש להם לדון דיני נפשות ודיני קנסות בין בארץ בין [דף ה עמוד א] בח"ל כל זמן שב"ד הגדול בלשכת הגזית שנאמר לבלתי שמוע אל הכהן ואל השופט בזמן שיש כהן מקריב על גבי המזבח יש שופט שדן דיני נפשות בזמן שאין כהן אין שופט:אחד בשבוע. אחת לשבע שנים:נקראת חבלנית. שצריך שיהו מתונים בדין ויחזרו בדיני נפשות לזכות:

169

פני משה מסכת סנהדרין פרק א

 הסנהדרין לסמוך עליהן. ויש במשמע סמיכת הזקנים גם מינוי הזקנים לדיינות וזה צריך בשלשה שהגדול הסומך והוא צריך שיהא ג"כ סמוך מצרף עוד שנים אחרים עמו וסומך ולשון סמיכה משום דכתיב ויסמוך את ידיו עליו ולאו דבעי למיסמך ידיה עליה אלא בשמא קרי ליה רבי ונותנין לו רשות לדון דיני קנסות ואין סמיכה בחוצה לארץ אלא צריך שיהא הסומך והנסמך שניהם בארץ ישראל ואז יהיה לו רשות לדון דיני קנסות ואפי' בח"ל לפי שסנהדרין נוהגת בין בארץ בין בח"ל והוא שיהיו סמוכים בארץ: [דף ג עמוד ב] ור' יהודה אומר בחמשה. דכתיב וסמכו שנים זקני שנים ואין ב"ד שקול הוסיף

170

פני משה מסכת שבועות פרק ה

 צא ידי שמים. על מודה בקנס קאי אע"ג דמדינא פטור הוא אם אומרין לו שישלם כדי לצאת ידי שמים:נישמעינה מהדא. עובדא דרבן גמליאל:מצאתי עילה לשחררו. היה שמח בדבר לפי שעבד כשר היה והיה מתאוה לשחררו:לית בידך. לא הועלת כלום מפני שהודית מפי עצמך ואין קנסות להתחייב אלא בב"ד ובעדים:הדא אמרה שאין אומרין לו צא ידי שמים. דא"כ אכתי היה ר"ג צריך לצאת ידי שמים והיה יכול לשחררו אלא ש"מ דאינו צריך:ר"ג כמ"ד מותר לשחרר. אם ר"ג פליג אהא דאמרינן המשחרר עבדו עובר בעשה וקסבר מותר לשחרר דקס"ד הא דקאמר מצאתי עילה משום דאיהו קסבר מותר

1234567891011121314151617181920